1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת מרים סגל), מיום 31.3.2020 ומיום 5.4.2020, וכן בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.
2. בבקשתו שבה ניתנה ההחלטה מיום 31.3.2020, עתר המבקש לעכב את הליכי ההוצאה לפועל נגדו, וזאת על מנת לאפשר לו פנייה להליכי חדלות פירעון, ולחלופין – לאפשר לו להסדיר את חובותיו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
3. בהחלטתה, דחתה רשמת ההוצאה לפועל את הבקשה, וציינה כי על פי ההסדר החוקי שנקבע בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018, לא ניתן לפרוש חוב בהוצאה לפועל לפרק זמן ארוך מן התקופה שנקבעה בחוק, ועל כן, אין להיעתר לרכיב זה, וציינה כי כדי לעכב את ההליכים מכוח סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, על המבקש להציג אישור על פתיחת הליך חדלות פירעון בבית המשפט, ולחלופין – אישור על תשלום האגרה על פתיחת הליך לפני הממונה על חדלות פירעון.
4. לאחר שקיבל את ההחלטה מיום 31.3.2020, שב ופנה המבקש לרשמת ההוצאה לפועל בבקשה נוספת, ובה הסביר כי לאחר קבלת ההחלטה, פנה לברר במה כרוכה הגשת בקשת חדלות פירעון, ועל כן שב ופנה לכב' הרשמת בבקשה לעכב את ההליכים בעניינו. ביום 5.4.2020 דחתה הרשמת את הבקשה, וציינה כי אין היא מהווה ערכאת ערעור על החלטותיה. מכאן בקשת הרשות לערער, והבקשה לעיכוב ההליכים עד להכרעה.
5. לאחר העיון, נחה דעתי כי אין מקום ליתן רשות לערער, ומכוח סמכותי לפי תקנה 119ז לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, החלטתי לדחות את הבקשה בעיקרה ללא צורך בתשובה.
6. אכן, על פי סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל:

"[...]הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט או לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לשם פתיחת הליכי חדלות פירעון כאמור."

1. אלא שסמכות זו, היא סמכות הנתונה לשיקול דעתו הרחב של רשם ההוצאה לפועל. תכלית הסעיף, היא לאפשר לרשם ההוצאה לפועל לאפשר לחייב, אשר נודע לו לראשונה על האפשרות לפנות להליכי חדלות פירעון, להיערך להגשתם. בענייננו, המבקש ידע על האפשרות לפנות להליכי חדלות פירעון, ואף פנה ללשכה לסיוע משפטי לשם קבלת ייצוג בהליכים אלה, אולם פנייתו לרשמת ההוצאה לפועל לשם עיכוב ההליכים נעשתה בטרם נקט כל צעד מעשי להגשת ההליך, ומבלי שאפילו בירר את הדרוש לשם הגשת בקשה או הליך כאמור.
2. למעשה, נראה כי הזרז לבקשתו של המבקש הייתה העובדה שנושיו הצליחו להניח ידם על כספים שהגיעו לידיו, ומטעם זה, ולא מטעם אחר, נזכר המבקש להגיש בקשה לעיכוב ההליכים.
3. בנסיבות אלה, לא מצאתי להתערב בשיקול דעתה של כב' הרשמת. יש להוסיף ולציין, כי בקשה על פי סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל ראוי לה שתכלול לוח זמנים מפורט וברור, המציין מה דרוש לחייב (המבקש בענייננו) על מנת שיוכל להגיש בקשה לממונה או הליך בבית המשפט, אילו מסמכים עליו לאסוף, ומהו לוח הזמנים שיאפשר לו להיערך בהתאם. בענייננו, לא מצאתי כי בקשותיו של החייב – לא הראשונה ולא השנייה – כללו רכיבים אלה, וברי כי כאשר נדרשת רשמת ההוצאה לפועל להפעיל את שיקול דעתה ולבחון את ההצדקה לעיכוב הליכים – תפקידו של המבקש עיכוב להציג לפניה את מלוא המידע הרלוונטי.
4. כאמור, לאור האמור, לא ראיתי מקום להתערב בשיקול דעתה של כב' הרשמת.
5. עם זאת, ובבחינת לפנים משורת הדין, ככל שהמבקש יגיש לרשמת ההוצאה לפועל בקשה מנומקת ומפורטת, שתכלול את פירוט מדויק של המועדים שבהם יוכל המבקש, להערכתו, להגיש את הבקשה – תשוב כב' הרשמת ותדון בבקשה לגופה.
6. בקשת רשות הערעור נדחית, אפוא כאמור לעיל.
7. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ההליכים עד הכרעה בבר"ע.
8. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אייר תש"פ, 27 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.