ניתנה ביום 21 אפריל 2020

סגן הנשיאה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי (השופטת יפית מזרחי-לוי; ב"ל 192-07-19) מיום 5.4.20, בנוגע לבקשת המבקש למתן פסק דין חלקי (להלן - הבקשה המקורית).
2. בקליפת אגוז ומבלי להדרש לרקע להליך אציין כי בבקשה המקורית עתר המבקש להצהרה כי "טענות התובע (המבקש כאן – א.א.) מתקבלות – התובע אכן משמורן משותף (במשותף) לקטינה ויש לציינו ככזה בכל מערכות הנתבע, וכן, כי טענות הנתבע לפיהן התובע אינו משמורן ו/או אינו ה-משמורן – נדחות במלואן". ביום 5.2.20 החליט בית הדין האזורי כי הבקשה תידון בדיון המוקדם הנוסף שבאותו מועד היה קבוע ליום 7.4.20, ובשל "משבר הקורונה" נדחה למועד שטרם נקבע. ביום 5.4.20 שב המבקש וביקש כי תנתן החלטה בבקשה המקורית. בו ביום ניתנה ההחלטה הבאה:

"בדיון מיום 29.10.19 עלה כי עצם היותו של התובע הורה משמורן אינה במחלוקת בין הצדדים, עם זאת, אין די במוסכמה האמורה לצורך קבלת בקשת התובע לפסק דין חלקי הקובע כי הנתבע מחוייב ברישום התובע כהורה משמורן בכל המערכות, קודם לקיום דיון במעמד הנתבעת 2 ובירור מלא באשר להשלכות של רישום כאמור על זכויות הצדדים.

אשר על כן, אין שינוי בהחלטה לפיה הבקשה תידון בדיון במעמד הצדדים בדיון שיקבע במועד בהתאם להנחיות הנשיאה." (הדגשה הוספה – א.א.)

1. המבקש טוען במסגרת בקשת רשות הערעור כנגד החלטת בית הדין "שלא ליתן פסק דין חלקי". המבקש שוטח בבקשת רשות הערעור את הטעמים, שלטעמו, מלמדים כי החלטת בית הדין האזורי שגויה.
2. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובכלל החומר הרלוונטי הגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להדחות גם מבלי להדרש לתשובת המשיב. תחילה יאמר כי הבקשה המקורית לא נדחתה – לא בהחלטה מיום 5.2.20 ולא בהחלטה מיום 5.4.20 – ההחלטה מושא הליך זה. כל שנקבע בשתי ההחלטות הוא שהבקשות ידונו בדיון. שנית, החלטה של הערכאה הדיונית כי הבקשה תידון בדיון המוקדם הנוסף היא החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתה, וככזו אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בה.
3. בשולי הדברים אציין כי בהליך דלמטה מתעוררת שאלה משפטית ממוקדת בעלת השלכות החורגות מעניינם של ההורים המשמורנים בהליך זה, גם מבלי להדרש לשאלת פירוש ההסכמות שבין המבקש וגרושתו בנוגע לקבלת תשלומים מהמשיב. טוב יעשו הצדדים, הן המבקש והן המשיב, אם יתמקדו בסוגיה העקרונית, יצמצמו את "רעשי הרקע" ויקפידו אחר מילוי הוראות בית הדין האזורי (ראו החלטה מיום 3.2.20) שנועדו, בין היתר, לחדד את שאלת נפקותו של סעיף 69(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) - הקובע את זהות מקבל קצבת הילדים, על זהות מקבל מענק לימודים מכוח סעיף 74 לחוק וכן את שאלת אופן תשלום מענק הלימודים עת עסקינן במשמורת משותפת בפועל (להבדיל מנשיאה משותפת בהוצאות כאלה ואחרות).
4. סוף דבר, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה בגין בקשה שטוב היה לה אלמלא הוגשה.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תש"פ (21 אפריל 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.