החלטה זו עוסקת בסמכותו העניינית של בית המשפט להידרש לסכסוך בין שכנים בבית משותף.

רקע

1. התובעים והנתבעים הם בעלים של דירות מגורים בבית משותף המורכב משתי קומות, המצוי ברחוב ששת הימים 68 בקרית חיים, וידוע כחלקה 28 בגוש 11570. דירת הנתבעים ממוקמת מעל לדירת התובעים.
2. בכתב התביעה טוענים התובעים כי בעבר התנהל הליך משפטי שבמסגרתו הגיעו הצדדים להסכם פשרה שעניינו נזקי רטיבות שנגרמו לדירת התובעים, שעל פי הנטען מקורה בדירת הנתבעים. לדברי התובעים, הליקויים תוקנו אולם התגלתה רטיבות נוספת שמקורה אחר מהרטיבות שנתגלתה בעבר והיוותה מושא המחלוקת שבאה אל סיומה. לטענת התובעים, הם פנו לנתבעים בדרישה לתקן את הליקויים בדירתם אשר גורמים להם לנזקים בדירתם שלהם, אולם הנתבעים התעלמו מדרישותיהם ולא עשו דבר. לפיכך עותרים התובעים לצו עשה שמחייב את הנתבעים לתקן את הליקויים שגורמים לנזקים בדירתם וכן עותרים לקבלת סעד כספי על סך 10,000 ₪ שמורכב: מ"פיצוי כספי עבור הוצאות, אובדן ימי עבודה, סבל, עוגמת נפש ופגיעה בהנאה". כמו כן עתרו התובעים לחייב את הנתבעים בהוצאות המהנדס ששכרו בסך של 1,500 ₪.
3. בכתב ההגנה התייחסו הנתבעים להליך הקודם ולקביעות המומחה שמונה על ידי בית המשפט. לטענתם, התביעה הנוכחית אינה אלא ניסיון לערוך מקצה שיפורים לנוכח חוסר שביעות רצון מהתוצאה בהליך הקודם. לשיטתם, מקור הליקוי שהתובעים טוענים לו הוא מהתוספת אותה בנו התובעים בעבר וממערכת הניקוז שהתקינו בה – שהם הליקויים שעמדו בבסיס ההליך הקודם, ולא כתוצאה מפגם באריחי מעקה המרפסת כפי שטוענים כעת.
4. בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 29.10.2020 עוררתי את שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט להידרש לתביעה ושמעתי את טענות הצדדים בעניין זה. הצדדים מסכימים כי הסעד שעניינו צו עשה מצוי בסמכותו של המפקח על המקרקעין. אשר לסעד הכספי, טוענים התובעים כי סעד זה לא מצוי בסמכותו של המפקח על המקרקעין ואילו הנתבעים טוענים כי המדובר בסעד שאף הוא בסמכות המפקח ולמפקח יש סמכות מקבילה לדון בעניין.

דיון והכרעה

1. הצדדים מסכימים כאמור כי הסעד שעניינו תיקון מקור הליקוי הנטען שגורם לנזקים בדירת התובעים מצוי בסמכות המפקח על המקרקעין, ועל כן לא אאריך.
2. סעיף 72 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין) מורה כלהלן:

"(א) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר זכויותיהם או חובותיהם לפי התקנון או לפי סעיפים 58, 59 או 59א עד 59ג ו-59ה עד 59ח, לפי סעיף 1א לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ"א-1991, לפי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008 או לפי סעיפים 6נט עד 6סא, 21ב ו-27ג לחוק הבזק, תשמ"ב-1982 יכריע בו המפקח.

(ב) סכסוך בין בעלי דירות בבית משותף בדבר הסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת או לגבי הרכוש המשותף, רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח".

1. המבחן הקובע לבירור סמכותו העניינית של בית המשפט השלום אל מול בית המשפט המחוזי בנושאים אזרחיים הוא מבחן הסעד (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט (3) 529 (2004)) ואולם עסקינן כאן בסמכות בית משפט השלום לעומת סמכותו של המפקח על המקרקעין. מהוראות הדין המסדירות את סמכותו של המפקח עולה כי המבחן הרלוונטי איננו מבחן הסעד כי אם מבחן מהותי הבוחן את העילה שבבסיס המחלוקת, כלומר אם מדובר בסכסוך שעילתו מצויה בסעיף 72 לחוק המקרקעין. ברע"א 6394/15 נציגות הבית המשותף קניון לב כרמיאל נ' חנית ניהול קניון כרמיאל בע"מ (פורסם בנבו, 17.3.2016)  ציין בית המשפט העליון כי:

"לפי סעיף 72 לחוק המקרקעין, שניים הם התנאים להפעלת סמכותו של המפקח: בשלב הראשון, על המפקח לבחון האם בסמכותו להכריע בסכסוך בשים לב לזהות הצדדים שבפניו. בשלב השני, עליו לבחון את מהותו של הסכסוך, היינו האם מדובר בעילת תביעה המנויה בסעיף 72 לחוק המקרקעין".

1. בעניין זהות הצדדים, לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בסכסוך בין בעלי דירות. גם מושא התובענה העיקרי נופל לגדר העילות המנויות בסעיף 72 לחוק המקרקעין, וכאמור הצדדים מסכימים לכך (ראו החלטתי שניתנה בתיק).

1. נוסף לסעד שעניינו תיקון מקור הליקוי בדירת הנתבעת, כוללת התביעה סעד כספי בסכום של 11,500 ₪. קירוב המבט אל הסעד הכספי מגלה כי הוא כולל מספר רכיבים: הוצאות ובכללן הוצאות המומחה ואובדן ימי עבודה, וכן סבל, עוגמת נפש ופגיעה בהנאה. דומה שלא יכולה להיות מחלוקת בדבר סמכותו של המפקח לפסוק הוצאות הנובעות מניהול ההליך ובכלל זה הוצאות הצדדים ובכלל זה חוות הדעת שהוגשה.
2. הרכיב שעניינו פיצוי בגין סבל, עוגמת נפש ופגיעה בהנאה מעורר קושי, שכן החוק לא הקנה למפקח סמכות לדון כלל בתביעות שעילתן בנזיקין והסמכת לדון בהן נתונה לבית המשפט השלום. כך עולה גם מפסיקת בית המשפט. ראו: ד"נ 20/73 שמע נ' סדובסקי, פ"ד כח(1) 730, 733 (1974); ע"א 2295/01 מנחמי בוני מגדלי דוד ר"ג בע"מ נ' נציגות הבית המשותף ברח' ז'בוטינסקי 138 רמת גן- בית דוד, פסקה 4 (פורסם בנבו, 30.6.2002)). לצד זאת יצוין כי נקבע כי המפקח מוסמך לפסוק פיצוי בגין הסגת גבול (ע"א (מחוזי ת"א) 3/98 גרינוולד נ' סילוני (פורסם בנבו, 28.2.1999)) ואין להוציא מכלל אפשרות סמכות המפקח לפסוק, במקרים המתאימים – שמקרה זה לא נמנה עליהם – פיצוי בגין עילות אחרות ולא רק הסגת גבול.
3. במצב דברים זה, בו חלק מן התביעה מצוי בסמכות המקפח וחלק קטן ממנה מצוי בסמכות בית המשפט, יהא צורך לפצל את התביעה באופן שהתיק יועבר למפקח על המקרקעין למעט התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש ופגיעה בהנאה, שבה ידון בה המשפט כאן. אולם, הואיל והסכום שנתבע בגין העילה הנזיקית הוא לא משמעותי, והוא חלק מסעד כספי כולל שמסתכם בסך של 11,500 ₪, ולאור כך שלאחר הפיצול יהיה צורך להמתין להכרעת המפקח המקרקעין – שיקולי יעילות דיונית מחייבת לפעול אחרת. תחת פיצול הדיון, אני מחליט למחוק את העילות שעניינן פיצוי בגין סבל עוגמת נפש ופגיעה בהנאה, ולאחר מכן להעביר את התיק למפקח על המקרקעין. אין מניעה כי התובעים יגישו את תביעתם בעילה זו בהליך נפרד, אך ראוי כי הדבר ייעשה בזיקה לקביעת המפקח בסכסוך העיקרי.
4. המסקנה אפוא שאני מורה על מחיקת הסעד שעניינו פיצוי בגין סבל, עוגמת נפש ופגיעה בהנאה, ומורה על העברת התיק למפקח על המקרקעין בחיפה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים, תעביר את התיק למפקח על המקרקעין בחיפה ותסגור את התיק ברישומי בית המשפט.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"א, 01 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.