הקדמה:

לפני בקשה לאישור הסדר נושים של חברת היי ווד דבליו.פי.סי תעשיות (2013) בע"מ (להלן: "חברת היי ווד" או "החברה") ושל הערבים לחובותיה, דנה אביב, שמעון אביטן ודוד איידלברג והחברות בשליטתם (להלן: "הערבים"), בהתאם להוראות סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, משלא אושרה הצעת ההסדר ברוב הדרוש בקבוצת הנושים הכלליים ובקבוצת הנושים בדין קדימה, אף שאושרה כנדרש ביתר אסיפות הנושים.

על צד העיקר, מבוסס ההסדר המוצע על כספים העתידים להתקבל מתרומת בעלים ו/או הערבים אישית לחלק מחובות החברה, דנה אביב, חברת רומרוי השקעות בע"מ וחברת רומרוי אחזקות בע"מ (להלן יחד: "רומרוי"); תשלומים מצד הערבים אביטן ואיידלברג; תשלומים שישולמו על ידי החברה, באמצעות הפעלתה, בפריסה לחמש שנים; מימוש חלק ממכונות של החברה המשועבדות לצדדים שלישיים; וכן רה-ארגון במניות החברה.

הנאמן סבור כי הצעת ההסדר המובאת לפתחו של בית המשפט עדיפה באופן מובהק וברור על פני חלופת הפירוק, בפרט ביחס לקבוצות הנושים המתנגדות (הנושים הרגילים והנושים בדין קדימה).

רקע כללי:

להליך דנא קדם הליך של בקשה לאישור הסדר חוב שנקטו ביום 24.3.20 החברה, בעלי מניותיה והערבים לחובותיה לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), אשר במסגרתו עתרו בבקשה שהוכתרה כ"בקשה דחופה לכינוס אסיפות נושים לאישור הסדר ובקשה דחופה לעיכוב הליכים עד לכינוסן" (חדל"ת 44405-03-20) (להלן: "ההליך הקודם"). ביום 20.4.20 ניתן פסק דין בהליך הקודם, אשר במסגרתו נדחתה הבקשה.

בתאריך 21.4.20, יום לאחר מתן פסק הדין בהליך הקודם, יזמה החברה הליך חדש, הלא הוא ההליך שלפנינו, אשר במסגרתו עתרה בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים להפעלת החברה ושיקומה.

בהחלטה מיום 11.5.20 נעתרתי לבקשה והוריתי על מתן צו פתיחת הליכים, על מנת שניתן יהיה לבחון מהו המסלול הראוי לגבי החברה – האם שיקום, מכר או פירוק. בתוך כך, הוריתי על מינוי עו"ד איתי פריימן כנאמן לחברה, לתקופה קצובה בת 60 ימים. צו הקפאת ההליכים הוארך בהמשך, מפעם לפעם.

עסקינן, כזכור, בחברה שנרשמה ביום 23.12.2013, אשר לפי הנטען החלה את פעילותה במהלך שנת 2015 – תחילה בתחום ייצור ושיווק דבקים סינטטיים, ובהמשך, שינתה את דפוס פעילותה וייצרה דלתות פנים פולימריות בשיטות מתקדמות וייחודיות. מפעלה של החברה ממוקם בעיר עפולה, ולפי הנטען, ערב פרוץ מגפת הקורונה, הועסקו בה 112 עובדים.

במהלך תקופת ההקפאה, נדמה היה כי התמונה המצטיירת לגבי היתכנות המשך הפעלת החברה אינה וורודה, בלשון המעטה, זאת בין היתר לאור ניסיונות שלא צלחו להביא למכירת החברה ופעילותה, וכן הצעת הסדר קודמת שגיבשו בעלי המניות ו/או הערבים לחובות החברה ואשר לא זכתה לרוב הנדרש. חרף זאת, כל הנוגעים בדבר, בייחוד הנאמן, לא אמרו נואש – וטוב שכך!

במהלך הדיון שנערך לפניי ביום 16.11.20 וכשנדמה היה כי פניה של החברה לפירוק, הובהר כי הצדדים ניהלו משא ומתן מרתוני ומייגע, אשר קיימת אפשרות שיתגבש לכדי הסדר ראוי. על מנת לאפשר לצדדים להשלים את ניסיונותיהם להגיע להסדר, אפשרתי דחייה קצרה נוספת, בטרם הכרעה בגורלה של החברה ו"ניתוקה ממכונת ההנשמה".

ערב הדיון הנוסף, אשר היה קבוע ליום 25.11.20, הוגשה הבקשה דנא לאישור הסדר נושים לחברה ולערבים לחובותיה. כאמור, על פי המפורט בבקשה, הסדר הנושים של החברה ושל הערבים זכה לרוב הדרוש, הן מבחינת שיעור המשתתפים בהצבעה והן מבחינת הערך המיוצג בהצבעה, מלבד באסיפת הנושים הכלליים ובאסיפת הנושים בדין קדימה. לאחר שהוגשה בקשת הנאמן לאישור הסדר נושים, הוגשה התנגדות אחת בלבד בכתב להסדר המוצע (התנגדות גמא ניהול וסליקה בע"מ אשר הוגשה ביום 25.11.20). במהלך הדיון שהתקיים לפניי במעמד הצדדים התברר כי שני נושים נוספים בלבד עומדים על התנגדותם להסדר: הנושה ח.ג. סחר בע"מ ומס הכנסה. ביום 29.11.20 צורפה התנגדות נוספת בכתב מטעם חברת גלי שידור בע"מ. מלבד התנגדויות בודדות אלה, קיימת הסכמה רחבה ומקיפה למדי לאישור המתווה המוצע.

מסקנתו העיקרית של הנאמן, כעולה מהבקשה לאישור הסדר הנושים, היא כי הסדר הנושים המוצע מקנה יתרונות משמעותיים על פני חלופת הפירוק, בין מבחינה כלכלית; בין משום שהוא מאפשר תרומת בעלים נכבדה, אשר ספק אם ניתן יהיה לקבלה במסגרת הליכי גבייה יחידים; בין באמצעות שימור פעילות מפעל החברה, ובין בהיבט הציבורי, משעה שהוא מאפשר הותרת מקומות העבודה לחלק מעובדי המפעל, שיקול שבימים אלה משקלו משמעותי יותר מימים כתיקונם.

המקורות למימון ההסדר:

על המקורות למימון ההסדר נמנים, על פי הצעת ההסדר, אלה:

1. תרומת דנה אביב והחברות שכונו לעיל רומרוי -

א. מכירת דירת המגורים של דנה אביב ומשפחתה ברמת אביב – מדובר בדירה שהוערכה על ידי שמאי בסך של 28.6 מש"ח (חלק מהנושים טוענים כי שוויה אף גבוה יותר). בגין מכירת הדירה ישולמו לקופת הנושים אחוזים מהתמורה ברוטו, לפי מספר מדרגות המפורטות בהסדר (אם הדירה תימכר במחיר עד 30 מש"ח – יועבר 85% לקופת ההסדר ו- 15% לדנה אביב; בין 30 ל- 35 מש"ח – יועבר 80% לקופה ו- 20% לדנה אביב; על כל תוספת מעל 35 מש"ח – יועבר 70% לקופה ו- 30% לדנה אביב). דנה אביב תישא בכל תשלום מס שבח ממכירת הדירה (ככל שיחול) ותוכל לדרוש מהנאמן לשלם מאת חלקה בתמורת הדירה את מס השבח. תשלומים שיידרשו על ידי העירייה לצורך קבלת אישור להעברת זכויות, יחולו על דנה אביב וישולמו מתמורת המכירה. דנה אביב תשלם מקדמה בסך של 850,000 ₪ בתוך חצי שנה ממועד אישור ההסדר. מקדמה זו תקוזז מתוך חלקה של קופת הנשייה בתמורת מכר הדירה ותועבר לדנה אביב. חלקה של דנה אביב בתמורת הדירה תועבר לה כנגד ויתור טענות על דיור חלוף ועל בעלות המחצית מהדירה של בן זוגה (בהקשר זה, נדרשה דנה אביב להעביר לנאמן אישור בדבר וויתור בן זוגה ואימה על כל טענה ביחס לדירה, בנוסח שיהא מקובל עליו). לרשות דנה אביב תעמוד תקופה בת 18 חודשים למכירת הדירה בעצמה, תוך שהיא מתחייבת לעשות כל מאמץ סביר למכור את הדירה בהקדם האפשרי ובמחיר המירבי. מכירת הדירה תהא תחת פיקוח הנאמן והרכב מצומצם של נציגות הנושים (מה שכונה בהסדר "ועדת הנושים"). ככל שלא תימכר הדירה עד לאחר חלוף תקופה זו, יחליט הנאמן, על דעת "ועדת הנושים", אם ליתן תקופת חסד נוספת למכירת הדירה, או שמא לבצע את הליך מכר הדירה בעצמו. הוצאות תחזוקת הדירה עד למכירה – יחולו על דנה אביב. דמי תיווך בגין מכירת הדירה יחולו על דנה אביב וקופת הנשייה באופן יחסי. עם אישור ההסדר, יירשם שעבוד לטובת הנאמן על הזכויות בדירה, בנאמנות עבור נושיה של דנה אביב. בשאלת חבות אפשרית בהיטל השבחה, לאחר בדיקה התברר כי לא קיימים על הנכס חובות בגין היטלי השבחה. בנסיבות אלה, עתר ב"כ דנה אביב והחברות בבעלותה לאשר את ההסכמות שגובשו בנדון במהלך ישיבת 25.11.20, וכך אני מורה.

ב. תשלום בסך 2 מיליון ₪ מצד הערבים אביטן ואיידלברג – סך של 500,000 ₪ ישולם בתוך 7 ימים מיום אישור ההסדר. היתרה בסך 1.5 מש"ח תשולם בתוך 60 ימים ממועד אישור ההסדר.

ג. מימוש סך של 7 מש"ח בתוספת ריבית מתיק ניירות ערך על שם רומרוי – מימוש סכום זה המשועבד לבנק לאומי, מתוך תיק ניירות הערך של רומרוי (בשלב זה שולם לבנק סך של 2.8 מש"ח על חשבון מימוש השעבוד).

ד. סך המוערך בכ- 18 עד 22 מש"ח ממימוש דירות דנה אביב ורומרוי בפרויקט סי אנד סאן. סכום זה ייועד לסילוק החוב המובטח בשתי הדירות לחברת גרלם (שבזיקה אליו הוגשה בקשה 94), והיתרה, ככל שתיוותר, תיועד לטובת ההסדר. ככל שיעלה בידי דנה אביב לממש את הדירות בעצמה ותיוותר יתרה מתמורת המימוש, לאחר סילוק השעבודים, היא תחולק 70% לקופת ההסדר ו- 30% לדנה אביב. ככל שתיוותר יתרת חוב לאחר המימוש, היא תפרע במסגרת ההסדר בקבוצות ג' ו- ד', כמפורט בהמשך.

ה. סך המוערך בכ- 6 מש"ח בגין מימוש שתי דירות בפרויקט לימיטד אדישן – הנאמן ימונה למכירת הדירות לצד ג', תחת פיקוח מה שכונה "ועדת הנושים". מתוך מכירת הדירות ישלם הנאמן את מלוא התשלום למס רכישה. ככל שלא יימצא רוכש לדירות, רשאי הנאמן להודיע לדנה אביב כי הוא מוותר על הזכות למכירת הדירות. או אז, יבוטלו עסקאות המכירה הראשוניות ויתרת המקדמה ששולמה במקור על ידי דנה אביב למוכרות, בקיזוז כספי הפיצוי בגין הביטול (ככל שיהיה), תועבר אל קופת ההסדר, לזכות הנושים המחזיקים בערבויות אישיות, לרבות של דנה אביב.

2. תשלום סך של 12 מש"ח מצד החברה לקופת ההסדר באמצעות הפעלת החברה – סכום זה ישולם לקופה ב- 20 תשלומים רבעוניים, שווים ורצופים החל מיום 30.6.21. החברה תפקיד שיקים מעותדים לתשלומי הפריסה בסך של 600 אש"ח כל שיק, וזאת עד 30 יום לאחר אישור ההסדר. הערבים לחובות החברה לאחר ההסדר מסכימים למימוש חלק ניכר מציוד החברה, המשועבד לגורמים ספציפיים, לצורך צמצום החוב המובטח להם. לצורך כך, יעמידו בעלי המניות אביטן ואיידלברג סך נוסף של 2 מש"ח – 500 אש"ח בתוך 7 ימים, והיתרה בתוך 30 ימים, שישמשו לצורך הון חוזר של החברה.

3. תביעות עתידיות של החברה נגד צדדים שלישיים – הנאמן יבחן תביעות פוטנציאליות אלה ויפעל לגבות סכומים לקופת הנאמן, ככל שאמנם מגיעים.

4. מימוש מכונות משועבדות – מכונה אחת המשועבדת לטובת טמבור בע"מ (מכונה עטיפה מתוצרת tiege). תימסר לידי טמבור, כדי שתפעל למימושה. מכונות המשועבדות לפנינסולה יירכשו על ידי חברת אלפנאט דור בע"מ תמורת 2.5 מש"ח ויועמדו על ידה לשימוש החברה.

5. רה ארגון במניות החברה – דנה אביב והחברות בבעלותה, לצד חברת לפטוס אחזקות בע"מ, מוותרות על ההחזקה במניות החברה, כך שהחברה תחת ההסדר תנוהל על ידי שמעון אביטן. בעלי המניות בחברה לאחר אישור תכנית השיקום יהיו הערבים לחובות החברה, לפי חלוקה שתסוכם ביניהם.

הסדר הנושים המוצע מוסיף ומפרט את אופן ההחזר הצפוי בחלוקה לקבוצות הנושים הבאות: קבוצה א' - קבוצת נושים בעלי שעבוד, קבוצה ב' – קבוצת נושים בדין קדימה, קבוצה ג' – נושים בעלי ערבויות אישיות (לרבות ערבות של דנה אביב ו/ו החברות שבבעלותה), קבוצה ד' – נושים בעלי ערבויות אישיות (שאינם מחזיקים בערבות של דנה אביב ו/או החברות שבבעלותה), קבוצה ה' – קבוצת הנושים בחובות כלליים, קבוצת העובדים.

שיעור הפירעון לקבוצות הנושים לפי ההסדר המוצע:

לפי הבקשה, הנושים בקבוצה א' (נושים בעלי שעבודים על מכונות החברה), יוותרו עם השעבודים הרשומים לטובתם (מלבד מכונה שתימסר לטמבור והמכונות המשועבדות לפנינסולה שיירכשו על ידי חברת אלפאנט). בנק לאומי ייפרע מלוא חוב החברה כלפיו, המובטח בניירות הערך של רומרוי עד לסך של 7 מש"ח, בצירוף ריבית ויתר החיובים שביסוד השעבוד. לבנק לאומי ישולמו בנוסף 5% מתשלומי הפריסה, מכוח השעבוד השוטף לטובתו. יתרת חובו של בנק לאומי ייפרע יחד עם קבוצות ג' ו- ד'. אשר לחובות פרטיים של דנה אביב ורומרוי לבנק, אלה ייפרעו מחוץ להסדר. הנושים גרלם בע"מ ופן דור בע"מ ייפרעו מן השעבודים הרשומים לטובת גרלם על שתי הדירות בפרויקט סי אנד סאן (כמפורט בהסכמות שגובשו במסגרת בקשה 94 ועל פי סעיף 6.2.4 להצעה).

אשר לנושים בקבוצה ב' (נושים בדין קדימה), ישולם 10% מתביעות החוב שיאושרו, ולא יותר מ- 250 אש"ח מתוך רכיב הפריסה. על פי המפורט בבקשה, החברה תפעל להגשת דו"חות לרשויות המס, אשר צפויים לצמצם את תביעות החוב שלהן במידה ניכרת.

ביחס לנושים בקבוצה ג' (נושים בעלי ערבויות אישיות, לרבות ערבות צד ג' של דנה אביב ו/או החברות שבבעלותה), הרי שלנושים אלה תשולם מלוא יתרת רכיב המזומן (לאחר תשלום הוצאות הקופה) וכן 80% מתשלומי הפריסה (בניכוי הדיבידנד בדין קדימה) והתביעות נגד צדדים שלישיים. ככל שדירת דנה אביב תימכר על פי הערכת השמאי, מוערך הדיבידנד בקבוצה זו בשיעור של כ- 53.87% (ברוטו) מרכיב המזומן וכ- 14.42% ברוטו מתשלומי הפריסה (סה"כ דיבידנד המוערך בשיעור של כ- 68.28%).

הנושים בקבוצה ד' (נושים בעלי ערבויות אישיות, שאינם מחזיקים ערבות של דנה אביב ו/או החברות שבבעלותה), צפויים להתחלק עם נושי קבוצה ג' על פי חלק יחסי, הן בסך של 2 מש"ח שיועמדו על ידי אביטן ואיידלברג, והן ב- 80% מתשלומי הפריסה (בניכוי הדיבידנד בדין קדימה) והתביעות נגד צדדים שלישיים. סך הדיבידנד בקבוצה זו מוערך בכ- 2.97% ברוטו מרכיב המזומן וכ- 14.42% ברוטו מתשלומי הפריסה (סה"כ דיבידנד המוערך בשיעור של כ- 17.39%)

בנוגע לנושים בקבוצה ה' (נושים בחובות כלליים), לנושים אלה ישולם 15% מתשלומי הפריסה והתביעות כנגד צדדים שלישיים, באופן שיאפשר תשלום דיבידנד המוערך בכ- 9.43% ברוטו.

הנושים בקבוצת העובדים צפויים לפי הצעת ההסדר להיות מחולקים לשתי קבוצות: קבוצה אחת של עובדים שיבחרו לסיים את העסקתם בחברה (אלה יקבלו מכתבי פיטורים וכל זכויותיהם תשולמנה על ידי המוסד לביטוח לאומי), וקבוצת נוספת של עובדים שימשיכו לעבוד בחברה (מלוא זכויותיהם תישמרנה ויימשך רצף העסקתם, חוסרים בקופות פנסיה ישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי, וככל שיוותר חוב לקופות הפנסיה, תשלים החברה את החסר בתוך 60 ימים מיום אישור ההסדר, במקביל לתשלום דמי הבראה שלא שולמו וימי חופשה צבורים).

תוצאות ההצבעה באסיפות הנושים:

במסגרת הדיווח על תוצאות ההצבעה באסיפות הנושים צוין כי הוגשו נגד החברה 136 תביעות חוב. עוד הוגדרו, כאמור, חמש קבוצות של אספות נושים (ממוספרים א' עד ה), בתוספת קבוצת העובדים וכמפורט לעיל.

במסגרת אסיפת הנושים בקבוצה א' (הנושים המובטחים) זכה הסדר הנושים לתמיכה של 8 נושים, המחזיקים ב- 96.67% מהנשייה. עם זאת, חלק מהנושים המובטחים (בנק לאומי, בנק מרכנתיל דיסקונט, תואם יבוא ויצוא, גרלם ופן דור), הסכימו להסדר בהסתייגויות מסוימות, המקובלות על הנאמן.

באסיפת הנושים בקבוצה ב' (נושים בדין קדימה), התקבלה התנגדות אחת מטעם מס הכנסה, שלא התייצב לאסיפה. אסיפה זו לא זכתה לרוב הדרוש על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

במסגרת אסיפת הנושים בקבוצה ג' (נושים בעלי ערבויות אישיות, לרבות של דנה אביב) הצביעו בעד ההסדר 15 נושים, המחזיקים ב- 95.99% מערך הנשייה. בקבוצה זו נרשמה התנגדות של נושה אחת בלבד (גמא ניהול וסליקה), המחזיקה ב- 4.01% מערך הנשייה.

באסיפת הנושים בקבוצה ד' (נושים בעלי ערבויות אישיות שאינם מחזיקים בערבות דנה אביב), אישרו את הצעת ההסדר 7 נושים, המחזיקים ב- 97.67% מערך הנשייה. נרשמו התנגדויות מטעם שני נושים, המחזיקים ב- 2.33% מערך הנשייה.

במסגרת הדיון שהתקיים לפניי, הבהיר הנאמן כי אף אם תובאנה בחשבון התנגדויות טמבור וסונול, כי אז עדיין הצעת ההסדר זוכה לרוב הדרוש בשתי הקבוצות האחרונות (93% בקבוצה ג' ו- 96% בקבוצה ד').

באסיפת הנושים בקבוצה ה' (הנושים בחובות כללים), התקבלה הסכמת שני נושים, המחזיקים ב- 44.83% מערך הנשייה. גם באסיפה זו, אפוא, לא גובש הרוב הדרוש.

במסגרת הדיון לפניי הובהר כי קבוצת העובדים תומכים בהסדר המוצע ובשיקום כלכלי לחברה.

סיכומן של הצבעות הנושים מעלה כי הצעת ההסדר אושרה באסיפות הנושים בקבוצות, א', ג' ו- ד' ובקבוצת העובדים, אך נדחתה באסיפת סוג של הנושים בדין קדימה (קבוצה ב') ובאסיפת הנושים בבדין רגיל (קבוצה ה').

התייחסות הצעת ההסדר לסוגיית הפטר הערבים:

במסגרת הצעת ההסדר מפורטת תרומתם והתגייסותם של הערבים לטובת ההסדר המוצע.

על פי הנטען, חלק עיקרי ממקורות ההסדר מקורו בנכסים של דנה אביב והחברות בשליטתה (מעל 50 מש"ח), כשלכך נוספת העובדה שעל פי הצעת ההסדר, מוותרות דנה אביב והחברות בשליטתה על מניותיהן בחברה ועל חובות שהחברה חבה להן (בהיקפים של כ- 50 מש"ח) בגין כספים שהוזרמו לחברה כהון והלוואת בעלים. עוד מופנית תשומת הלב לכך שגם בני משפחתה של דנה אביב נרתמו למאמץ המשותף וויתרו על טענותיהם בדבר נשיה בדירת המגורים.

מהצעת ההסדר עולה כי ככל שיוסדר מימוש תיק ניירות הערך לטובת בנק לאומי ויושלמו כל התחייבויות דנה אביב על פי ההסדר, יופטרו דנה אביב והחברות שבשליטתה מערבויות כלשהן לחובות החברה ומכל חוב עבר, וכן יינתן להם פטור מכל טענה הנוגעת לענייני החברה (לרבות בתפקידם כנושאי משרה או בעלי מניות). על פי הצעת ההסדר, עם אישור תכנית השיקום, ייכנס לתוקפו סעיף הפטור לדנה אביב והחברות בשליטתה מערבויות וחובות. בנוסף, כל צווי איסור הדיספוזיציה על נכסיה יבוטלו, למעט הצווים בנוגע לדירה ברמת אביב והדירות בפרויקט אביב לימיטד אדישן. פטור זה, כך על פי הצעת ההסדר, נסמך על גילוי מלא של מלוא הנכסים והזכויות של דנה אביב והחברות בבעלותה. בהצעה מובהר כי ככל שיתגלו נכסים נוספים, יתבטל סעיף הפטור או שאותם נכסים יתווספו לתמורות ההסדר לנושי קבוצה ג' (לפי בחירת הנושים).

כן עולה כי ערבויות יתר הערבים לחובות החברה (אביטן ואיידלברג) לאחר אישור תכנית השיקום הכלכלי, כפי שהיו עובר למועד הקובע (יום הגשת הבקשה לכינוס אסיפות נושים במסגרת ההליך הקודם) – יוותרו על כנן, עד להשלמת יישום התכנית. הובהר עוד כי לאחר אישור ההסדר, יוותרו הערבים עם ערבותם, יחד ולחוד, זאת ביחס לרכיב הפריסה בלבד, וככל שלא ייפרע במלואו, תעמוד ערבותם כפי שהייתה ערב ההסדר. כן צוין כי שני ערבים אלה ימשיכו בתפקידם בחברה (האחד משמש מנכ"ל החברה והשני בתפקיד יועצה המשפטי). נטען כי אלמלא ימשיכו בתפקידם, תסוכל אפשרות שיקום פעילותה העסקית של החברה ויגדע כל סיכוי לעמידה בתכנית השיקום. גם ביחס לאותם ערבים צוין בהצעה כי ככל שיתגלו נכסים נוספים, יתבטל סעיף הפטור או שאותם נכסים יתווספו לתמורות ההסדר (לפי בחירת הנושים).

על פי נוסח הצעת ההסדר, הפטור לדנה אביב וחברות בבעלותה (וכן בן זוגה), אינו מותנה בקיום התחייבויות החברה והערבים לחובותיה לאחר תכנית השיקום הכלכלי (אביטן ואיידלברג).

למקרא הצעת ההסדר העומדת על הפרק ובהינתן דברי הנאמן במהלך הדיון שהתקיים לפניי, מתקבל הרושם כי הערבים, כולם, נרתמו בצורה משמעותית לקיומו של ההסדר. בתוך כך, העמידה דנה אביב לטובת ההסדר את דירת מגוריה (כשבהקשר זה אף הוסדרו טענות בן זוגה ואמה לזכויות בנכס), זאת לצד זכויות בפרויקטים אחרים וסכומים משמעותיים אחרים. אף הערבים אביטן ואיידלברג התחייבו להעמיד סכומים משמעותיים לטובת ההסדר, ואף התחייבו להמשיך בתפקידם בחברה – תפקיד שלטענת הנאמן הוא חיוני לצורך הצלחת תכנית השיקום. לצד זאת, יש לזכור גם כי המתווה המוצע מבטיח כי ככל שיאותרו נכסים נוספים של הערבים, יוקנו אלה לקופת הנושים.

יושם אל לב כי מרביתם המוחלט של הנושים לא הביעו התנגדות למתן הפטר לערבים במסגרת תכנית השיקום (ככל שישלימו את התחייבויותיהם), אף לא נושים הנמנים על קבוצת האספות המתנגדות (למעט התנגדות שנשמעה בדיון לפניי). יתר על כן, הממונה, אף הוא, לא מצא להתנגד להצעת ההסדר בכל הנוגע לערבים, וגם לכך יש ליתן את המשקל המתחייב בנסיבות העניין.

על אישור הסדר נושים בראי החוק החדש:

סעיף 1 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי עומד על מטרות החוק. התכלית הראשונה של החוק היא "להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב". משמעות הדברים היא כי ניתן בחוק משקל בכורה לשיקומם הכלכלי של החייב או התאגיד, כתכלית מרכזית, אשר מתאזנת אל מול תכלית חשובה נוספת – שמירה על עניינם של הנושים (רע"א 4067/18 בנימין פיינשטיין נ' עו"ד אופיר יצחק (30.06.2019) פסקה 19). המשקל המשמעותי הניתן להליכי שיקום, הן של יחיד והן של תאגיד, בא לידי ביטוי גם בשמו של החוק (ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז (19.03.2018)). סעיף ההגדרות של החוק (סעיף 4) מגדיר את המונח "שיקום כלכלי" של תאגיד כ"שמירת עסקו של התאגיד כעסק חי".

משמעות העדפת שיקומה של החברה על פני פירוקה אינה מצטמצמת אך לאינטרס שעניינו שמירה על מקומות עבודה ופרנסת עובדי התאגיד, אלא יש להבינה בצורה רחבה יותר – שיקומו של התאגיד ושמירה על "דופק תקין" נחוצים גם על מנת למזער, עד כמה שניתן, את "הפגיעה ההיקפית" בכלכלה ובמשק כולו. ראו לעניין זה גם בע"א 9555/02 זידאן זידאן נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ, פ"ד נט(1) 538 (2004), שם נמנו הטעמים, משלוש נקודות מבט עיקריות, המצדיקים מתן עדיפות לפנייה לאפיקי שיקום על פני פנייה לפירוק החברה.

לצד תכלית החוק, יש לזכור מושכלות ראשונים בנוגע להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט באישור הסדר נושים: בית המשפט יימנע מלהתערב בשיקול דעתה של אסיפת נושים ככל שמדובר בהערכת כדאיותו הכלכלית של ההסדר, וזאת אף אם לדעת בית המשפט טעו הנושים ברובם בשיקול דעתם והוא היה מגיע לתוצאה כלכלית אחרת לו עמד במקומם (אלשיך ואורבך, הקפאת הליכים הלכה למעשה, התשע"א-2010 (להלן: "אלשיך ואורבך"), עמ' 617-618; א' חביב-סגל, דיני חברות - לאחר חוק החברות החדש (2004), כרך ב', עמ' 302 (להלן: "חביב-סגל")), לאמור: בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתם הכלכלי של הנושים בשיקול דעתו שלו, אלא רק יפקח עיניו כדי לוודא שמירת הכללים והעקרונות המנחים קיומו של הליך השגת הסדר הנושים.

ההוראות הרלוונטיות הנוגעות לאישור תכנית לשיקום כלכלי מצויות בסימן ג' לפרק ז' של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובפרט סעיפים 85 ו- 86, הקובעים בזו הלשון:

"85. (א) הצעה לתכנית לשיקום כלכלי יראו אותה כהצעה שאושרה בידי הנושים וחברי

התאגיד, אם אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג בהתאם להוראות כמפורט להלן:

(1) בהצעה תמכו רוב המצביעים באותה אסיפה;

(2) המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים באותה אסיפה.

(ב) בסעיף זה, "מצביעים" – למעט מי שנמנעו בהצבעה.

86. (א) אושרה הצעה לתכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד

כאמור בסעיף 85, יביאה הנאמן לאישור בית המשפט.

(ב) בבואו לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי ישקול בית המשפט, בין השאר, שיקולים הנוגעים להוגנות ההליך, ורשאי הוא לשקול שיקולים נוספים, ובהם שיקולים הנוגעים לעובדי התאגיד או לטובת הציבור".

הואיל ובמקרה שלפנינו לא אושרה הצעת ההסדר בידי כל קבוצות הנושים, לא ארחיב בשלב זה ביחס להוראות חוק אלה, וכן ביחס לשיקולי בית המשפט המנויים בסעיף 86(ב) לחוק, אך כמובן שהם יקבלו ביטוי בהמשך פסק הדין.

אישור הסדר נושים שלא קיבל את הרוב הדרוש:

הפסיקה כבר קבעה כי אישור הצעת הסדר שלא זכתה לרוב הנדרש (ובמילים אחרות: בניגוד להצבעת נושי החברה) הוא החריג, ואילו הכלל הוא שיש לקבל, על פי רוב, את עמדת הנושים (ראו לעניין זה בפר"ק (מחוזי י-ם) 59344-01-12 נידר חברה לבנין ולפיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (23.10.2012)). הווה אומר: בית המשפט אינו נוהג לכפות הסדר על הנושים בניגוד לרצונם שעה שלא הושג הרוב הדרוש באסיפות הנושים.

ראו לעניין זה בפסק דין מהעת האחרונה אשר ניתן בפר"ק (מחוזי ת"א) 30593-09-19 התיאטרון הלאומי הבימה בע"מ (חל"צ) (בעיכוב הליכים) נ' כונס הנכסים הרשמי (29.10.2020) (להלן: "עניין הבימה"), אף שבאותו עניין נקבעו הדברים ביחס למקרה שעליו חל הדין הקודם.

עם זאת, כך צוין בעניין הבימה, לבית המשפט סמכות לאשר הצעה להסדר, אף אם זו לא זכתה לרוב הנדרש בכל אסיפות הנושים "בתנאים מצטברים שעיקר מטרתם היא שמירה על זכויות הנושים כולם". בכלל זאת, הוזכרו התנאים הבאים לפי הדין הקודם (סעיף 350יג לחוק החברות):

"האחד, יותר ממחצית מסך כל הערך המיוצג בהצבעות בכל אספות הסוג יחד הסכימו להצעה; השני, שבית המשפט שוכנע, ככל הנדרש על יסוד הערכת שווי החברה, כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם; השלישי, כי החלופה לאי אישור ההסדר היא פירוק וחלופה זו לא תיטיב יותר עם הנושים המתנגדים; והרביעי, ככל שהנושים שלא הסכימו להסדר אינם מקבלים את מלוא חובם, בעלי המניות אינם מקבלים תמורה כלשהי ולא נותר בידיהם נכס כלשהו בשל היותם בעלי מניות".

כפי שצוין לעיל, טענת הנאמן היא כי אף שהצעת ההסדר לא זכתה לרוב הדרוש בחוק, נכון וצודק לאשרה בנסיבות העניין.

טענת הנאמן בהקשר זה מבוססת על סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שכותרתו "אישור בית המשפט באין רוב בכל אחת מאסיפות הסוג" ואשר קובע כך:

"87. על אף האמור בסעיפים 85 ו-86(א), בית המשפט רשאי לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב הדרוש לפי סעיף 85, אם שוכנע, במידת הצורך על יסוד הערכת שווי של התאגיד שהגיש מומחה מטעמו או מטעם הצדדים הנוגעים לעניין, כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה או חבר התאגיד באסיפת סוג שלא אישרה אותה (בסעיף זה – אסיפה מתנגדת), ובכלל זה שוכנע כי מתקיים המפורט להלן:

(1) אם לא תאושר תכנית לשיקום כלכלי לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה או חבר תאגיד באסיפה מתנגדת אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בפירוק התאגיד;

(2) ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד, ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה מתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר שבו הוא נושה;

(3) לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך; תמורה כאמור יכול שתינתן בכסף או בשווה כסף, בתשלום מיידי או בכמה תשלומים, ובלבד שנקבעו דרכים להבטחת התשלומים; לעניין זה, "שווי הנכס המשועבד" – שווי השוק של הנכס המשועבד לאחר שההצעה תאושר בידי בית המשפט, בניכוי ההוצאות שהוצאו בשמירת הנכס או במימושו, ואם הנכס משועבד לטובת הנושה בשעבוד צף בלבד – בניכוי נוסף של 25% משווי הנכס בהתאם להוראות סעיף 244".

משמעות הדברים היא כי אין מניעה, לפי הוראות סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לאשר הצעה לתכנית לשיקום כלכלי, גם אם לא אושרה בכל אחת מאספות הסוג, וזאת ככל שבית המשפט שוכנע (במידת הצורך על פי הערכת שווי של התאגיד), כי ההצעה הוגנת וצודקת ביחס לנושים שלא אישרו את ההצעה, ואם שוכנע שמתקיימים תנאי סעיף 87 לחוק.

ודוק: החוק החדש מקנה לבית המשפט סמכות רחבה יותר לאשר הסדר, אף אם לא התקבל ברוב הדרוש בכל אסיפות הסוג של הנושים, שעה שלא מופיע בו התנאי שעניינו אישור ההסדר על ידי מחצית מערך הנשייה (השוו: עניין הבימה הנזכר לעיל).

בפסיקה שקדמה לחוק החדש ניתן להיווכח כי בלא מעט מקרים אושרו הצעות הסדר, אף שלא זכו לרוב הנדרש בכל קבוצות הנשייה, משעה שנמצא כי יש בהן תועלת הן לנושים והן למשק כולו (ראו, למשל, בפסק דיני בפש"ר 401/09 בש"א (מחוזי נצרת) 95/10 חרושת מתכת בית השיטה (בהח) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים (01.02.2010)).

גם בפסיקה מהעת האחרונה ניתן למצוא מקרים שבהם הוחלט על אישור הסדרי נושים, אף שלא גובש הרוב הנדרש בכל האסיפות, זאת לפי הוראות החוק החדש (לדוגמאות שבהם אושרו הסדרי נושים תוך עריכת דיון בהפעלת סעיף 87 לחוק, ראו: חדל"ת (מחוזי ירושלים) 15510-10-19 שייקה אלה בע"מ (בשיקום) נ' משכנות התכלת בע"מ (09.11.2020); חדל"ת (מחוזי חיפה) 8177-01-20 א.ד.י. אקספרס בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מחוז חיפה (27.02.2020); חדל"ת (מחוזי חיפה) 34987-10-19 א.ח. תעשיות עבוד שבבי מדויק בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (23.02.2020)).

עתה לא נותר אלא לבחון, על סמך עקרונות אלה, האם נסיבות המקרה דנא מצדיקות את אישורו של הסדר הנושים, אף שלא קיבל את הרוב הדרוש בכלל קבוצות הנשייה, אם לאו.

דיון והכרעה:

הנאמן טוען בבקשתו כי אף שהצעת ההסדר לא זכתה להסכמות הדרושות לצורך אישורה לפי סעיף 85 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הרי שניתן ונכון לאשרה לפי הוראות סעיף 87 לחוק.

לצורך בחינת הטענה, יש לוודא שאמנם מתקיימים התנאים המצוינים בסעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ואלה הם: התנאי הראשון – בית המשפט שוכנע כי אם לא תאושר התכנית לא יהיה מנוס מפירוק התאגיד והתמורה שהוצעה לכל נושה אינה נמוכה מהתמורה שהיה מקבל בהליך פירוק; התנאי השני – ההצעה אינה מבטיחה תמורה כלשהי לחברי התאגיד ובכלל זה אינה מותירה בידיהם נכס שיש להם זכות בו מכוח היותם חברי התאגיד, בלי שהובטח לכל נושה באסיפה המתנגדת תמורה השווה למלוא סכום חוב העבר; התנאי השלישי – לכל אחד מהנושים המובטחים באסיפה מתנגדת הובטחה תמורה שערכה אינו נמוך משווי הנכס המשועבד לטובתו או מהחוב הכולל שלטובת פירעונו שועבד הנכס, לפי הנמוך. בהתקיים תנאים אלה, ניתן לאשר הצעה לתכנית שיקום כלכלי גם אם לא אושרה בכל אחת מאסיפות הנושים ברוב הדרוש.

בטרם אידרש לשאלת התקיימות תנאי סעיף 87, אפתח ואדגיש כי אמנם לא הוצגה לבית המשפט הערכת שווי של החברה, המלמדת כי הצעת ההסדר הוגנת וצודקת ביחס לכל נושה באסיפות המתנגדות, ואולם לא נטען כי נדרשת הערכת מומחה שכזו, ומכל מקום, על פי לשונו של סעיף 87 לחוק, היזקקות לחוות דעת הנה רק "במידת הצורך". במילים אחרות: אין הכרח כי תעמוד לפני בית המשפט הערכת שווי של החברה בדבר היותו של ההסדר צודק והוגן (השוו: פר"ק (מחוזי ת"א) 44247-06-17 סוהו אילת השקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי תל-אביב (14.10.2018) בפסקה 63; כן ראו ביחס לדין הקודם: פר"ק (מחוזי ת"א) 28472-04-16 לינום בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (06.11.2016).

במקרה שלפני, לא התרשמתי שיש צורך בחוות דעת מומחה על מנת להעריך את מידת היותו של ההסדר צודק והוגן, שכן כל הנתונים הדרושים לשם בחינתה של שאלה זו מונחים בפני בית המשפט, כך שניתן להתרשם ממצבה של החברה והשלכות ההסדר על הנושים גם מבלי להזדקק להערכת שווי של מומחה (השוו גם לעניין הבימה הנזכר לעיל).

לגופם של דברים, תחילה מצאתי לשוב ולהזכיר כי כיום, והדברים מצוינים במפורש בהוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שיקום התאגיד הוא הערך המרכזי, ולא בכדי הוא מופיע ראשון בסדר רשימת תכליות החוק.

מרביתם המוחלט של הנושים בענייננו הצביעו בעד שיקום החברה (לפי דברי הנאמן מדובר על נושים המחזיקים בנשייה של כ- 78 מש"ח מתוך 82 מש"ח לכלל המצביעים), ונתון זה הוא בעל משקל שלא ניתן להתעלם ממנו בעת בחינת הצעת ההסדר העומדת על הפרק.

יתירה מכך, הנאמן בענייננו מדגיש בהצעת ההסדר כי פירוק החברה, חלף שיקומה, לא יניב תמורה לנושי החברה, כיוון שלמעשה לא התקבלו הצעות ראויות לרכישת נכסי החברה או פעילותה, כך שחלופת השיקום היא היחידה שיכולה להביא להעמדת שיעור דיבידנד (חלקו משמעותי יותר וחלקו פחות) לכלל נושי החברה. בעניין זה, ותוך התייחסות קונקרטיות לאספות המתנגדות, מדגיש הנאמן כי הן הנושים בדין קדימה והן הנושים בדין רגיל לא יקבלו מאומה בחלופה של פירוק, שכן גם במימוש כל המכונות בחברה לפי הערכות אופטימיות ביותר (ובהתעלם מההוצאות הכרוכות בפירוק המכונות והוצאות נלוות אחרות), לא צפויה התמורה לכסות את כלל הנשייה המובטחת. בוודאי שבנסיבות המתוארות, צפויים הנושים בדין קדימה והנושים בדין רגיל לזכות לפירעון זניח ביותר לפי החלופה של פירוק החברה מאשר זו של חלופת ההסדר, אם כלל יזכו לפירעון כלשהו של חובותיהם, דבר שכשלעצמו מוטל בספק גדול.

במכלול הנסיבות, לא מצאתי שלא לאמץ את עמדתו של הנאמן שלפיה הנשייה לכלל הנושים, ובפרט הנושים באספות המתנגדות, תהא נמוכה משמעותית ככל שהצעת ההסדר לא תאושר וככל שהחברה תיאלץ לפנות להליך של פירוק.

אשר לנכסים הנותרים בידי בעלי המניות בחברה (סעיף 87(2) לחוק), הרי שהנאמן ציין, בפה מלא, כי כלל נכסיהם הידועים של בעלי המניות הובאו בחשבון בעת עריכת הצעת ההסדר. בהינתן מאמצי הערבים ותרומתם להסדר (לרבות מימוש דירת מגורים של דנה אביב תוך הסרת טענות בן זוגה ואמה לזכויות בדירה), אין ספק כי תכנית השיקום מגלמת תוספת משמעותית לנושים, אשר ספק אם תתקבל בידיהם ככל שהחברה תיקלע להליכי פירוק. יושם אל לב גם כי על פי הצעת ההסדר, ככל שיתגלו נכסים נוספים, יתבטל סעיף הפטור לדנה אביב והערבים, או שאותם נכסים יתווספו לתמורות ההסדר, לפי בחירת הנושים. סבורני כי סעיף זה מהווה איזון ראוי, המבטיח כי הנושים לא יינזקו מאישור ההסדר.

שיקול משמעותי נוסף הוא כי שיקום החברה יש בו כדי לשמר את פעילותה העסקית היצרנית, באופן שמאפשר המשך העסקה של עובדים רבים, וכן יש בו כדי לסייע לשיקום הפעילות העסקית של חברות אחרות, המספקות חומרי גלם לחברה. הדברים אמורים בייחוד ביחס לחברה אשר מפעלה מצוי בעיר עפולה, הממוקמת בפריפריה. בהקשר זה דעתי כבר ידועה ואף נזכרה לא אחת בהחלטות קודמות בעבר. המשבר הכלכלי הפוקד את המשק בשל נגיף הקורונה, רק מחזק אותי בדעתי זו. יצוין כי המשך פעילותה היצרנית של החברה אינה בבחינת משאלת לב בלבד, שאין לה כיסוי, ועובדה היא כי בעלי המניות אף הסכימו להזרים לא פחות מ- 2 מש"ח לצורך חידוש פעילות החברה, דבר המלמד כי הם מאמינים במפעל וביכולתו לחזור לפעילות יצרנית רווחית. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו מדובר בחברה המייצרת מוצר ייחודי (דלתות פולימריות), אשר הושקעו בפיתוחו משאבים לא מעטים ואשר נכון וצודק לאפשר מיצוי הניסיונות להביאו לכדי מימוש מלא, חלף ירידתו לטמיון, כפי שמציין בצדק הנאמן.

פירוט ההתנגדויות לאישור ההסדר:

1. התנגדות הנושה גמא

לטענת הנושה גמא, אין בהסדר המוצע הגנה הולמת עבורה כבעלת שעבוד ראשון על מכונה הנמצאת במפעל החברה (מכונת קו למינציה). גמא מלינה על כך שאף שעל פי הצעת ההסדר המכונות של פנינסולה ישמשו את החברה לפעילותה בתקופת ההסדר ובתמורה לכך ישולם לפנינסולה סך של 2.5 מש"ח, גמא אינה מתוגמלת עבור המכונה המשועבדת לה, אשר צפויה להיוותר בשימוש החברה (נטען כי גמא צפויה להתחלק ב- 80% מרכיב הפריסה עם שלוש קבוצות שונות של נושים). על פי הנטען, הנאמן התמקד במתן טובות הנאה לנושים המרכזיים, על חשבונה של גמא, הנתפסת כבעלת חלק יחסי קטן בנשייה, ולא החיל את עיקרון השוויון בין הנושים משהתייחס לה בשונה מפנינסולה.

גמא סבורה כי הנאמן שגה בסיווג קבוצות הנושים, משעה שכרך את קבוצת הנושים שמכונותיהם מושבות להם (בעין או בכסף) לצורך חלוקה ברכיב הפריסה, יחד עם נושים שאינם בעלי שעבוד.

במהלך הדיון לפניי, הוסיף ב"כ גמא וטען כי אין לאפשר מצב שבו מוקנית לבנק לאומי האפשרות לגבות חובות מחוץ להסדר. לטענתו, בנק לאומי אינו יכול לקבל דבר מעבר לתשלום ששולם לנושים הרגילים, שאם לא כך – יש בכך משום פגיעה בעיקרון השוויון בין נושים.

על פי הנטען, הסיווג השגוי של קבוצות הנשייה ואי שמירה על שוויון בין נושים באותה קבוצה – מצדיקים פסילת ההסדר.

אינני סבור כי יש ממש בהתנגדות הנושה גמא ובוודאי שאין בה כדי להצדיק דחיית ההסדר.

בהקשר זה השיב הנאמן כי הנושים המובטחים, ובכללם גמא, נשארים עם השעבודים שלהם. באשר למכונות של פנינסולה הרי צד ג' רכש אותן במסגרת כינוס נכסים, כך שפנינסולה מקבלת את כספה עבור המכונות מצד ג', על כן, ברור שעיקרון השוויון בין הנושים מאותו סוג נשמר, ואין איפה ואיפה בהתייחסות ההסדר אליהם.

גם אם לא כך, הרי לא מצאתי כל פגם במסקנה שלפיה המכונות של פנינסולה אמנם דרושות לחברה, בעוד המכונות של גמא אינן דרושות לה. לא הוכח כי מדובר בפגיעה בעיקרון השוויון ביחס לשני נושים שווים, כי אם בהבחנה (מקצועית) ביחס לשני נושים שונים שאין צרכים זהים לגבי המכונות המשועבדות להן. מסקנה מקצועית זו לא הופרכה.

הנאמן גם הבהיר בטיעוניו כי הנושים המובטחים הסכימו באסיפת הנושים כי שעבודיהם יישארו בתוקף, חלף מימושם. משבחרו הנושים להיוותר עם שעבודיהם, על יסוד שיקוליהם הכלכליים, בית המשפט לא ייטה להתערב בכך, מה גם שבקבוצת נושים זו קיבלה הצעת ההסדר שיעור תמיכה גבוה במיוחד (96.67% מהנשייה).

2. התנגדות הנושה ח.ג. סחר בע"מ

עסקינן בהתנגדות מצד מי שסווגה כנושה לא מובטחת של החברה, אשר לטענתה החברה חבה לה כ- 417 אלף ש"ח.

תחילה טוענת הנושה כי במסגרת ההסדר הוצע לה החזר בשיעור 9.7% בלבד (אשר אף הוא אינו וודאי) וכי אינה יכולה להסתפק בהחזר כה נמוך. טענה זו דינה דחייה, שכן לאחר שהובהר כי התועלת מההסדר עבור הנושים הרגילים היא גדולה יותר ובוודאי שאינה נופלת מזו שבחלופת פירוק, אשר בה לא היו מקבלים דבר, ומשלא עלה בידי נושה זו להצביע על אלטרנטיבה טובה יותר מאשר זו שגובשה, אין זה מוצדק מטעם זה בלבד להצדיק כפיית פירוק על כל קבוצות הנשייה, אשר מרביתן הצביעו בעד ההסדר, משיקוליהן הכלכליים, רק משום טענה כזו של הנושה.

אוסיף כי בבוא בית המשפט לשקול אם לאשר הסדר נושים או לדחותו, שומה עליו להביט על הצעת ההסדר מלמעלה, תוך שקילת ההשלכות הכלליות של ההסדר על החברה, על העובדים, על הספקים, ועל אינטרסים של יתר הנושים, והכל בראי המצב הכלכלי במשק ואינטרסים ציבוריים אחרים. בחינת הצעת ההסדר בהיבט הצר של שיעור ההחזר בלבד, תוך התעלמות מיתר חלקי התמונה – תחטיא את המטרה. הדברים כמובן תקפים שבעתיים, מקום שמצב הנושה בחלופת השיקום טובה יותר ממצבו בחלופת הפירוק, כבמקרה שלפנינו.

טענה נוספת שהעלתה נושה זו היא כי מנהלי החברה התנהלו בחוסר טוב לב, ובנסיבות אלה, אין זה מוצדק לכלול אותם בהסדר. גם טענה זו דינה להידחות, משום שבמקרה שלפנינו, תרומת בעלי החברה והערבים לחובותיה היא משמעותית, שהרי התחייבו להעמיד לרשות ההסדר נכסים בשווי ניכר (לרבות דירת מגורים) ולהירתם לביצוע ההסדר, תוך שהערבים אף מתחייבים להמשיך בתפקידם בחברה, דבר שלטענת הנאמן הוא חיוני להצלחת תכנית השיקום.

יצוין כי על פי טענת הנאמן, הצעת ההסדר הקודמת, שהייתה פחות טובה ביחס לנושים בדין רגיל, עברה ברוב הדרוש. עמידתה הדווקנית של הנושה על דחיית ההסדר, בנסיבות אלה, אינה במקומה, בייחוד מקום שעל פי טענת הנאמן לא טרחה להתייצב לכל אספות הנושים, לא מסרה התנגדות בכתב, והסתפקה בהעלאת טעמי ההתנגדות רק בדיון האחרון.

3. התנגדות הנושה בדין קדימה – מס הכנסה

ב"כ מס הכנסה סבור כי אין לאשר את ההסדר משום שהחברה לא עמדה בחובות המוטלות עליה על פי חוקי המס, לא הגישה דוחות, ואף לא העבירה את חוב הניכויים כנדרש.

במענה לטענת מס הכנסה, הבהיר ב"כ בעלי המניות והערבים לחובות החברה, כי החברה העבירה את כל הכספים שנוכו משכר העובדים לידי מס הכנסה. ב"כ מס הכנסה ציין, מן העבר השני, כי קיימים ניכויים נוספים שנותרו בידי החברה.

כך או כך, הנאמן בטיעוניו הדגיש כי בחלופה של פירוק, לא צפוי מס הכנסה לקבל מאומה, ולפיכך, התנגדותו להסדר אינה ראויה, משצפויים להשתלם לו על פי ההסדר סכומים שאין ספק כי עולים על הסכומים שספק גדול אם ישולמו בחלופה של פירוק. טענה זו מקובלת עלי.

מצאתי גם ממש בטענת הנאמן שלפיה מס הכנסה, כזרוע של המדינה, צריך לבחון את כדאיות ההסדר מבחינה כוללת יותר, תוך שקילת "שיקולי רוחב" הנוגעים לאינטרס הציבורי שבאישור ההסדר, שהרי המשך פעילות יצרנית של החברה תוביל להעסקת עובדים ולהסרת נטל פיטוריהם מעל כתפי הקופה הציבורית, דברים המקבלים משנה תוקף בתקופות משבר דוגמת התקופה הקשה בה אנו מצויים בשל השלכות נגיף הקורונה.

אגב, לפי דברי הנאמן, גם מס הכנסה לא טרח להתייצב לאספות הנושים, ותחת זאת, הסתפק במשלוח עמדה שלילית להצעת ההסדר. זאת כמובן זכותו של כל נושה, אך מנושה בסדר גודל של מס הכנסה ובהינתן מעמדו כחלק מזרועות המדינה, מצופה כי ייקח חלק באספות הנושים, הגם שהוא סבור שאין לאשר את תכנית השיקום, ולו על מנת שניתן יהיה לבחון לעומק את נימוקי התנגדותו, על רקע חובות ההגינות, תום הלב והשקיפות המוטלות עליו כרשות ציבורית, וכדי שיתאפשר לו לשקול שוב, בזמן אמת, את עמדתו לאור הסברי הנאמן ביחס להסדר המוצע, וכאמור, בראיה כוללת ורוחבית, כיאה לרשות ציבורית.

4. התנגדות הנושה גלי שידור בע"מ

על פי התנגדות זו, שהוגשה בכתב רק יום לאחר קיום הדיון בבקשת הנאמן לאשר את הצעת ההסדר, עסקינן בנושה הנמנית על קבוצה ד' – קבוצת הנושים בעלי ערבויות אישיות (שאינם מחזיקים בערבות של דנה אביב ו/או החברות שבבעלותה). לטענת הנושה, מנהלי החברה ובעליה כשלו כישלון חרוץ בניהול המפעל והביאו אותו לחובות אדירים, ובנסיבות אלה, אין לאפשר להם לשוב לתפקידם ויש לדחות את הצעת ההסדר העומדת על הפרק.

בעניין זה וכפי שצוין לעיל, עמד הנאמן על חיוניותם של אביטן ואיידלברג להצלחת תכנית השיקום, לא רק משום תרומתם הכספים להסדר, אלא משום נחיצותם מבחינה פרסונלית לצורך המשך תפקודו השוטף של המפעל. בנסיבות אלה לא מצאתי ממש בהתנגדות הנושה.

5. הסתייגויות להסכם

במסגרת הבקשה דנא צוין כי הסכמת בנק לאומי למתווה המוצע סויגה בתנאים: צירוף בנק לאומי למה שכונה "ועדת הנושים", שתקבל החלטותיה פה אחד; חוב פרטי של דנה אביב לבנק, אשר מועד פירעונו חלף, ישולם בתוך 14 ימים ממועד אישור ההסדר, ויתר החובות הפרטיים (הן של דנה אביב והן של רומרוי) יסולקו בהתאם למתווה המוצע; שכר הנאמן ייקבע על פי הדין, אך לבית המשפט תישמר הסמכות לאשרו כפי שנקבע בהצעת ההסדר; לעניין הוצאות ההפעלה, ככל שלא יהיה די במימוש ניירות הערך, כמפורט לעיל, כדי לפרוע את מלוא החובות המובטחים בניירות הערך, הסך של 300 אש"ח, שהועבר לפי החלטה קודמת של בית המשפט, יופחתו מחלקו של הבנק בהוצאות ההפעלה.

יצוין כי לאחר הדיון שהתקיים לפניי, גובשו הסכמות בין בנק לאומי לב"כ דנה אביב ורומרוי, שפורטו בהודעה מיום 2.12.20, שם נתתי החלטה היום לקבלת תשובת ועמדת הנאמן, אך הואיל והושגו הסכמות שלאחר עיון בהן נראות לי שאין בהן כדי לעכב את אישור ההסדר, לא מצאתי לעכב יותר את מתן פסק דיני זה.

הסכמת בנק מרכנתיל להצעת ההסדר, אף היא לוותה בתנאים: הפטר לערבים לחובות החברה יהיה רק ביחס לחובות הנובעים במישרין מערבויות לחובות החברה, ולא על חובות נוספים כלפי הבנק; אין בהצעת ההסדר כדי לגרוע מזכות הבנק להיפרע מצדדי ג' כלשהם, שאינם הערבים לחובות החברה; אין בעמדה משום ויתור על בטוחה ו/או ערבות כלשהי שבידי הבנק.

על פי הבקשה לאישור הצעת ההסדר, התנאים שלוו להסכמת תואם יצוא, כוללים גם סייג שלפיו הצעת ההסדר לא תחול על אשת בעל המניות מס' 1, הערבה גם היא לחוב כלפיו.

גרלם ופן דור התנו הסכמתם להצעת ההסדר בתנאים שלהלן: לדנה אביב תינתן אפשרות למכור את הדירות שלה ושל רומרוי בפרויקט סי אנד סאן בתוך חודשיים מיום אישור ההסדר, בכפוף לכך שמתמורת המכר יוותר סך של 18.7 מש"ח נטו, לסילוק חלק מהחוב לגרלם. ככל שתימכר רק דירת דנה אביב (דירת הגג), כי אז לגרלם ו/או מי מטעמה תישמר הזכות לרכוש את דירת רומרוי תמורת 8 מש"ח, כנגד קיזוז סכום דומה מהחוב כלפי גרלם, שיומחה מגרלם לרוכש הדירות טרם ביצוע הרכישה. עוד הובהר כי בכל מקרה, יהיו דנה אביב ו/או רומרוי אחראים להמציא לרוכש החדש את כל האישורים הנדרשים ממוכר (גם אם אלה יהיו כרוכים בתשלומי מס שונים), זאת שלא מכספי ההסדר, ואף לא יינתן בגינם הפטר. יתרת החוב שתיוותר כלפי גרלם ופנדור, הן בגין החוב של דנה אביב והן בגין החוב של רומרוי, תיפרע בקבוצת הנשייה הרלוונטית (קבוצה ג'). על פי הסתייגות זו, ככל שתמורת המימוש תסלק את מלוא סכום החוב לגרלם, יתרתה תשמש לתכנית השיקום. כן הובהר כי השעבוד על מכונת ליין לעיבוד דלתות תוצרת yuetong, המשועבדת לגרלם, יישאר בתוקפו על לפירעון יתרת החוב לגרלם. בבקשת הנאמן לאישור הצעת ההסדר, ציין הנאמן כי ההסכמה שגובשה ביחס לבקשה 94 (בקשת גרלם ביחס לשתי הדירות בפרויקט) הנה סבירה, סכומה ראוי, והיא אף מיטיבה עם הנושים (לכל הפחות, אין בה לגרוע מהנושים). כן מציין הנאמן כי בעלי המניות נתנו הסכמתם בנדון. במהלך הדיון לפניי הובהר כי החוב לגרלם הוא אמנם חוב פרטי, אך נובע מהפעילות העסקית של החברה, ולכן נכלל בהצעת ההסדר.

במהלך הדיון לפניי הבהיר הנאמן כי יש לקרוא אל תוך הצעת ההסדר גם את ההסתייגויות שפורטו בבקשה לאישור תכנית השיקום, וכי הסתייגויות אלה מקובלות עליו.

6. הערות הממונה

במסגרת הדיון שהתקיים לפניי עמדה נציגת הממונה על כך שיש לקצוב מועד ברור ותחום בזמן לביצוע ההסדר, ובפרט למכירת דירת המגורים של דנה אביב בשלב השני (ככל שדנה אביב עצמה לא תעמוד במועד שנקבע למכירת הדירה). בהקשר זה, סבורני כי משאישרו רוב אספות הנושים את ההצעה, כמות שהיא, אין מקום להצר את רגליהם, אף שברגיל, נכון לשאוף לכך שכל מהלך לפי ההסדר יבוצע על פי סד זמנים ברור וקצוב, ולהימנע מתשלומים שעשויים להתעכב לפרק זמן בלתי ידוע. משהסכימו רוב אספות הנושים לקחת על עצמם את הסיכון שמימוש דירת המגורים בשלב השני יתעכב לפרק זמן לא ידוע, כדי להשיא את התמורה ולבחור את התזמון הכדאי ביותר לביצוע המכר, הרי שאין מקום להתערב בשיקול דעתם, בייחוד שכל הצדדים הסכימו שככל שתהיה מחלוקת ביניהם, יובא הדבר להכרעת בית המשפט.

בנוסף אין צורך להכביר מילים על אודות התנאים הקשים השוררים במשק, בפרט ביחס למכירת דירת מגורים כה ייחודית ויוקרתית כדירתה של דנה אביב. "תקופת המימוש העצמי" שהוקנתה לדנה אביב למכירת הדירה היא קצובה בזמן, וברורים הטעמים לכך. עם זאת, אין להגביל גם את הנאמן במועד נקודתי וקבוע מראש לביצוע העסקה (כשבאותה נקודת זמן כבר יהיה ברור כי דנה אביב עצמה לא עמדה במשימה), שהרי הצבתו של הנאמן "עם הגב לקיר" ביחס למועד מכירת הדירה עלולה לפגוע בתמורה המתקבלת בגין הדירה, וברור כי לא זו הכוונה. מכל מקום, הליך מכר הדירה, ככל שיבוצע על ידי הנאמן, ייעשה בפיקוח נציגות הנושים, שחזקה כי ידעו לתת לאינטרסים שלהם ביטוי הולם גם בכל הקשור לסד הזמנים לביצוע המכר על ידי הנאמן.

אשר לטענת ב"כ הממונה בדבר הרכב מה שכונה בהצעת ההסדר "ועדת נושים", הרי שכפי שציינתי במהלך הדיון, ראוי היה כי בהצעה ייבחר מונח אחר, שאינו מוכר ומוגדר בחוק (ראו לעניין זה הגדרת המונח "ועדת הנושים" בסעיף 263 לחוק). אלא שבענייננו הובהר מהן "גבולות הגזרה" ותפקידיה המוגדרים של אותה נציגות נושים אשר הוקמה לפי ההסדר (ואשר מורכבת מנציגי פנינסולה ובנק לאומי), ואלה אינם זהים לסמכויות ותפקידי "ועדת נושים" המוקמת על פי החוק, ולכן, יש לקרוא אל סמכויות "ועדת הנושים" שכוננה לפי ההסדר רק את מה שההסדר העניק לה (ואשר אושר על דעת רוב אספות הנושים), ולא מעבר לכך. מובן כי אין בהקמת "ועדת נושים" לפי תנאי ההסדר כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט למנות ועדת נושים לפי הוראות החוק, מקום בו הוא מוצא כי הדבר מוצדק, וכן לפקח על פעולותיה של "ועדת הנושים", ככל שמי מהנושים האחרים (שקביעות ועדת הנושים רלבנטיות לגביו) יסבור כי זכויותיו אינן מיוצגות כדבעי. משמצאו מרבית אספות הנושים כי יש לאשר את ההצעה, תוך הסמכת הנושים הספציפיים שהוגדרו בהצעת ההסדר כ"ועדת נושים" לפקח על הליך מכירת דירתה של דנה אביב - אינני מוצא להתערב בכך, בייחוד בהינתן שיקול הדעת הכלכלי הרחב המוקנה לנושים בהחלטתם אם לאשר הצעת הסדר או לדחותה.

טענה נוספת שהעלתה ב"כ הממונה עניינה באופן קביעת שכר טרחת הנאמן ובעובדה שלא קיימת התייחסות בהצעת ההסדר לשכר השגחת הממונה. אלא שהטענות הנוגעות לשכר הטרחה ושכר ההשגחה לממונה מקדימות, במידה רבה, את זמנן, והן תוכרענה במועדן, לכשתוגש בקשה מתאימה לתיק בית המשפט. מכל מקום, אמנם במסגרת הצעת ההסדר (סעיף 11.13) סוכם על שיעור שכר הטרחה לנאמן (6% בתוספת מע"מ מהסכום נטו שישולם לנושים), אלא שיובהר כבר עתה כי אין בכך כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לבחון כל בקשה שתוגש בנדון, ובית המשפט יפסוק בנדון לפי שיקול דעתו ועל סמך נתוני התיק שלפניו, תוך מתן המשקל המתחייב להסכמות שבהסדר הנושים.

נושאים נוספים שב"כ הממונה העלתה במהלך הדיון קיבלו מענה מספק, בו במקום, גם לשיטתה.

סיכום:

לאור כל האמור לעיל, סבורני שיש מקום לאשר את ההצעה לתכנית שיקום כלכלית, הגם שלא אושרה בכל אחת מאספות הנושים ברוב הדרוש, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 87 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. השתכנעתי כי מתקיימים תנאי סעיף 87 לחוק וכי במידה ותכנית השיקום לא תאושר, לא יהיה מנוס מפירוק החברה וכי התמורה שהוצעה בהצעת ההסדר לנושים, גם אלה שהתנגדו למתווה המוצע, גבוהה מהתמורה הצפויה להתקבל בהליך פירוק.

סוף דבר:

על כן, אף שהצעת ההסדר לא זכתה לרוב הדרוש בכלל אספות הנושים, אני נעתר לבקשת הנאמן לאישור תכנית השיקום הכלכלית, ובתוך כך, מאשר את הסדר הנושים ונותן לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה.

על פי עמדת הנאמן במסגרת הדיון שהתקיים לפניי ובבקשה שהגיש, הסתייגויות הנושים המפורטות לעיל, מקובלות עליו והן מהוות חלק בלתי נפרד מהסדר הנושים.

בתוך כך, אני מורה כדלהלן:

אני ממנה את עו"ד איתי פריימן (הנאמן בתקופת הקפאת ההליכים) כנאמן לביצוע הסדר הנושים.

לעו"ד פריימן מוקנות כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידו כנאמן לביצוע הסדר הנושים, הן ביחס לנושי החברה והן ביחס לנושי הערבים.

הנאמן יגיש דיווחים שוטפים לבית המשפט, מדי ששה חודשים ולפי הצורך, אודות התקדמות מימוש הסדר הנושים על שני חלקיו, הן בנוגע לנושי החברה והן בנוגע לנושי הערבים. במסגרת הדו"ח יפרט הנאמן אילו תשלומים בוצעו לכלל הנושים, מהו סכום התשלום השוטף, מהם סך כל התשלומים ששולמו עד אותו מועד ומהי יתרת החוב העומדת לפירעון.

הסדר הנושים ייושם על פי לוח הזמנים הקבוע בו.

הנאמן יפרסם את דבר אישור הסדר הנושים בשני עיתונים יומיים, שאחד מהם יהיה עיתון כלכלי.

על פי סעיף 11.3 להצעת ההסדר, אני מורה על מינוי רו"ח עליזה שרון כבקרית לחברה, לצורך פיקוח על פעילותה של החברה ועמידתה בהוראות הסדר הנושים. שכרה של רו"ח שרון ישולם לה על ידי החברה, כמפורט בהצעת ההסדר. רו"ח שרון תגיש דו"ח לנאמן מדי רבעון. הנאמן יכלול התייחסות לדו"ח רו"ח שרון במסגרת דיווחיו לבית המשפט.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ז כסלו תשפ"א, 03 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.