1. מונחת לפניי בקשה אשר הוגשה על ידי הנתבע 1 לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה.

רקע:

1. שומרה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שומרה"), הגישה ביום 26.4.20 כתב תביעה כנגד אברהם דיק וכנגד הנתבעת 2. עפ"י כתב התביעה ביום 29.9.19 עמד רכב התובעת בצד הדרך בעצירה מוחלטת, לפתע חלף רכב הנתבעים בחוסר זהירות, פגע ברכב התובעת וגרם לנזקים.
2. מר אברהם דיק הגיש כתב הגנה במסגרתו טען כי המעשים המיוחסים לו לא התרחשו מעולם; הוא אינו רוכב על אופנוע מזה למעלה מעשור מאז יצא משיקום מבית לוינשטיין לאחר תאונה קשה; התאונה התרחשה בראש השנה בשעה 24:00 כאשר הינו אדם חרדי הישן בשעות אלה. לגופו של עניין, נהג התובעת מודה עצמו בטופס הדיווח על התאונה שעמד במקום מסוכן בו העצירה אסורה.
3. הנתבעת 2 טענה בכתב ההגנה כי דין התביעה להידחות מחמת חוסר סמכות מקומית; חוות דעת השמאי אינה ערוכה כדין; בזמנים הרלוונטיים לתאונה ברכב הנתבעת 2 נהג בנה שציין כי נהג התובעת, הינו נהג חדש, שעצר במקום אסור וסואן, פתח דלתו ובכך גרם לאיבוד שליטה של נהג רכב הנתבעת 2 ולקרות התאונה.
4. ביום 20.1.21 הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה במסגרתה טענה כי יש למחוק את מר אברהם דיק, מכתב התביעה ולתבוע תחתיו את מר אליהו דיק, הנהג ברכב, (להלן "הנתבע 1") במסגרת כתב תביעה המתוקן, אשר התרתי הגשתו אך ורק בהתאם לאמור בבקשה, קרי שינוי זהות הנתבע 1 בלבד, השתנתה זהות התובעת משומרה לפניקס חברה לביטוח (להלן: "הפניקס") וזאת ללא הגשת בקשה לעניין זה. על שינוי זה אעמוד בהרחבה בהמשך.
5. חרף השינוי בזהות תובעת בכתב התביעה מתוקן, ביום 21.6.21 הגישה שוב שומרה ולא הפניקס בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 1 וניתן פסק דין כמבוקש לטובת שומרה.
6. ביום 8.7.21 הודיעו שומרה והנתבעת 2 כי הגיעו להסדר לפיו התביעה נגד האחרונה תימחק ללא צו להוצאות. בהתאם, הוריתי על ביטול הדיון אשר היה קבוע בפני וסגירת התיק.

טענות הצדדים :

1. ביום 9.7.21 הנתבע 1 הגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה וזאת מהטעמים הבאים: פסק הדין בטל (void) מאחר שהתובעת בכתב התביעה המתוקן הינה הפניקס ואילו פסק הדין ניתן לטובת שומרה שכלל אינה תובעת בתיק זה; אי אפשר ליתן פסק דין לטובת מי שאינה תובעת בתיק; על התובעת היה לבקש לתקן את כתב התביעה לאור הטעות שנפלה בידה ולמעשה המועד להגשת כתב ההגנה טרם הגיע; הנתבע 1 התכוון להגיש כתב הגנה במועד אלא ששלושה ימים לפני כן נחבל עם אופניו, לא יכל לתפקד ולהסדיר ייצוגו; בנוסף סבר שכלל טענותיו מונחות בפני בית המשפט בכתבי ההגנה שהגישו מר אברהם דיק והגב' חיה דיק; סיכויי הצלחת התביעה קלושים בנסיבות בהן התובעת מודה בעצמה כי רכבה עמד במקום אסור בעצירה באמצע צומת (אדום לבן) בשעות הלילה; התובעת לא עמדה בהחלטות בית המשפט לתיקון כתב התביעה והמצאתו לנתבעים ורק כעבור למעלה מחודשיים לאחר המועד המקורי תיקנה מחדליה; התובעת הסתירה כי היא מבקשת פסק דין עבור שומרה כפי שנכתב בפסיקתא שהגישה לחתימת בית המשפט, בעוד שהתובעת בתיק הינה הפניקס ומשכך יש לחייב התובעת בהוצאות אשר נכפה על הנתבע 1 להוציא בשל התנהלותה.
2. מנגד, טענה שומרה כי באשר לטענה בדבר זהות התובעת בית המשפט התייחס לטענה זו בהחלטתו מיום 8.7.21. לגופה של בקשה, אין מחלוקת כי כתב התביעה התקבל אצל הנתבע 1. לפיכך, אין להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק כאשר המועד להגשת כתב ההגנה חלף טרם המועד בו נחבל. ב"כ הנתבע 1 ייצג את אביו, מר אברהם דיק, בטרם תיקון כתב התביעה ומכאן כי אין לקבל כל טענה בדבר העדר בקיאות בדין. באשר לסיכויי ההגנה, הנתבע 1 כשל בסוגיה זו שכן הנתבע 1 התייחס לטענה כי רכב התובעת עמד בסמוך לקטע המסומן באדום לבן וסומך כל הגנתו על כך. הנתבע 1 נהג באופן רשלני, במהירות תוך שהוא נדחף לצד רכב נוסף, ולמעשה עוקף אותו מימין הדרך, מבלי לוודא תחילה כי הדרך פנויה לשם כך ובנסיבות אלו, מוטלת עליו מלוא האחריות.
3. הנתבעת 2 טענה גם היא שכאשר תיקנה התובעת המקורית (שומרה) את כתב תביעתה, היא תיקנה גם את שם התובעת והחליפה אותו לפניקס. זאת, על אף שאין כל קשר בין הפניקס למקרה דנן. משכך, אין כל תוקף לפסק הדין. הנתבעת 2 הסכימה למחיקת כתב התביעה ובלבד שתימחק מכתב התביעה לצמיתות גם אם בעתיד התיק יוחזר לדיון, כאשר אין חולק שהנתבעת 2 לא הייתה הנהגת ואין לה חלק באירוע. בנטסף, הבהירה הנתבעת 2, כי מר אברהם דיק שנמחק מהתביעה המקורית בראשית ההליך אינו אביו של הנתבע 1, אלא דודו ואין לתובעת להוסיף טעות על גבי טעות.
4. בתשובה, טען הנתבע 1 כי שומרה אינה צד לתביעה ואינה יכולה להגיש בקשה בתיק ובוודאי שלא לקבל פסק דין לטובתה. העובדה שבאי כח הפניקס הם גם באי כח שומרה אינה יכולה להועיל להם והעובדה שהם ממשיכים לעמוד על טעותם ומבקשים עזרת בית המשפט תמוהה ביותר ומקוממת. התובעת הטעתה את בית המשפט כשטענה שהנתבע מעורב בתיק מתחילתו ועד סופו הוא אביו של הנתבע 1. התובעת הרחיבה חזית וטענתה טענות שכלל לא הופיעו בכתב התביעה כאילו נהג הנתבע 1 באופן רשלני (סעיף 10 לתגובה).

המסגרת הנורמטיבית:

1. תקנה 180(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי תקנה ט"ז תחול על הליכים שנפתחו עובר לכניסת התקנות לתוקף. פרק ט"ז לתקנות שכותרתו "ההחלטה השיפוטית" מעגן במסגרתו את תקנה 131 לתקנות אשר קובעת:

"נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו; ..."

ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון (פורסם, 27.2.2001) נקבע בין היתר:

"5. ...ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט. האופי החוקתי של זכות הגישה לערכאות מקרין על הפרשנות העקרונית הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי המיושמות ביחס להסדרים הדיוניים הספציפיים. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו. אכן יש לכלול את הזכות לביטולו של פסק דין שניתן על פי צד אחד במשפחת הזכויות המרכיבות את זכות הגישה לבית המשפט שהפכה לזכות חוקתית. מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין ההזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק, בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק" (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 204). עם זאת, בצד עקרון זה, על מבקש הביטול הנטל להראות כי יש לו אינטרס לבטל את הפסק, וכי קיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה. עליו לשכנע עוד כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא התעלם במכוון מקיומו. יוצא איפוא: בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל שכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות."

בפר"ק (מרכז) 45345-10-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – מנהל מיוחד לעמותה (פורסם, 14.1.2015) נקבע כי שיקולי ביטול פסק דין מושתתים על שני אדנים, ביטול מן הצדק או בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט:

"26. בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק (קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול. ראו: רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל – צפון, מ- 2.6.2013, פורסם בנבו; ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ, מיום 6.4.2008, פורסם בנבו."

וראו לעניין זה גם רע"א 1000/17 ‏ ‏פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (פורסם, 12.9.2017):

"ביטול כאמור יכול להיעשות באחד משני מסלולים שונים: האחד, ביטול מחמת הצדק בשל פגם היורש לשורשו של ההליך; השני, ביטול פסק הדין על פי שיקול דעתו של בית המשפט (רע"א 4487/15 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 3 (9.2.2016); רע"א 5736/15 ‏עובד נ' פקיד שומה טבריה, [פורסם בנבו] פסקה 5 (8.10.2015)). בשים לב לזכות להליך הוגן שעומדת על הפרק, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה נקוטה בבית משפט זה גישה "ליברלית, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות" (רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, [פורסם בנבו] פסקה 3 (2.6.2015) (להלן: עניין עיסא))."

דיון והכרעה:

1. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות וטענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על קבלת הבקשה. ואבאר: סבורה אני שבמקרה דנן לא עומדת לנתבע 1 זכות מן הצדק לביטול פסק הדין, זאת נוכח העובדה כי לא נפל פגם בהמצאה או פגם אחר ביכולתו של הנתבע 1 להשמיע טיעוניו.

כך, הנתבע 1 אישר קבלת כתב התביעה, ברם לא הגיש כתב הגנה בסד הזמנים אשר נקבע. ודוק, הנתבע 1 טען כי לא הגיש את כתב ההגנה במועד מפאת שתי סיבות: האחת, סיבה רפואית הקשורה במצבו הגופני לאחר חבלה מאופניו ארעה בסמוך למועד הקבוע, כאמור. השנייה, הנחתו של הנתבע 1 לפיה לאור הנסיבות הברורות בענייננו וכתבי ההגנה שהוגשו, שעה שכלל טענותיו מצויות בפני בית המשפט אין צורך בהגשת כתב הגנה מטעמו.

1. ברם, סבורה אני כי הנתבע 1 זכאי לביטול פסק הדין משיקול דעת בית המשפט שכן בניגוד לטענת התובעת סבורה אני כי סיכויי ההגנה של הנתבע 1 אינם משוללים מן היסוד. רוצה לומר, עלה בידי הנתבע 1 להראות כי יש לו אינטרס בביטול פסק הדין שניתן כנגדו וקיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופה של תביעה, זאת לאור הודעת הדיווח מטעם נהג רכב התובעת.

יוטעם, כי לאור זכות הגישה לערכאות שהינה זכות גישה חוקתית; לנוכח העובדה כי לא ניתן לנתבע 1 יומו בבית המשפט; משאין מדובר במקרה של זלזול בבית המשפט או בצדדים לתובענה ובשים לב לסיכויי ההגנה, שיקולי בית המשפט הינם לביטול פסק הדין ולקיום דיון ממצה בתביעה על פני נעילת שעריו.

כידוע, מעטים הפגמים שלא ניתנים לריפוי על דרך הטלת הוצאות וענפה הפסיקה בעניין הטלת הוצאות במקרה של קבלת בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה, כפי שגם עמדתי על כך לעיל.

1. יחד עם זאת, בענייננו מצב הדברים שונה, שכן לא נעלמה מעיניי העובדה כי במהלך תיקון כתב התביעה, שהיה אמור לכלול אך ורק את שמו של הנתבע 1, תחת מר אברהם דיק, כך על פי בקשת התובעת עצמה ובהתאם החלטתי, התובעת תיקנה ללא כל רשות אף את שם התובעת לפניקס כך, נוצר מצב בו: התובעת בכתב התביעה המקורי הינה שומרה; התובעת בכתב התביעה המתוקן בו הוחלף וצורף הנתבע 1 הינה הפניקס; ואילו הפסיקתא שהתבקשה בהעדר הגנה כנגד הנתבע 1 וניתן לה תוקף של פסק דין היתה שוב לטובת שומרה, שאינה התובעת על פי כתב התביעה המתוקן.

1. אודה ולא אבוש, כי תמוהה טענת התובעת לפיה בכל הנוגע לזהות התובעת היא מפנה להחלטתי מיום 8.7.21. אלא שהחלטתי התבססה על טיעוני התובעת לתיקון שם הנתבע 1 בלבד, הא ותו לא. והתובעת (שומרה או הפניקס עדיין הדבר לא ברור) נמנעה עד היום ממתן כל הבהרה לפשר התיקון שביצעה ללא מתן רשות בזהות התובעת.

ברע"א 3339/00 אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שמעון דהן (פורסם, 18.12.2002) קבע הנשיא בדימוס אהרן ברק:

"18. אכן, בטלות פסק-הדין הינה פונקציה של מהות הפגם. לפגמים שונים תהיינה נודעות תוצאות בטלות שונות (השוו פרשת שפירא [16], בעמ' 363). אחידות ונוקשות בכללי הבטלות עשויות להוביל לתוצאות הפוגעות בעיקרי הצדק. יש לבחון בכל מקרה לגופו מה הם שיקולי המדיניות הרלוונטיים (ראו י' דותן "במקום בטלות יחסית" [22]). כך, למשל, לשם בחינת תוצאת הבטלות יש להבחין בין סוגים שונים של פגמים – פסק-דין אשר ניתן בחוסר סמכות, פסק שנפלה בו טעות או פסק שבוטל בערעור, כל אחד בנסיבותיו הוא."

1. לאור האמור, בנסיבות המקרה דנן, לאחר בחינת כלל שיקולי בית המשפט, שוכנעתי כי פסק הדין שניתן כנגד הנתבע 1 בטל מעיקרו וזאת לאור הפגם המהותי אשר נפל בזהות התובעת במסגרת ההליך בכלל, במהלך תיקון כתב התביעה ובפסק הדין בפרט.

סוף דבר:

1. הבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה כנגד הנתבע 1 -מתקבלת.
2. התובעת תגיש הבהרה עד ליום 1.9.21 בדבר זהות התובעת בתיק ובמידה ולא מדובר בפניקס הרי שיש להגיש כתב תביעה מתוקן לפיו שומרה הינה התובעת עד למועד זה.
3. כתב ההגנה מטעם הנתבע 1 יוגש עד ליום 15.10.21
4. בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין, לאור אי הגשת כתב הגנה במועד מטעם הנתבע 1 מחד והפגם בפסק הדין מאידך, אין צו להוצאות.

ת.פ ליום 2.9.21

ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"א, 02 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.