1. לפני תביעה לביטול הסכם פשרה במסגרת תיק ב"ל 6389-08-19, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 8.1.2020. הצדדים הסכימו כדלקמן:

"... עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 31.5.19 על מנת שתבצע למערערת בדיקה קלינית בצוואר ובע"ש מותני ותקבע את ממצאיה תוך התייחסות לחוות דעתו של ד"ר אחמד מחאמיד מיום 22.1.18."

1. ואולם, בעת עריכת ההסכם נפלה שגגה אצל התובע עת לא שם ליבו לקביעת הוועדה הרפואית מיום 28.1.2018, לפיה נשלל הקשר הסיבתי בין הפגימות הנטענות בצוואר ובגב התחתון. על כן, ביקש התובע לבטל את הסכמת הצדדים ואת פסק הדין, עקב הטעות, ולהחזיר את עניינה של הנתבעת לדיון בערעור לגופו.
2. הנתבעת השיבה לבקשה לביטול ההסכם. לטענתה החלטת הוועדה מיום 28.1.2018 – בטעות יסודה, והתובע מבקש להנציח את הטעות. כן טענה שניתן לתקוף בעניין הקשר הסיבתי החלטות קודמות של ועדות רפואיות, גם אם הן חלוטות.

התובע מבקש להפעיל לחץ על הנתבעת באמצעות כריכת בקשה שהוגשה לדיון בהחמרת מצב בכתף, המעוכבת נוכח אי הסכמתה לביטול הסכם הפשרה.

1. ביום 17.2.2021 ניתנה החלטה לפיה על פניו נראה שההסכמה ניתנה על בסיס טעות, באופן המצדיק את ביטולה. מתגובות הצדדים עלה שהנתבעת מסכימה עקרונית לביטול הסכם הפשרה, ככל שהטיפול בתביעה להחמרת מצב לא יעוכב בשל כך, אולם התובע עמד על כך שגם לפי הפסיקה לא ניתן לפתוח בהליך החמרה טרם הסתיים עניינו של ההליך נוכחי.
2. הנתבעת חזרה על דבריה לפיהם במקרה דנן ההליך הנוכחי נוגע לצוואר ולגב התחתון, בעוד הליך של החמרת המצב נוגע לכתף. בהינתן כי מדובר בשני איברים שונים, הרי שאין מניעה לדון בשתי התביעות במקביל, שכן ממילא אין חשש כי יינתנו החלטות סותרות.

הנתבעת טענה כי לפי פסק הדין בעניין דוד פסח (עב"ל 264/03 דוד פסח נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 8.6.2004)) ישנן נסיבות בהן ניתן לבטל החלטה חלוטה בשאלת הקשר הסיבתי. בתגובה, טען התובע שיש לבטל את פסק הדין ולהשיב את העניין לדיון אצל רשם, ולעורר בפניו את טענות הנתבעת בעניין פס"ד דוד פסח ובעניין שלילת הקשר הסיבתי לצוואר ולעמוד השדרה המתני.

1. ביום 19.5.2021 ניתנה החלטה, בהתאם לעמדות הצדדים:

"נוכח הסכמת הצדדים התביעה מתקבלת. העניין יושב לסמכות רשם על מנת לדון בערעור לגופו. הנתבעת תהא רשאית להעלות כל טענה בפני הרשמת לרבות טענותיה בעניין פסח דוד ותישמר הזכות לתובע (כאן) להשיב."

בעקבות ההחלטה הגישה הנתבעת בקשה בהולה, בה ציינה שלא הסכימה למתווה ללא התייחסות לתביעה להחמרת מצב. בתגובה נוספת ציינה הנתבעת שככל שהתובע מתנגד לחידוש הטיפול בתביעת ההחמרה, מבוקש לבטל את ההחלטה מיום 19.5.2021.

נוכח עמדות הצדדים נקבע דיון.

1. התובע טען כי בית הדין כבר קם מכיסאו בעת שנתן את ההחלטה מיום 19.5.2021. על הנתבעת המבקשת לערער על החלטה של פקיד התביעות (לעניין התביעה להחמרת מצב) לנקוט במסגרת הליך מתאים נפרד ולא במסגרת הליך זה, שהינו הליך יזום של התובע לביטול פסק דין בהסכמה. הנתבעת חזרה על טענותיה והוסיפה כי בית הדין לא היה ער לתגובה מטעמה שהוגשה ביום מתן ההחלטה, ועל כן יש לבטלה.

הכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכדי מסקנה, כי יש לבטל את פסק הדין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים ולהשיב את עניינה של המערערת לדיון לגופו של עניין בפני כב' הרשמת.
2. פרוצדורלית, אף אם ההחלטה מיום 19.5.2021 ניתנה טרם זמנה בשל העדר עיון בעמדת הנתבעת, היא נכונה במהותה. ואפרט.
3. בבר"ע (ארצי) 7741-10-17 יואב משי נ' המוסד לביטוח לאומי (החלטה מיום 16.10.2017) (להלן – "הלכת משי") נקבע:

"לצורך פנייה בהליך של דיון מחדש שמשמעו החמרה במצב הנפגע, יש קודם כל צורך בקביעת דרגת נכות, צמיתה או זמנית.

...

במצב כזה, התביעה להחמרה, לא היתה יכולה להיות מוגשת, כל עוד המבקש בחר להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים. במקרה בו, אם בעקבות פסק הדין הוועדה הרפואית לעררים היתה קובעת דרגת נכות רפואית גבוהה, ואילו בהליך של ההחמרה היתה נקבעת דרגת נכות נמוכה, המשיב לא היה חולק על עמדת המבקש בדבר בטלות הליך ההחמרה והקביעות שבאו במסגרתו. אבל אין המבקש רשאי לבחור את ההליך הנוח לו מבחינת התוצאה שעה שלא הבשילו התנאים לפתוח באחד ההליכים."

1. לא מצאתי לנכון לקבל את ההבחנה שעשתה הנתבעת בין הלכת משי לענייננו. לדבריה, הלכת משי עסקה בעניין בו טרם נקבעה דרגת נכות כל שהיא, שלא כמו בענייננו, בו נקבעה כבר דרגת נכות צמיתה לעניין הכתף, בשיעור של 0%. גם הלכת משי עסקה במקרה בו היו תחומים שונים שהועמדו לבחינת הוועדות, והרציונל תואם גם את ענייננו – דרגת נכות חלוטה כתנאי להבשלת המקרה לפתיחה בהליך של החמרת מצב.

יוזכר כי לפי תקנה 36(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956, שעניינה תביעה להחמרת מצב, נדרש הנפגע להמתין עד לחלוף שישה חודשים ממועד קביעת דרגת הנכות שלו. בענייננו, מצב בו הנתבעת ערערה על דרגת נכותה משמעו שטרם נקבעה דרגת הנכות באופן סופי וחלוט, ועל כן מוצדקת החלטת התובע לעכב את הדיון בתביעה להחמרת מצב עד להחלטה חלוטה בעניינה של הנתבעת שבירורו כאמור, טרם הסתיים.

דיון ענייני בתביעה לבטל את פסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה עקב טעות התובע, הוביל למסקנה כי יש לבטל את פסק הדין ולהשיב את עניינה של הנתבעת לדיון ענייני – בתיק ב"ל 6389-08-19 – מבלי לכרוך זאת לתביעה שעניינה "החמרת מצב".

במסגרת הדיון תהא רשאית הנתבעת להעלות את טענותיה לגופו של עניין, לרבות הטענות לפי פסק דין פסח דוד.

1. לסיכום – פסק הדין והסכם הפשרה בתיק ב"ל 6389-08-19 – מבוטלים. התיק יוחזר לדיון לפני כב' רשמת.
2. בנסיבות בעניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' אב תשפ"א, 11 יולי 2021, בהעדר הצדדים.