חדל"פ 32232-04-20 יוסף נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח'

בפני כב' השופט עידו כפכפי

העתק החלטת בית משפט מיום 04 דצמבר 2020

בקשתה של כלל פנסיה וגמל בע"מ (להלן: כלל) להתיר לה לפרוע את חובה הנטען של היחיד כלפיה בגין הלוואה שלא נפרעה, בסך של 60,445 ₪ (סכום זה כולל שכ"ט עו"ד בסך 6331 ש"ח), באמצעות קיזוז מהכספים שנצברו לזכותו בקרן הפנסיה.
היחיד הודיע על הסכמתו לבקשה תוך בקשה לבחינת שיעור החוב על ידי הנאמנת. וכך גם הודיעה הנאמנת והממונה.
הנאמנת בחנה את החוב ומצאה כי הוא תואם להוראות הדין.

מהודעות הנאמנת וכלל עולה שהיחיד עדיין עובדת אצל המעסיק בגין הםרשותיו צבורים רוב הכספים, לכן ניתן לבצע קיזוז מכספי רכיב התגמולים בלבד.

בנסיבות העניין, בשים לב לתנאי הסכם ההלוואה (לרבות זכות הקיזוז העומדת למבקשת לצורך פירעון היתרה הלא מסולקת של ההלוואה הכוללת גם זכות להוצאות),בשים לב לסעיף 255 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשמ"ח- 2018 (להלן: "החוק"), ונוכח ההלכה הפסוקה בסוגיה זו (רע"א 2512/17 פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (10.4.2018); ע"א 1057/18 אייל עברון נ' דוד ורדי (23.1.2019); רע"א 1514/19הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' סלטי ח'אלד (16.7.2019)), מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

על כן אני מאשר לכלל לקזז סך של 60,445 ש"ח, לאור הבהרתה כי לא עומדת על גביית הפרשי הצמדה וריבית לאחר הצו לפתיח ההליכים בכך סילקה את ההלוואה של היחיד כלפיה.

היחידה מתבקשת לשתף פעולה עם כלל ככל הנדרש בהמצאת אישורי מס שיידרשו.

היתרה של הכספים לאחר הקיזוז ייסגרו בקרן לטובת היחיד לעת פרישה.