עניינה של התביעה שלפניי בנזקים שנגרמו לכאורה לרכב מבוטחה של התובעת במסגרת אירוע הצפה נטען מיום 26/12/19.

לאחר שנשמעו פה ראיות הצדדים ונבחנו המסמכים אשר הוגשו, ראיתי לנכון לקבל את התביעה ולהלן טעמיי:

1. מבוטח התובעת, מר שדה, העיד לפניי ולאחר ששמעתי את עדותו ובחנתי את הסרטון שהציג ואת התמונות אשר הוגשו לתיק, נחה דעתי כי רכב המבוטח חנה בלילה שבין יום 25-26/12/19 ברח' הברכה שבפרדס חנה מול בית מס' 48.

יובהר כי מעבר לכך שהמבוטח הותיר רושם מהימן על בית המשפט ועדותו נמצאה בעייני סדורה והגיונית (בין היתר בשים לב לכך שבמקרה דנן נראה כי למבוטח אין כל אינטרס בתוצאה לנוכח העובדה שניכר כי הוא איננו נדרש לשלם דמי השתתפות עצמית), הרי שדבריו אף מתיישבים עם הרישום המופיע בהודעה הראשונית על תאונת דרכים שאותה מסר כבר ביום 26/12/19.

אציין כי במסגרת כתב התביעה צוין כי הרכב חנה בסמוך לבית מס' 38 באותו רחוב, אך עיון מדוקדק בטופס ההודעה מלמד על כך שהמספר הנקוב שם הוא מס' 48 וכי כתב היד איננו ברור ויתכן שמכאן נובעת הטעות.

כך או אחרת, מר שדה היה ברור וחד משמעי בדבריו במהלך עדותו וחזר פעם אחר פעם על כך שהרכב חנה בסמוך לבית מס' 48 כנקוב בטופס ההודעה.

2. אין מחלוקת בנוגע לכך שבלילה שבין ה-25-26/12/19 פקד מזג אוויר קשה את האזור וכי גשמים רבים התאספו ברח' הברכה, כפי שניתן להתרשם מהסרטון שהציג המבוטח. העובדה שתמונות שהציג המבוטח מתייחסות למפלס המים בסמוך לבית מגוריו, רח' הברכה 54, ובהתאמה במקום הסמוך יותר לחלק הנמוך ביותר של הרחוב, אין בה כדי לסתור את הממצאים העולים מהסרטון שהציג ביחס לגובה מפלס המים במקום שבו חנה.

3. כפועל יוצא, אני מקבלת את טענת התובעת לפיה הנזקים שנגרמו לרכב המבוטח, ואשר מתוארים בחוות דעת השמאי מטעמה, הם נזקים שנגרמו כתוצאה מאותה הצפה.

לא למותר לציין כי בסרטון ניתן להבחין ברכב התובע כשמים מקיפים אותו מכל אבריו עד מעל לגובה הצמיגים ותמונות של חלקו הפנימי של הרכב, מעידות על כך שמים ובוץ הגיעו גם לגובה הריפוד של המושבים.

די בכל אלו כדי לתמוך בטענות התובעת לעניין נסיבות האירוע ונזקיו.

4. התובעת טענה כי יש להחיל בנסיבות העניין את הוראות סעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ו/או את הוראות סעיף 41 לפקודה ולהעביר את נטל השכנוע אל כתפיה של הנתבעת, ואילו הנתבעת טענה כי משמלוא העובדות מצויות בידי מבוטח התובעת הרי שאין מקום להחיל את הכלל בדבר "הדבר מדבר בעד עצמו" ועוד ביקשה לקבוע כי אין מדובר ב"דבר מסוכן" המצדיק העברת הנטל.

לאחר ששמעתי את העדויות כפי שהובאו לפניי, מצאתי כי אין צורך להידרש לשאלת הנטלים, שכן יש בנסיבות העניין כדי ללמד על אחריותה של הנתבעת לאירוע כפי שיובא להלן.

5. אין ולא יכול להיות חולק בנוגע לחובתה של הנתבעת, כרשות מקומית, לעמוד על תחזוקה נאותה של הכבישים שבתחום שיפוטה ובכלל זאת תחזוקת אמצעי הניקוז של הנגר העילי.

העובדה שהצטברו מים ברחוב עד לגובה שהוא מעל לגובה צמיגי רכב חונה, היא כשלעצמה מלמדת על כך שמערכת הניקוז לא עבדה כנדרש ולא הובילה לפינוי מי הנגר.

הנתבעת היא שאוחזת בידיה את הראיות הנדרשות להוכחת שגרת הטיפולים במערכת הניקוז וטיפול בפניות בהקשר זה ואולם הנתבעת לא הביאה לפני בית המשפט את המסמכים המעידים על טיפול שוטף סביר והגיוני, על הקפדה על נהלים קבועים, על קיומם של נהלים לניקוי ניקוזים שעה שצפוי מזג אוויר סוער ועל ביצוע פעולות בפועל במקרה דנן.

משלא הובאו ראיות אלו מטעם הנתבעת, עומדת לחובתה החזקה לפיה לו הובאו היה בהם כדי ללמד את בית המשפט כי הנתבעת לא נקטה בפעולות הראויות והסבירות הנדרשות לצורך תחזוקת מערכת הניקוז כמצופה.

ככלל, אין בית המשפט מצפה כי המועצה תנקוט בכל הפעולות האפשריות באשר הן למניעת כל תקלה במערכת הניקוז וממילא מובן כי ציפייתו של בית המשפט היא לביצוע עבודות שהן סבירות וראויות במגבלות התקציב המתבקשות, אך יחד עם זאת החובה להביא את המסמכים אשר יש בכוחם כדי ללמד מהן הפעולות שנקטה בהן הנתבעת, מוטלת על הנתבעת כמי שאוחזת בהם, ואם לא הביאה אותם, הרי חזקה שלא נקטה גם בפעולות הסבירות שבית המשפט מצפה ממנה לנקוט בהן.

6. טענות הנתבעת במסגרת כתב ההגנה שהגישה כאן בנוגע לבעלותם של צדדי ג' בקרקע סמוכה, שהיא קרקע חקלאית, כמו גם טענות הנתבעת בנוגע לכך שהסתימה בניקוזים הממוקמים במרכז רח' הברכה, כפי שטען העד מטעמה, לא הוכחו שכן הנתבעת לא ביקשה להגיש מסמכים לתמיכה בטענות באמצעות העד שהגיע מטעמה ואף לא הוצגו אסמכתאות אשר יעידו על כך שמקור הסתימה בסחף מקרקע פרטית.

לא למותר לציין כי משמודעת הנתבעת לכך שקרקע סמוכה לרחוב זה, ואשר מפלסה גבוה ממפלס הקרקע של הרחוב, היא קרקע חקלאית אשר עשויה להיסחף בעת התרחשות תנאי מזג אוויר מתאימים – הרי שמצופה ממנה כי תנהיג שגרה של פעולות מתאימות למניעת מפגעים דוגמת המפגע אשר הוביל לנזקי התובע בסמוך לפני קיומם של תנאי מזג אוויר מתאימים.

כאמור, הנתבעת לא הציגה כל ראיה בנוגע לקיומם של נהלים כאמור, אף שראיות בעניין זה אמורות להיות בידיה.

כמו כן, טענת הנתבעת בנוגע לקיומו של כוח עליון נסמכת על כך שמזג האוויר היה סוער, אך דומה כי פרצי גשמים עזים פוקדים את מדינתנו מעת לעת. לא הוכח לפניי כי מדובר באירוע חריג במיוחד, והעובדה שמר שדה דיווח על מספר אירועים קודמים שאירעו בנסיבות דומות באותו רחוב, יש בה כדי ללמד על כך שפגעי מזג האוויר אינם חדשים לנתבעת ואין בהם כדי לפטור אותה מאחריות.

7. לא נעלמה מעיניי העובדה שלשיטת המבוטח מדובר ברכב שלישי שלו שנפגע בנסיבות דומות, עובדה שיש בה הן כדי ללמד על התרשלותה של הנתבעת בתחזוקה השוטפת של הרחוב והן כדי להעלות סימני שאלה בנוגע למידת האחריות שיש לייחס למבוטח בנסיבות אלה.

המבוטח חנה כאמור בסמוך לבית מס' 48, אשר מן החקירות עלה כי הוא ממוקם באזור גבוה יותר ברחוב שבו אירע האירוע. העובדה שהמבוטח בחר להחנות את רכבו שלא בסמוך לביתו ביום שבו מזג האוויר היה סוער, יש בה כדי ללמד על כך שזה עשה כדי למנוע את הנזק או לצמצם אותו. רצה הגורל ופעולתו לא הניבה פרי.

8. מכל אלו, אני קובעת כי הוכח לפניי שהנתבעת התרשלה וכי לא פעלה כנדרש למניעת הסכנה אשר מוכרת לה זה מכבר, ואשר ממילא היתה צפויה בשים לב לתנאי מזג האוויר, וכי בכך גרמה לנזקים נשוא התביעה. התובעת הוכיחה כי שילמה למבוטח פיצוי ובנסיבות אלה זכאית היא לשיפוי מאת הנתבעת.

לא מצאתי כי יש מקום בנסיבות העניין לייחס למבוטח אשם תורם, אשר יהיה בו כדי להקטין את הנזק.

מכל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 18,218 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 26/4/20, ועד ליום התשלום בפועל.

כן אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות התובעת בגין ההליך כאן, בסך של 1,500 ₪ ובשכ"ט בא כוחה בסך של 3,500 ₪.

סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ו' תמוז תשפ"א, 16 יוני 2021, בהעדר הצדדים.