1. ביום 10/9/20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ועוה"ד ראובן שרגיל מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.
2. המדובר בהליך חדלות פירעון שלישי אליו פנה היחיד. שני הליכי פשיטת רגל קודמים בוטלו בשל מחדלים שצבר היחיד בפסקי דין שניתנו בתאריכים 20/1/16 ו – 26/7/18. בת הזוג של היחיד ניהלה אף היא שני הליכי פשיטת רגל שבוטלו בשל מחדלים וכיום מתנהל הליך חדל"פ בהוצאה לפועל.
3. ביום 16/11/21 הוגשה הצעת הממונה לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: " החוק "). הממונה המליץ על ביטול הצו לפתיחת הליכים מאחר והיחיד אינו פועל למיצוי כושר ההשתכרות, לא הומצאה אסמכתא על הכרה בנכות תפקודית על ידי המל"ל, לא הוגשו דוחות על הכנסות והוצאות בצירוף אסמכתאות והוא טרם המציא את כל המסמכים שנדרשו ממנו.
4. ביום 16/11/21 הגיש היחיד את העתק מפרוטוקול וועדת הביטוח הלאומי ומסלקה פנסיונית.
5. ביום 8/12/21 הגיש היחיד תגובה להצעת הממונה בה נטען כי מסר את צווי פתיחת ההליכים לנושים, כי הוא מתגורר בבית שבבעלות אביו ואין לו נכסים. נטען כי פניו של התיק לצו הפטר לאלתר ולא חל שינוי במצבו הכלכלי מיום מתן הצו לפתיחת הליכים.
6. ביום 23/12/21 הגיש הנאמן הודעת עדכון כי היחיד לא המציא את כל המסמכים החסרים שפורטו בסעיפים 7(יב)(6)-(7) ולא המציא אישור לגבי אחוזי הנכות לאחר 30/11/21. משכך יש לקבל את המלצת הממונה.
7. ביום 3/1/22 הגיש היחיד תצהיר וטען כי הוא פועל להמצאת המסמכים החסרים.
8. הנאמן הגיש הודעות לבית המשפט בתאריכים 20/1/22 ו- 23/1/22 וסיכם כי הוא אינו מוצא סיבה לסטות מהמלצת הממונה.
9. בפסק דין מיום 1/2/22 בוטל הצו לפתיחת הליכים מאחר והיחיד לא סילק את המחדלים בהליך.
10. ביום 10/2/22 הגיש היחיד בקשה לביטול פסק הדין. הבקשה הועברה לתגובת הנאמן והממונה.
11. ביום 28/2/22 הוגשה תגובת הנאמן בה ציין כי המציא את מרבית המסמכים שנדרשו ממנו ועל כן בוטל פסק הדין, הצו לפתיחת הליכים הוחזר לתוקף ונקבע מועד דיון למתן צו שיקום כלכלי.
12. ביום 12/6/22 הוגש דו"ח משלים מטעם הנאמן. בדו"ח פירט הנאמן כי תביעת הנכות שהוגשה על ידי היחיד נדחה על ידי המל"ל ביום 21/12/21, היחיד אינו ממצה את כושר השתכרותו ואשתו משתכרת את הסך של 4735 ₪ בממוצע, בהתאם לתלושי שכר שהומצאו . הנאמן המליץ על קביעת חובת תשלומים בסך של 2500 ₪ לתקופה של 36 חודשים וכן מימוש נכסים או גילום שווי זכויותיו בירושה.
13. כנגד היחיד הוגשו 17 תביעות חוב בסך כולל של 539,969 ₪, בדין רגיל. הנאמן בדק את תביעות החוב ומצבת הנשייה שאושרה עומדת על 196,608 ₪, בדין רגיל.
14. ביום 19/6/22 התקיים דיון אליו התייצבו ב"כ היחיד, היחיד, ב"כ הממונה והנאמן. ב"כ היחיד מסר הבהרה לגבי תיק ירושה מס' 16216 והסביר כי מדובר בתיק של חמו, ללא קשר אליו. בנוגע לבית מגוריו, טען היחיד כי מדובר בבית שנבנה על פי היתר בניה שניתן לאביו ואין לו כל זכויות בו. לגבי ההצעה של הנאמן נטען כי התחשיב שערך לגבי חובת התשלומים שגוי, ההצעה אינה ראלית וכושר ההשתכרות המיוחס לו מופרז. ב"כ היחיד הבהיר כי תביעת היחיד להכרתו כנכה נדחתה, הוא אינו מקבל הבטחת הכנסה ומחפש מקום עבודה. היחיד ביקש לקבל הפטר לאלתר וטען כי בשל כושר השתכרותו והיותו אב לחמישה קטינים יש מקום ליתן לו צו הפטר מחובותיו. בדיון טען ב"כ היחיד כי היחיד אינו הנדסאי, כפי שרשם הנאמן, והוא למד מפעיל CNC. בסופו של הדיון העביר בית המשפט הצעה לצדדים לגבי התנאים בצו השיקום הכלכלי, היחיד הסכים והממונה דחה אותה.

דיון והכרעה :

1. לאחר שעיינתי בהצעת הממונה, דו"ח ממצאי הבדיקה, תגובות היחיד, הדו"ח המשלים מטעם הנאמן והעולה בדיון שהתקיים ביום 19/6/22, אני רואה לקבוע את שיעור ותקופת חובת התשלומים בצו השיקום הכלכלי לפי סעיפים 162 ו- 163 לחוק, כפי שיפורט להלן.
2. שיעור התשלומים: הסכום לתשלום לקופת הנשייה מבוסס על הפער בין בסיס כושר השתכרות היחיד ובין דמי המחייה הבסיסיים. במקרה של היחיד, הוא יליד 1972, נשוי ואב לחמישה ילדים הקטינים. היחיד אינו עובד, ללא קביעת נכות של המל"ל ולטענתו אינו מצליח להשתלב בשוק העבודה. לא הוכחו פעולותיו להשתלב בשוק העבודה ועל בסיס כך, בצירוף העובדה כי היחיד אחראי על פרנסת 5 קטינים, יש קושי לקבל את הטענה שלא הצליח למצוא עבודה, כי הוא אינו עובד והכנסות התא המשפחתי מסתכמות בשכר עבודתה של אשתו וקצבת ילדים. אני מעמיד את כושר השתכרות היחיד בסך של 8000 ₪, שהינו שכר ממוצע של מפעיל CNC לפי הפרסומים באתרים ALLJOBS וTAXMAN , באחרון אף קיימת התייחסות לעבודה בתחום זה בצפון הארץ. הסכום הבסיסי למחייה שפורסם באמות המידה לקביעת תשלום חודשי על ידי הממונה עומד על 12,192 ₪, כולל הוצאות דיור. מקרה של היחיד יש להפחית את הוצאות הדיור מאחר והוא מתגורר בבית אביו. לאחר שלקחתי בחשבון את כושר ההשתכרות של היחיד, הכנסות אשתו וקצבת ילדים, בניכוי דמי מחייה בסיסיים ותשלום הסך של 500 ₪ בחודש בתיק התנהל בהוצאה לפעול של האישה, אני קובע חובת תשלומים בשיעור של 600 ₪ בחודש.
3. אורך תקופת התשלומים: אני סבור כי במקרה של היחיד שלפניי יש מקום לקבוע תקופה של 56 חודשים על בסיס הוראות סעיפים 163(ג)1) ו- 163(ג)(4) לחוק. המדובר ביחיד שניתנו לגביו שני צווי כינוס בהליכי פשיטת רגל במהלך 7 השנים שקדמו לפתיחת הליכים, עובדה המובילה להארכת תקופת התשלומים ב- 08 חודשים. כמו כן יש להאריך את תקופת התשלומים לאור מחדלים שצבר בהליך, שהובילו עד ביטולו במהלכו, ב- 12 חודשים נוספים.
4. לנוכח האמור לעיל, ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים המפורטים להלן:

חובת התשלומים – על היחיד להוסיף לקופת ההליך את הסך של 33,600 ₪. צו התשלומים נקבע על הסך של 600 ₪ לתקופה של 56 חודשים, בכל 15 לחודש, מחודש 9/22 ואילך.

נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם –

נכסים פיננסים בלתי מוגנים, ככל וקיימים, ימומשו לטובת הקופה.

בהתאם לסעיף 164 לחוק, כל נכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

1. תחולת ההגבלות – החובות וההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי. בתקופת התשלומים היחיד פטור מהגשת דו"חות על הכנסות והוצאות. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
2. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.
3. הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, הוא יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:
4. הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:
5. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;
6. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
7. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
8. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שעלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
9. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –
10. מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
11. נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;
12. מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין.
13. היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 ועד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
14. הגדלת סכומי התשלומים – הממונה יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.
15. הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.
16. ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
17. הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.
18. הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.
19. הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.
20. הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד.
    לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.
21. הנאמן יגיש דו"ח עדכון ראשון עד ליום 1/01/25.
22. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת על פי החוק.

ניתן היום, ט' אב תשפ"ב, 06 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.