1. בפניי בקשה מוסכמת לאישור הסתלקותו של המבקש מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית נשוא תיק זה כנגד המשיבה, על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), ועל דחיית תביעתו האישית של המבקש, כולל קבלת גמול בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ (כך במקור) למבקש ושכר טרחת בא כוחו בסך 45,000 ₪ בתוספת מע"מ, וללא צו להוצאות.

2. עניינה של בקשת האישור והתביעה דנן, בהטעיה נטענת, הפרת חובה חקוקה, רשלנות, עשיית עושר שלא במשפט וטענות נוספות, המתבטאים בכך שהמשיבה הציגה באתר המרשתת שלה, מצלמה מסוג LOGI CIRCLE 2 WIRE (להלן: "המצלמה") ככזו הכוללת סוללה ופועלת באופן אלחוטי, אף שבפועל היא לא כוללת סוללה ועובדת בחיבור חוטי בלבד.

3. המבקש ביקש לאשר התובענה כייצוגית, תוך טענה כי הקבוצה כוללת את "המבקש וכן כל מי שרכש את המצלמה מהמשיבה, החל ממועד התחלת מכירתה ע"י המשיבה ועד למועד הגשת בקשת אישור זו, בעת שהמשיבה פרסמה אותה באתר האינטרנט שלה ו/או ע"י נציגי השירות והמכירות שלה, כמצלמה בעלת סוללה".

על דרך האומדנה, העמיד המבקש את סכום התובענה ביחס לכלל חברי הקבוצה כלפי המשיבה על סך של 2,350,000 ₪. נזקו האישי הנטען של המבקש כלפי המשיבה הועמד על סך של 1,766.15 ₪.

4. בבקשה שלפניי, אשר נתמכת בתצהירי המבקש ובא כוחו, עותרים הצדדים במשותף לסילוק ההליך.

בבקשה נטען, כי היא הוגשה עקב הסדר אליו הגיעו ב"כ הצדדים, לפיו, המשיבה הסירה את הפרסום השגוי מאתר המרשתת שלה.

על כן נטען, כי בנסיבות המפורטות לא התקיימו התנאים לאישור התובענה כייצוגית.

בנוסף, הצדדים עתרו להשבת חלקה הראשון של אגרת בית המשפט, ולחילופין, הגיעו להסכמה לפיה המשיבה תשפה את המבקש בגין חלקה הראשון של אגרת בית המשפט ששולמה על ידו.

הצדדים אף עתרו במשותף למתן פטור מיתרת האגרה, בהתאם לסמכות בית המשפט, כאמור בתקנה 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

דיון והכרעה

5. על פי סעיף 16(א) לחוק, הסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, טעונה אישור בית המשפט. סעיף 16(ד)(1) לחוק קובע, כי גם כאשר אישר בית המשפט הסתלקותו של מבקש, הוא רשאי לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כח מייצג אחרים, וכן להורות על פרסום או אי פרסום הודעה על כך בהתאם להוראות תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, "והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור".

6. בענייננו, נוכח המפורט בבקשה, ובשים לב לטיעוני הצדדים בבקשה זו והשלב המקדמי בו מצוי ההליך, ולכך שאין באישור בקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין כלפי כלל חברי הקבוצה, למעט המבקש, מצאתי לקבוע כי לא טמונים יתרון ותועלת ממשיים בהמשך ניהול ההליך. על כן, לא מצאתי טעמים המצדיקים להורות על איתור תובע מייצג או בא כח מייצג חלופיים, או על פרסום הודעה בדבר ההסתלקות, דבר הכרוך בהוצאות ניכרות ובסרבול ההליך שלא לצורך (ראו: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר-עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 21/12/2010)).

7. בנוסף, ובכל הנוגע לבקשה לפסיקת גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו, אני סבור כי יש מקום לאשר מתן גמול ושכר טרחה, אם כי לא בסכומים המבוקשים, וזאת לאורם של השיקולים שהתווה המחוקק בסעיף 16(א) לחוק, קרי- קיומן של עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה.

בהינתן השלב המקדמי בו הוגשה בקשת ההסתלקות, ניתן לקבוע בזהירות המתחייבת שהתובענה מגלה עילת תביעה לכאורה. בנוסף, הצעד בו נקטה המשיבה, מסב תועלת לחברי הקבוצה ולציבור הצרכנים בכללותו.

על כן, ועל אף שהסתלקות מתוגמלת היא החריג לכלל (ראו: ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, 05/08/2018)), יש מקום כאמור לאשר פסיקת גמול ושכר טרחת עורך דין. דא עקא, שהסכומים שסוכמו אינם עולים בקנה אחד ואינם פרופורציונאליים לנסיבות המקרה דנן ולמכלול השיקולים הרלוונטיים בהתאם לדין.

8. ודוק, על פי ההלכה הנוהגת, הסכומים המוסכמים בין הצדדים בבקשת הסתלקות הכוללת פסיקת גמול ושכר טרחה הן לעולם בגדר המלצה. אין לייחס לעצם ההסכמה משקל מיוחד, לאור חוסר אחידות האינטרסים המובנה בין התובע המייצג ובא כוחו לבין חברי הקבוצה בעת ההסתלקות (ע"א 8114/14 הנ"ל, בפסקה 29).

בענייננו, נתתי דעתי מצד אחד למהות והיקף התקלה וההפרה (כמפורט בבקשות האישור וההסתלקות), ולמשך תקופת ההפרה הנטענת (כשנתיים בערך). כמו כן, נתתי דעתי למספר המשוער המצומצם של חברי הקבוצה ומהותם (בסך הכל רכשו את המצלמה כ-420 לקוחות וסביר להניח שחלק לא מבוטל מהם לא הוטעה כתוצאה מהפרסום השגוי); ובהתחשב באופייה וטיבה של התועלת שהושגה לחברי הקבוצה (הסדר ההסתלקות אינו כולל קבלת פיצוי/מתן הטבה לחברי קבוצה), וליתר העקרונות המנחים לפסיקת גמול ושכר טרחה שבסעיפים 22 ו- 23 לחוק ובפסיקה, סבורני כי הסכום המבוקש כשכר טרחה גבוה יתר על המידה ויש להעמידו על סכום של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ. גם את הסכום המוסכם כפסיקת גמול למבקש מצאתי כגבוה יתר על המידה ואני מעמידו על סכום כולל של 5,000 ₪.

9. נוכח האמור לעיל, ובהסכמת הצדדים, אני נעתר לבקשה ומורה על הסתלקות המבקש מהבקשה לאישור התובענה הייצוגית ועל דחיית תביעתו האישית של המבקש.

המשיבה תישא בתשלום גמול למבקש בסך כולל של 5,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 35,100 ₪, וזאת ללא צו להוצאות.

10. אשר לבקשה להורות על השבת חלקה הראשון של האגרה ששולמה, הרי שבהתאם להוראות תקנה 7א לתקנות האגרות, לא ניתן להורות על השבת אגרה ששולמה בתיק מעין דא.

אשר להסכמתם החלופית של הצדדים, לפיה המשיבה תשפה את המבקש בגין חלקה הראשון של האגרה ששולמה על ידו, הרי שבהתאם לסמכותי על פי הוראות תקנה 7א(א)(4)(א) לתקנות האגרות, ראיתי לקבל ולאמץ הסכמה זו.

בכל הנוגע ליתרת האגרה, המבקש והמשיבה ביקשו כי אעשה שימוש בסמכותי מכוח תקנות האגרות ואפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה. זאת, בשים לב לשלב המוקדם בו הוגשה בקשת ההסתלקות בתיק וכן בשים לב לתועלת הציבורית הגלומה באישורה.

בראי השיקולים שהותוו בת"צ (שלום חיפה) 19713-08-18 עמיאל נ' מוצצים ראשון לציון (2003) שותפות מוגבלת (28/01/2019), ובשים לב לעילת התביעה לכאורה שמגלה בקשת האישור כנגד המשיבה; מהות הפגיעה בחברי הקבוצה והיקפה; תיקון דרכיה של המשיבה, וכן במידת התועלת שהוסבה לחברי הקבוצה בפרט ולציבור בכללותו, ולשלב המקדמי בו הוגשה הבקשה, מצאתי כי מתקיימים בענייננו טעמים מיוחדים המצדיקים פטור מתשלום חלקה השני של האגרה וכך אני מורה.

המזכירות תסגור את התיק ותמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים וכן למנהל בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס תובענות ייצוגיות.

ניתן היום, כ"א שבט תשפ"א, 03 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.