1. אין מחלוקת באשר לעובדות.

התובע ניזוק בתאונה מרכב הנתבעים.

ביום 11/3/20 הגיע מכתב דרישה מאת ב"כ התובע למשרדי הנתבעת 2.

ביום 20/4/20 הפיקה הנתבעת 2 שיק תשלום עבור התובע, אך לא מסרה על כך הודעה לתובע.

ביום 27/4/20 הגיש התובע תביעה זו.

ביום 10/5/20 הגיע השיק לידי התובע.

השיק שהוצא לא כלל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. התביעה נותרה למעשה בגין אותם רכיבים.

2. לטענת התובע חלפו כחודשיים מאז שהגיש מכתב דרישה לתשלום בגין נזקיו; הנתבעת בכל אותה תקופה לא יצרה איתו קשר והודיעה לו עמדתה בנוגע לדרישתו ולכן הוגשה התביעה. לפיכך טוען כי הוא זכאי להוצאותיו.

3. מנגד טוענת הנתבעת כי למעשה שיק התשלום הופק עוד קודם שהוגש כתב התביעה וללא קשר אליו וכי היה על ב"כ התובע לברר מצב הדרישה קודם שהוגשה התביעה. בנסיבות אלה סבורה הנתבעת 2 כי אין מקום לחייב אותה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

4. יש בדעתי לקבל טענת התובע.

אין מחלוקת שמכתב הדרישה של התובע הגיע לידי הנתבעת על-פי הצהרתה עוד ביום 11/3/20. עד ליום 10/5/20 למעשה לא ידע התובע עמדת הנתבעת בנוגע לדרישתו.

גם אם מקבלים טענת הנתבעת כי בשל משבר הקורונה שחל באותה תקופה התעכב הטיפול בדרישתו, הרי שהיה מקום כי תיידע אותו על העיכוב.

לחילופין, ביום 20/4/20 בו הפיקה הנתבעת את שיק התשלום היתה צריכה להודיע לתובע כי השיק עומד להישלח אליו ובכך היה נמנע מהגשת התביעה.

משלא עשתה כן, הרי שהתביעה הוגשה ביום 27/4/20 כדין.

לכן זכאי התובע להוצאותיו.

התוצאה:

5. אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע אגרת בית משפט בסך של 380 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,068 ₪; וזאת תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשפ"א, 05 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.