ביום 3/5/20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, בהתאם לבקשתו.

ביום 12/6/22 הגיש הנאמן בקשה שלישית לביטול הצו לפתיחת הליכים. בבקשה פירט הנאמן כי היחיד אינו משלם את התשלום העיתי, לא המציא את המסמכים שנדרשו ממנו ולא נתן הבהרות בדבר נסיבות מעצרו.

בהחלטה מיום 18/5/22 ניתנה ליחיד אפשרות להסיר את מלוא מחדליו ולהגיש תגובתו לבקשה לביטול הצו לפתיחת הליכים, עד ליום 1/6/22.

על אף האמור לא הוגשה כל הודעה מטעמו של היחיד בדבר הסרת מחדליו ותגובה לבקשת הנאמן לביטול ההליך לא הוגשה.

ביום 12/6/22 הגיש הנאמן בקשה למתן החלטה בבקשתו בה פירט כי היחיד לא הגיש תגובה לבקשה . עוד ציין הנאמן כי ביום 12/5/22 הגיש היחיד דו"ח על הכנסות והוצאות לחודשים 3-4/22, אליו צורפו אסמכתאות חלקיות ואולם הפיגורים לא סולקו, המסמכים שנדרשו ממנו לא הומצאו ולא ניתנו ההבהרות שנדרשו ממנו.

במצב דברים זה אני רואה להיעתר לבקשת הנאמן ומורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים.

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

לפיכך ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן  בעניינו של היחיד, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין  זה הינו צירוף אישור הנאמן, בתוך 30 יום מהיום בלבד (ימי פגרה באים במניין), בדבר סילוק מחדלי היחיד בתוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) . למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

512937כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחיד, בכפוף לכל דין תקף.

הדיון הקבוע ביום 21/6/22, מבוטל.

ניתן היום, כ"א סיוון תשפ"ב, 20 יוני 2022, בהעדר הצדדים.