1. ביום 30/9/21 הגיש היחיד בקשתו לביטול עיקולים המוטלים על כספי הפנסיה הצבורים לטובתו אצל המחזיקה חברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (להלן: "המחזיקה"). לטענת היחיד במסגרת הדיון שהתקיים בעניינו ביום 26/4/21 נקבע, בין היתר כי עליו להוסיף לקופת הנשייה סך של 36,000 ₪ בתשלומים חודשיים של 1,000 ₪ וכי ישנם כספים שיש לממשם במסגרת ההליך: קופת גמל אצל המחזיקה ע"ס 35,441 ₪ וקופת גמל בחברת מחוג ע"ס 94,392 ₪. היחיד הוסיף וטען כי מאז הדיון הוא מתקשה לעמוד בצו התשלומים, בשל מצבו הכלכלי הקשה וכי רק בחודש 8/21 שב לעבודתו בחברת החשמל (להלן: "המעסיקה") ובעקבות כך שילם כבר תשלום ראשון מצו השיקום הכלכלי. היחיד מוסיף וטוען כי התשלום החודשי מכביד עליו והוא מעוניין לשלם את הסכום הכולל שנקבע בתוכנית השיקום בבת אחת ע"י נטילת הלוואה מהמעסיקה וזאת ע"ח כספי הפנסיה, אשר מועד פירעונה לאחר שהיחיד יגיע לגיל פרישה, אולם לשם קבלת ההלוואה, יש צורך בביטול העיקולים הרובצים על כספי הפנסיה, ומכאן בקשתו.
2. המחזיקה השיבה לבקשה וטענה כי העיקולים בחשבון היחיד בקרן הפנסיה ובקופת הגמל נרשמו "בשנים 201-2018" (הטעות במקור) טרם מתן צו פתיחת ההליכים וברי כי לאחר שיינתן הפטר ליחיד, עיקולים אלה יבוטלו מכוח צו ההפטר. כמו כן, מפנה המחזיקה לסעיף 25 (א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות הגמל), תשס"ה 2005 (להלן: "חוק קופות הגמל"), האוסר על העברת זכויות העמית בקופה למעט במקרים חריגים שאינם מתקיימים במקרה זה וכן, לסעיף 1 לחוק קופות הגמל, לפיו כל רישום של שיעבוד או המחאת זכויות בחשבון היחיד לטובת המעסיק או כל גורם אחר- חסר תוקף. המחזיקה מוסיפה ומציינת כי בהתאם לתיקון 21 לחוק קופות הגמל, במועד סיום העסקת היחיד, תוכל המעסיקה לטעון לזכאות להחזר כספי רכיב הפיצויים בחשבון היחיד, בהתאם לחוק.
3. הנאמנת הגישה גם היא את תגובתה לבקשה, במסגרתה טענה כי היא מצטרפת לעמדת המחזיקה ומתנגדת לבקשת היחיד. הנאמנת ציינה כי בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט 2018 (להלן: "החוק"), מוקנית לבית המשפט של חדלות הפירעון, הסמכות להורות עם מתן צו פתיחת ההליכים על הקפאת הליכי הגבייה של חובות העבר, אך אין החוק מסמיך את בית המשפט להורות על ביטול הליכי הגבייה שננקטו לגבי חובות העבר, טרם מתן צו ההפטר. עוד מוסיפה הנאמנת כי היחיד טרם עמד ולו בתשלום אחד מתוכנית הפירעון וכי יש הצדקה להורות על הארכת תקופת תוכנית הפירעון או אף לבטל את צו השיקום הכלכלי, על כל השלכותיו. הנאמנת טוענת כי טענת היחיד בדבר קשייו לעמוד בצו התשלומים החודשי שנקבע, חסרת ביסוס שכן, סכום התשלום החודשי נקבע בהתאם לכושר השתכרותו של היחיד ובהתאם לממצאי הבדיקה בעניינו וכי אם הוא מעוניין לשנותו, עליו לבקש שינוי הצו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 170 לחוק, בהתקיים שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות, בלבד.

דיון והכרעה:

1. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ונימוקיהם, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת היחיד-להידחות, מהטעמים שיפורטו להלן.
2. ראשית וכאמור גם בעמדת הנאמנת, הרי שלפי החוק, לבית המשפט של חדלות הפירעון אין כל סמכות לבטל הליכי גבייה על חובות עבר, טרם מתן צו ההפטר וזאת בשונה מעיכוב ההליכים המתקיים עם קבלת צו פתיחת ההליכים. הסמכות לביטול העיקולים, מוקנית לבית המשפט במסגרת מתן צו ההפטר. מכאן, שאין לבית המשפט סמכות להיעתר לבקשה וגם לגופם של דברים, נראה כי היעתרות לבקשה, מרוקנת למעשה מתוכן את צו ההפטר העתידי.
3. שנית ובהתאם לסעיפים אליהם הפנתה המחזיקה בחוק קופות הגמל, הרי שלא ניתן להעביר או לשעבד את כספי הפנסיה וקופת הגמל לטובת אחר ולכן, לא תצמח למחזיקה כל תועלת מהסרת העיקולים שהוטלו זה מכבר על כספי הפנסיה של היחיד.
4. שלישית ובהתייחס לדברים שהובאו בתגובת הנאמנת, הרי שעולה מהם כי היחיד אינו עומד כלל בתנאי תכנית הפירעון שנקבעה לו, לאחר שנבחנו נתוניו האישיים והותאמה לו תכנית התואמת ליכולותיו הכלכליות. התנהלות היחיד אכן מצדיקה את ביטול ההליך, שכן הוא נהנה מהגנותיו, אך לא עומד בחובותיו. אילו ראה לנכון היחיד היה אכן ביכולתו להגיש בקשה לשינוי הצו לשיקום כלכלי בהתאם לחוק, אולם נראה מדבריו כי מצבו הכלכלי דווקא השתפר לטובה, שכן עתה הוא שב לעבודתו אצל המעסיקה וייתכן כי יש בכך אף להביא לשינוי והגדלת צו התשלומים החודשי שנקבע, ולראייה היחיד בחר שלא להגיש בקשה, כאמור לעיל.
5. אם לא די בכך, לא ברור הכיצד יחיד המלין כי הוא מתקשה לעמוד בצו תשלומים של 1,000 ש"ח לחודש יוכל לשאת בתשלום הלוואה חדשה למעסיקתו, הגם שתנאי ההלוואה לא פורטו כלל. נראה כי יש בכך כדי לסתור את מטרות ההליך ביצירת חובות חדשים במסגרת ההליך.
6. לאור האמור והמקובץ לעיל, בקשת היחיד- נדחית.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תשפ"ב, 21 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.