1. ביום 7.5.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.
2. עו"ד גיא הירש מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.
3. במסגרת הצו הושת על היחיד תשלום חודשי בסך 800 ₪.
4. במסגרת ההליך הוגשו נגד היחיד 4 תביעות חוב בסכום כולל של 304,258 ₪, מתוכם סך של 198,954 ₪ נתבעו בדין קדימה.
5. תביעות החוב נבדקו על ידי הנאמן ואושר סך כולל של 262,158 ₪, מתוכם סך של 198,954 ₪ בדין קדימה, לטובת המוסד לביטוח לאומי בגין חוב מזונות.
6. ביום 2.5.21 הוגשה הצעת הממונה אשר המליצה על מתן צו לשיקום כלכלי בעניין היחיד. נוצר שוני מינורי בין המלצת הנאמן להצעת הממונה ולכן במעמד הדיון מיום 5.5.21 הודיעה נציגת הממונה כי היא מקבלת את עמדת הנאמן וממליצה להעמיד את התשלומים במסגרת הצו לשיקום כלכלי על סך 800 ₪ לחודש למשך 36 חודשים (היינו תוספת של 28,800 ₪). התכנית הוכפפה לפניית היחיד למוסד לביטוח לאומי לצורך החרגת החוב בדין קדימה. כמו כן נקבע כי התשלומים שישלם היחיד לקופת הנשייה כבר ממועד הדיון ייזקפו על חשבון תכנית השיקום, לכשתאושר.
7. ביום 12.7.21 הוגש עדכון מטעם הנאמן בו הוצגה עמדת המוסד לביטוח לאומי להחרגת חוב היחיד כלפיו. המוסד לביטוח לאומי הסכים להחרגת חוב המזונות בדין קדימה כלפיו בכפוף לכך שיקבל דיבידנד בשיעור של 75% מהסכום שיחולק לנושים ואת היתרה יוכל לגבות מחוץ להליך זה וההפטר לא יחול עליו. הנאמן סבור כי דרישת המוסד לביטוח לאומי הינה גבוהה במקצת, בהשוואה לעמדתו העקבית והנהוגה, בדרך כלל, להעמיד את חלקו היחסי על סך של 50% דיבידנד. עם זאת, בהינתן הדרישה הקיימת ולאור העובדה שהינה מובילה לפער זניח בסכום שיחולק ליתר הנושים אל מול האינטרס לשקם את היחיד נוכח מצבו ונתוניו האישיים, הנאמן ממליץ לאשר את התכנית המוצעת, תחת ההחרגה היחסית כאמור.
8. בהחלטה מיום 12.7.21 קבעתי כי על הנאמן להעביר את העדכון לממונה, לנושים וליחיד וככל שלא תתקבל התנגדות עניינית עד ליום 20.8.21 אדון בהצעה ללא קיום דיון נוסף.
9. ביום 23.8.21 הודיע הנאמן כי העביר את הודעתו לכל הגורמים ולא התקבלה התנגדות לתכנית המוצעת.
10. ביום 25.8.21 עתר היחיד להחיל את ההפטר בהליך זה גם על חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי. היחיד טען כי נוכח גילו, מצבו התעסוקתי והעובדה כי מדובר בחוב ישן וכל ילדיו בגירים כיום, יש להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות בעניינו.
11. המוסד לביטוח לאומי לא הגיב לבקשה זו חרף העובדה שהוצג אישור מסירה. הנאמן הותיר את הבקשה לשקול דעת בית המשפט, אגב הפנייה לנסיבות החריגות שנקבעו בפסיקה לצורך החלת ההפטר גם על חוב מזונות.
12. לעניין בקשת היחיד להחלת הפטר על חוב המזונות – בפסיקת בית המשפט העליון בע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (פורסם במאגרים, 22.10.15) נקבעה רשימה לא סגורה של קריטריונים לבחינת הבקשה להחלת הפטר על חוב מזונות. הלכה זו והקריטריונים שנקבעו בה שרירים גם היום, לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (ראו למשל ע"א 3746/21 סנדרוסי נ' עו"ד שלו (נאמן) (פורסם במאגרים, 8.7.21) בס' 9).
    במקרה דנן, גילו של היחיד (המתקרב לגיל פרישה), העובדה שכבר לא נצבר לחובתו חוב מזונות נוסף והעובדה שחוב המזונות הנדון נוצר בעבר הרחוק (תחילת שנות ה 90), פועלים לזכות היחיד. עם זאת, נתונים אלה אינם חזות הכל ולא מצאתי כי מתקיימים כאן התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך החלת על חוב המזונות במקרה זה.

ראשית, הסכמת המוסד לביטוח לאומי להחרגת חוב המזונות מהליך זה הותנתה בכך שניתן יהיה להמשיך ולגבות את היתרה מחוץ להליך. המשמעות הינה כי המוסד לביטוח לאומי מתנגד בפועל להחלת ההפטר על חוב המזונות. ודוק, האפשרות להתקדם לגיבוש תכנית שיקום נוכח היקף חוב המזונות, נפתחה בפני היחיד מלכתחילה נוכח הסכמת הנושה בדין קדימה להחריג חלק מהחוב כלפיו. אלמלא עמדה זו, ספק אם היתה תכלית להמשך ניהול ההליך.

שנית, על פי הקריטריונים שנקבעו בפסיקה אין הצדקה להחלת ההפטר על חוב המזונות בנסיבות.

היחיד לא שילם את מזונות ילדיו בזמן אמת ולאורך שנים רבות. כתוצאה מכך, נאלצה הקופה הציבורית לשאת בתשלומים אלה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. שיקולים אלה הם העומדים ביסוד הקביעה בדין שלא להחיל את ההפטר על חוב מזונות עבר והם גם הסיבה לקריטריונים הצרים שנקבעו עת מצאו בתי המשפט להחיל את ההפטר על חובות מעין אלה.
אמנם, היחיד קרוב לגיל פרישה ויש להניח כי כושר השתכרותו לא ישתפר בעתיד הנראה לעין, אולם הוא עדיין מחזיק בכושר השתכרות מסוים אשר ניתן וראוי לממשו בשנים הקרובות, באופן שיאפשר לנתב זאת לצורך החזר חלק מהחוב שכפה היחיד על הקופה הציבורית. ודוק, איני סבורה כי יש בתוצאה זו כדי להכשיל את המטרה השיקומית העומדת ביסוד ההליך. ממילא כושר הגבייה מהיחיד בעתיד יהא מוגבל יותר מהקיים, נוכח גילו ומצבו. לכן יש להניח כי גם פעולות שיבוצעו לגביית החוב לאחר סיום ההליך לא יסכלו את תכנית השיקום דנן. עם זאת, היחיד מוזמן לפנות למוסד לביטוח לאומי בניסיון להסדיר את החוב, סמוך לאחר אישור התכנית דנן. יוער כי בכל המקרים בפסיקה אליהם הפנה היחיד בנושא זה מדובר היה בחייבים נטולי כושר השתכרות.

1. לאור עמדת בעלי התפקיד, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אני מקבלת את הצעת הממונה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.
2. חובת התשלומים - על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 28,800 ₪, באופן הבא –
   • 1. סכום התשלומים – היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 800 ₪.
     2. תקופה – היחיד יישא בתשלומים הנ"ל למשך 36 חודשים, החל מחודש מאי 2021 (תשלומים ששולמו לאחר הדיון שהתקיים ביום 5.5.21 ייזקפו כחלק מתכנית זו).
     3. היה ויבקש היחיד להקדים תשלומים, יהא רשאי לעשות כן כפוף לאישור בית משפט ובהתאמה תתקצר תקופת התכנית.
     4. הסכום דלעיל, בתוספת הסכום שהצטבר בקופת הנשייה עד כה כולל את הוצאות ההליך.
3. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – בהתאם לדיווח בעלי התפקיד, ליחיד אין נכסים למימוש.

בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

1. תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
2. הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה – בהתאם להמלצת הממונה, אין להפנות את היחיד להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.
3. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל , יהא היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק, לרבות לא על חוב המזונות דנן.

1. הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהא חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן.
   1. הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים –
      1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;
      2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
      3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
      4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
      5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –
         1. מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
         2. נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;
         3. מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
      6. היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
      7. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
   2. שינוי התשלום החודשי – בקשה לשינוי התשלום החודשי שנקבע תוגש לממונה בהתאם להוראות סעיף 170(ג) לחוק.
   3. הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.
   4. ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

• 1. הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

1. הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.
2. מובהר כי היחיד פטור מחובת הגשת דוחות חודשיים שוטפים במהלך תקופת התכנית, למעט הגשת דוחות אחת לחצי שנה בלבד.
3. הנאמן יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד.
   לחילופין, יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר מאת הממונה בתום תקופת התשלומים.
4. דו"ח מעקב ביצוע התכנית יוגש על ידי הנאמן עד ליום 1.11.23.

ניתן היום, כ"ה חשוון תשפ"ב, 31 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.