1. ביום 12/12/21 הוגשה בקשת היחידה להקפאת צו התשלומים שהושת עליה וזאת לתקופה של שישה חודשים (להלן: "הבקשה"). היחידה טענה כי בחודש 4/20 ניתן צו פתיחת הליכים, במסגרתו הושת על היחידה צו תשלומים בסך 1,700 ₪ לחודש, שהופחת בעקבות בקשתה לסך של 400 ₪ בחודש. ביום 22/6/21 ובמעמד הדיון, ניתן ליחידה צו שיקום כלכלי, במסגרתו נקבעה ליחידה תכנית פירעון, לפיה על היחידה להוסיף לקופת הנשייה 72,000 ₪. נקבע כי בשלושת החודשים הראשונים תשלם היחידה 1,200 ₪ לחודש ולאחר מכן, תישא היחידה ב 45 תשלומים חודשיים, בסך 1,520 ₪, כ"א. היחידה טענה כי במועד הדיון היא עבדה בחברת "ביטום" כמנהלת חשבונות והשתכרה שכר מינימום, אולם לאחר ארבעה חודשי עבודה במקום, ביום 28/8/21, היא פוטרה מעבודתה וכיום היא רשומה כדורשת עבודה בלשכת התעסוקה. לטענת היחידה, טרם אושרה לה קצבה כלשהי מהמוסד לביטוח לאומי ואין לה כל הכנסות. היחידה הוסיפה וטענה כי שילמה רק את התשלום הראשון מתוך תכנית הפירעון וצברה לחובתה פיגורים. היחידה טענה, כי היא פנתה בסמוך לפיטוריה ללשכה לסיוע משפטי לצורך הגשת הבקשה, אך המינוי ניתן לה רק בסמוך לתקופת החגים. כמו כן, טענה היחידה כי היא סובלת ממצב נפשי ורפואי קשה ולכן, מתקשה להשתלב במעגל התעסוקה ומכאן בקשתה.
2. בו ביום הועברה הבקשה לתגובת בעלי התפקיד.
3. ביום 19/12/21 הוגשה תגובת הנאמן, לפיה יש לדחות את בקשת היחידה. במסגרת התגובה נמסר כי היחידה אינה עומדת בצו השיקום שניתן לה, צברה עד כה פיגורים בסך כולל של 6,960 ₪. צוין כי למרות שהיחידה פוטרה בחודש 8/21, היא לא שילמה את התשלומים עבור החודשים 8-9/21, אף שלא הייתה לה כל מניעה לעשות כן. הנאמן הוסיף כי עם כל ההבנה למצבה של היחידה, כפי שתיארה בבקשתה, בהיעדר קביעה של המוסד לביטוח לאומי או רופא תעסוקתי לעניין כושר עבודתה, לא ניתן להסיק דבר באשר לכושר השתכרותה של היחידה. לבסוף, הוסיף הנאמן וציין כי הבקשה הוגשה ביום 12/12/21, אך היחידה חתומה על תצהיר הנלווה לבקשה, מיום 30/9/21 ולכן, אם היחידה לא פעלה מאז למיצוי זכויותיה מול המוסד לביטוח לאומי ביחס לתביעת נכות, הרי שיש לדחות את בקשתה.
4. מטעם הממונה לא הוגשה כל תגובה.

דיון-

1. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ובהיעדר תגובת הממונה, אני דוחה את בקשת היחידה להקפאת צו התשלומים שהושת עליה במסגרת הצו לשיקום כלכלי. זאת בין היתר לאור העובדה כי היחידה עשתה דין לעצמה ואף שפוטרה בסיומו של חודש אוגוסט, דהיינו קיבלה משכורות וכספים והיה ביכולתה לעמוד בתנאי תכנית השיקום, היא ביכרה שלא לעשות כן.
2. בקשת היחידה הוגשה בשיהוי ניכר ממועד פיטוריה ואף מהמועד שלטענתה מונה לה עורך דין מטעם הסיוע המשפטי ("בסמוך לתקופת החגים" כלשונה).שיהוי זה לא רק שגרם ליצירת פיגורים רבים, אלא גם מרוקן מתוכן את הבקשה שעה שחלק מששת חודשי התשלום אותם ביקשה היחידה להקפיא, כבר חלפו עברו.
3. בנוסף, לא ברור מהבקשה האם בפרק הזמן אשר חלף עד למועד הגשת הבקשה היחידה פנתה למיצוי זכויותיה מול המוסד לביטוח לאומי, הן ביחס לתביעת נכות והן ביחס לדמי אבטלה. חזקה על היחידה כי ככל שהייתה עושה כן, הייתה מפרטת זאת בבקשתה ואם לא עשתה כן, אזי מטיל הדבר צל כבד על רצונה בשיקום של ממש ובעמידה על תנאי תכנית השיקום הכלכלי שנקבעה לה. כושר השתכרותה של היחידה בעתיד אף הוא מעורפל ולכן, ייתכן וכלל אין טעם בהקפאת תכנית השיקום. היחידה לא פירטה וביארה עניין זה ועל כך יש להצטער.

סוף דבר,

1. מן המקובץ עולה כי דין בקשת היחידה- להידחות.

היחידה תסדיר חוב פיגוריה בתוך 30 יום מהיום.

בהיעדר הסדרת חוב הפיגורים במועד או צבירת מחדלים נוספים, יגיש הנאמן בקשה מתאימה להפעלת הסנקציות הקבועות בצו השיקום הכלכלי.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ב, 20 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.