1. לפני תביעה לתשלום נזקי רכוש בסך של 15,500 ₪ שנגרמו לרכב התובעת בעטיה של תאונת דרכים מיום 12.9.19.
2. בהתאם לנטען בכתב התביעה התאונה אירעה בעת שרכב התובעת נסע אחרי רכב הנתבעות מסוג "מטאטא כביש", החל האחרון בנסיעה לאחור, פגע ברכב התובעת, והסב לו נזק כמפורט בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.
3. מנגד טוענות הנתבעות שהתאונה התרחשה בעת שרכב הנתבעות היה במצב עצירה, התנגש בו רכב התובעת , כך שהאחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה של התובעת.
4. בדיון שהתקיים לפניי היום נשמעו עדויות הנהגים המעורבים ועדות נוסעת ברכב התובעת.
5. אקדים אחרית לראשית ואומר, כי מסקנתי הינה כי דין התביעה להתקבל מאחר ואני מבכרת את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעות וקובעת, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכמי הנתבעות.
6. מתוך רצון לייעל את ההליך כבר בסיום שמיעת הראיות ומתוך רצון שלא להכביר עלויות הבהרתי את עמדתי לצדדים, אולם עו"ד צחי פרטוש שייצג את הנתבעות מצא לנכון להתווכח עם עמדתו של בית המשפט, באופן קולני שאינו מכבד את המעמד.
7. מטעם התובעת העיד גב' אווה קיים שתיארה את נסיעתה מאחורי רכב הנתבעות וסיפרה שכאשר הוא נעצר ובעודה מתלבטת אם לעקפו הוא החל לנסוע לאחור והתנגש ברכבה. לצידה ברכב ישבה אמה שמיד לאחר התאונה צעקה על נהג רכב הנתבעות על אופן נהיגתו הלא זהירה. בהמשך לדבריה היא יצרה קשר עם מעסיקו של נהג הנתבעת שהינו רכב שהיה בשירות העירייה וכן ניגשה לתחנת משטרה כדי להגיש תלונה, כאשר הבינה כי בעל רכב הנתבעות לא נוטל כל אחריות לתאונה.
8. גב' קיים אישרה שהיא דיווחה על התאונה לחברת הביטוח בטופס ההודעה שצורף לכתב התביעה ובחקירתה הנגדית כאשר עומתה עם העובדה שלא פירטה, כי בעת קרות התאונה רכבה היה בעמידה היא השיבה שלא רשמה את המלל אלא רק חתמה על גבי הטופס.
9. אמה של נהגת התובעת גב' מריקה מירקו שישבה לצידה בעת קרות התאונה העידה על התרחשות התאונה בדיוק כמו בתה. עוד היא פירטה, כי לאחר התאונה היא צעקה על נהג רכב הנתבעות על נהיגתו הרשלנית והוא טען מנגד שהאחריות הינה לפתחן ובתגובה בתה פנתה למשטרה.
10. מר טייבה אלבלי שנהג ברכב הנתבעות אמר בפתח העדות שאינו זוכר דבר על התאונה עקב עומס אישי. כאשר זכרונו רוענן על ידי ב"כ הנתבעת הוא השיב שזוכר את התאונה אליה התייחס בתמצית ושלל מכל מכל ואת האפשרות שהוא נסע לאחור כטענת התובעת ועמד על גרסה לפיה נהגת התובעת התנגשה ברכבו. כאשר נשאל מדוע סירב למסור לנהגת התובעת את פרטיו הוא אמר שנהג כך מחשש שיגיע בעלה של הנהגת וינקוט כלפיו באלימות. עוד העיד שהתקשר ממקום התאונה למעסיקו "יוסי" שניגש עמו לאחר מכן למשטרה.
11. בנוסף עלה מעדות נהג הנתבעות שהיה עמו ברכב עובד נוסף שלא ה ייצב למסור עדות וזאת ללא כל הנמקה.
12. מבחינת עדויות הצדדים התרשמתי לחיוב מעדויות עדות התובעת, אני מוצאת אותן מהימנות שכן הן מסרו גרסה מפורטת ותואמת כולל לגבי ההתרחשות וגם ביחס למה שאירע לאחריה. לעומת זאת עדותו של נהג הנתבעות לא הניחה את דעתי ולא שוכנעתי כי גרסתו הינה גרסת אמת. מכלול התנהלותו של נהג הנתבעות לאחר התאונה וסירובו למסור פרטים מתוך טענה לחשש מאדם שלא נמצא במקום, כי ינקוט כלפיו באלימות אינה סבירה בנסיבות העניין. לכך מתווספת תהייה לפיה מדוע אדם חושש שעה שלא ביצע כל פעולה שהסבה נזק.
13. אולם לא על כך מבוססת מסקנתי , כי אם כאמור על העדפתי את גרסת עדות התובעות על פני גרסתו המצומצמת של נהג הנתבעות. נתון נוסף המטה את הכף לחובתן של הנתבעות הוא אי העדת אדם נוסף שנכח ברכב הנתבעות בעת קרות התאונה כך שאי זימונו לעדות מבסס הנחה לפיה אילו זומן, עדותו לא הייתה תומכת בגרסת ההגנה.
14. נוכח כל המקובץ לעיל ועל יסוד הנזק שנקבע בחוות דעת השמאי, שלא נסתר אני מוצאת לנכון לקבל את התביעה ולכן אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 15,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, בצירוף אגרת משפט ששולמה, שכר עדות כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.
15. הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים מהיום.
16. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר תשפ"א, 09 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.