עניינו של ההליך – תאונת עבודה מיום 29/7/13 (להלן: "התאונה").

התביעה הוגשה לבימ"ש ביום 4/5/20.

לפני התנגדות התובע למינוי מומחה מטעם בימ"ש בתחום הפסיכיאטרי, בקשה חוזרת לאפשר לו להסתמך על קביעת המל"ל בתחום זה, ולחילופין – ככל שימונה מומחה מטעם בימ"ש, להטיל את שכרו על הנתבעות.

לפני אף בקשת הנתבעות ליתן להן ארכה להגשת חוו"ד הנגדית מטעמן בתחום הפנימי/ אנדוקריני, עד ליום 27/6/22.

בחנתי את טענות הצדדים, בראי כלל כתבי בי דין והעולה מהם. התרשמתי מהעדר שיח ראוי כמתבקש בנסיבות העניין; מצאתי שהיה בו כדי להביא לסרבול ההליך, להכבדה, ולהתנהלות שאציין, בעדינות, כי מוטב היה אלמלא ננקטה.

הגם שכתבי בי דין מדברים בעד עצמם, דומה שנדרשת לצדדים תזכורת ביחס להשתלשלות העניינים, ולו בקליפת אגוז, וכדלקמן:

1. התובע הגיש את תביעתו הכוללת טענות שברפואה ללא חוו"ד כנדרש ועתר לפטור מהגשת חוו"ד בתחומי רפואה שונים: בתחום האורתופדי – ביקש התובע להסתפק בטופס הערכת נכות ע"י מומחה מטעמו, ובתחום הפסיכיאטריה – הוא ביקש לאפשר לו להסתמך על קביעת המל"ל נ"ע ,ולחילופין - למנות מומחים מטעם בימ"ש בתחומים אלו. עוד ביקש התובע למנות מומחים מטעם בימ"ש בתחומי האנדוקרינולוגיה (בטענה של החמרה סכרתית עקב התאונה), הנוירולוגיה והעיניים; את מימון המומחים – ביקש התובע להטיל על הנתבעות.
2. הנתבעות לא עמדו על הגשת חוו"ד כדין מטעם התובע בתחום האורתופדי, והגישו חוו"ד כמענה להערכת הנכות שהוגשה מטעמו. לנוכח הפער הלא גדול בין מסמכים אלו, נדרשו הצדדים להודיע אם יש הסכמה על נכות רפואית שתייתר מינוי מומחה מטעם בימ"ש בתחום זה; תשובה לכך לא ניתנה עד עצם היום הזה.
3. בדיון ק.מ מיום 11/10/21 (להלן: "דיון ק.מ), צמצם התובע את בקשתו לפטור מהגשת חוות דעת שברפואה, לתחומי הפסיכיאטריה והאנדוקרינולוגיה;
4. בכל הנוגע לתחום הפסיכיאטרי, הודיעה ב"כ הנתבעות במהלך דיון ק.מ הנ"ל: "בהמלצת בית המשפט, לפנים משורת הדין, לנוכח מצבו הרפואי של התובע כאשר אנו עומדים על הטענה שרובו לכל הפחות לא קשור בתאונה מושא התביעה, ובמלי (טעות במקור,- ר.ש) לפגוע בשום טענה אחרת, נסכים בשלב הזה, לפטור מהגשת חוות הדעת בתחום הפסיכיאטרי. זאת, תוך שמירת זכותינו, שתמומש להגשת חוות דעת מטעמנו. ככל שהתובע לא יקבל את מסקנות המומחה מטעמינו, אז די אם בית המשפט ימנה מומחה רק חוות הדעת מטעמנו תעמוד בפני והתובע לא יוכל להגיש חוות דעת מטעמו, כמקובל ובהתאם לדין ולפסיקה".
5. בהתאם לאמור לעיל, הגישו הנתבעות ביום 23/2/22 את חוו"ד מטעמן, מיום 4/2/22, בתחום הפסיכיאטרי.
6. ביום 8/3/22 הודיע התובע על התנגדותו לקביעת מומחה הנתבעות בתחום הפסיכיאטרי, התנגד למינוי מומחה מטעם בימ"ש בתחום זה, חזר על בקשתו לאפשר לו להסתמך על קביעת המל"ל, וביקש להטיל על הנתבעות את שכ"ט מומחה ככל שימונה, מטעמים שצוינו; לשיטתו, בין היתר, הנתבעת הודתה בקיומו של מפגע, ולכן מאזן הראיות נוטה לטובתו; כמו כן – הוא טוען לחסרון כיס. רק ביום 8/4/22, הגיש התובע תצהיר לתמיכה בטענותיו העובדתיות.

ביום 12/5/22, השיבו הנתבעות לבקשת התובע. בין יתר טענות, משפטיות ואחרות, התייחס ב"כ הנתבעות לטענות התובע במישור הכלכלי ועמד על הכחשת חבות וקש"ס בין נסיבות התאונה לבין מצבו הרפואי.

1. באשר לתחום האנדוקרינולוגיה, הודיע התובע ביום 25/10/21, על רצונו להגיש חוו"ד מטעמו, במימון חיצוני. רק ביום 24/1/22, לאחר בקשות לארכה, שנענו, הגיש התובע את חוו"ד המומחה מטעמו, מיום 1/1/22, בתחום הנ"ל.
2. הנתבעות עותרות כאמור למתן ארכה להגשת חוו"ד הנגדית מטעמן. זאת, בנימוק של עומס עבודה חריג, ובעיקר עיכוב באיסוף התיעוד הרפואי, מסיבות שאינן קשורות בנתבעות. ב"כ התובע מתנגד. טוען הוא בין היתר שמדובר במחדל מצד הנתבעות, בתביעה שהוגשה לפני כשנתיים כך שטענותיו אינן זרות לנתבעות; עוד הוא טוען שנגרם לו עינוי דין במל"ל, שבגינו התביעה הוגשה לבימ"ש בסמוך למועד ההתיישנות. מסכים הוא לארכה עד ליום 30/5/22.
3. להשלמת התמונה, אציין שעל פי הלו"ז הנובע מהשתלשלות העניינים דלעיל, והאמור בחוו"ד שהוגשו עד כה, עולה שחוו"ד מטעם הנתבעות בתחום הפסיכיאטרי לא עמדה בפני המומחה מטעם התובע בתחום הפנימי, וכי חוו"ד מטעם התובע בתחום הפנימי/אנדוקריני, לא עמדה בפני מומחה הנתבעות בתחום הפסיכיאטרי מטעם הנתבעות.

לאחר שנתתי את הדעת לטענות הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1. עד ליום 10/6 יודיעו הצדדים באמצעות ב"כ התובע על נכות רפואית מוסכמת בתחום האורתופדי, שאם לא כן – אתן החלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בימ"ש, התנאים להוצאת כתב מינוי בתחום, ותוצאות אי עמידה בהם.
2. אני דוחה את בקשת התובע לאפשר לו להסתמך על קביעת המל"ל בתחום הפסיכיאטרי; זאת, מטעמי ההתנגדות שהגישו הנתבעות בעניין זה מעת לעת; אוסיף, שהנושא נבחן גם במסגרת ישיבת ק.מ מיום 11/10/21 ; הסכמת הנתבעת להמלצת בית המשפט ביחס לבקשת התובע לפטור מהגשת חוו"ד בתחום הפסיכיאטרי, התוותה את המסלול לבירור טענותיו שברפואה בנושא; בנסיבות העניין, לא היה מקום ל"מחזור" בקשות מצדו באותו עניין. בהעדר הסכמה מצד התובע לחוו"ד מומחה הנתבעות בתחום זה, ובהתאם לאמור בהחלטה מיום 11/10/21 – ימונה מומחה מטעם בית המשפט. המינוי יעשה בבוא העת, ראו להלן.
3. באשר לבקשת הנתבעות למתן ארכה להגשת חוו"ד נגדית בתחום הפנימי/אנדוקריני: שוכנעתי כי בקשת הנתבעות לארכה המצוינת סבירה ומידתית בנסיבות ומורכבות העניין, וכי בשים לב לקצב ואופן ניהול ההליך המתואר עד כה, לא היה מקום להתנגדות התובע.
4. התובע, שהגיש את תביעתו בסמוך למועד ההתיישנות וביקש פטור מהגשת חוו"ד גם בתחום האנדוקריני, חזר בו רק לאחר הדיון המקדמי; התובע, מטעמיו, ויתר על בחינת האפשרות לנהוג במתווה שננקט ביחס לתחום הפסיכיאטרי, כמפורט לעיל, ורק ביום 24/1/22 הגיש חוו"ד מטעמו בתחום הנ"ל.
5. התובע טוען למצב רפואי מורכב בתחומים שונים, ובעיקר בתחום הפנימי, הנמשך שנים רבות. מטבע הדברים, איסוף תיעוד לצורך חוו"ד נגדית, מצריך משאבים של זמן ולא רק ממון, ותוצאותיו תלויות גם בגורמים חיצוניים. כפועל יוצא מהתנהלות התובע, רק בחלוף כמעט שנה ותשעה חודשים לאחר שהוגשה התביעה, נדרשו הנתבעות לראשונה להתייחס לחוו"ד מומחה מטעמו בתחום הנ"ל.
6. זאת ועוד. אין בידי לקבל את טענות התובע בדבר השנים הרבות שחלפו מאז התאונה ועד היום, כטעם להתנגדות מצדו למבוקש; אף אין בידי ליתן משקל בהקשר זה לטענותיו ביחס להימשכות ההליכים שנקט למיצוי זכויותיו במל"ל נפגעי עבודה, שהרי אין לנתבעות קשר להליכים אלו. לא רק זו אף זו. כל עוד לא הוגשה חוו"ד מטעם התובע בתחום הנדון, לא ניתן לבוא בטרוניה עם הנתבעות, על שלא פעלו לאיסוף כל התיעוד הנחוץ לצורך חוו"ד בתחום זה. לתובע לא אצה הדרך בכל הנוגע להליך בבית המשפט עד שהוגש, ואין לאשר כעת את האצת הדרך ולאפשר בכך פגיעה בזכויות הנתבעות להתגונן כראוי מפני טענותיו.
7. בנסיבות העניין, מצאתי שבקשת הנתבעות למתן ארכה להגשת חוו"ד נגדית בתחום הפנימי/אנדוקריני עד ליום 27/6/22 סבירה ומידתית, והיא מתקבלת.
8. בנסיבותיו המיוחדות של הליך זה, סבורני שיש לשקול מינוי של צוות מומחים מטעם בית המשפט, המורכב ממוחה בתחום הפסיכיאטריה וממומחה בתחום הרפואה הפנימית (סכרת). זאת, הואיל ודומה לכאורה ששאלת הקשר הסיבתי אם לאו בין ההידרדרות הסכרתית לבין התאונה, עשויה להיות קשורה במידה כזו או אחרת במצבו הנפשי, ולהיפך. החלטה סופית בעניין זה תינתן לאחר עיון בחוו"ד הנגדית מטעם הנתבעות בתחום הפנימי/אנדוקריני, ומדובר בעוד פרק זמן לא רב, בנסיבות העניין.
9. לאור תוצאות שתי הבקשות דנן – אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעות יחדיו בסך כולל של 2,500 ₪. לפנים משורת הדין, אני מורה כי הוצאות אלו תשולמנה רק בתוך 30 יום מסוף ההליך, אך ללא קשר לתוצאותיו; עוד לפנים משורת הדין, אני קובעת שהתובע יוכל לבקש לקזז הוצאות אלו מכל פיצוי שיגיע לו מעם מי מהנתבעות, ככל שיפסק לו.
10. אני קובעת ישיבת תזכורת לשם עיון בחוו"ד הנגדית ומתן הוראות נוספות, ליום 7/7/22 בשעה 11:40. לנוחות הצדדים, הדיון יתקיים בהיוועדות חזותית.

המזכירות תואיל לשלוח את החלטתי לב"כ הצדדים

ניתנה היום, כ"א אייר תשפ"ב, 22 מאי 2022, בהעדר הצדדים.