26 דצמבר 2022

1. השאלה העומדת לפתחנו האם אוטם חד בשריר הלב אשר אירע לתובע, נגרם כתוצאה מאירוע חריג בעבודה ביום 4.10.2018 ולכן יש להכיר בו כפגימה בעבודה?
2. ביום 9.5.2022 הגענו למסקנה לפיה עלה בידי התובע להראות כי ביום 4.10.2018 אירע לו אירוע חריג בעבודה ומצאנו הצדקה למינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין אירוע חריג זה לבין מחלתו של התובע (ראו החלטה).
3. בטרם מונה מומחה רפואי כאמור, התבקש הנתבע להודיע אם לאור הקביעות העובדתיות שנקבעו בהחלטה מיום 9.5.2022 – ניתן להעביר את עניינו של התובע לוועדה רפואית (החלטה מיום 9.5.2022). בתגובה לכך ביקש הנתבע למנות מומחה רפואי (הודעתו מיום 16.5.2022).
4. ואכן ביום 1.6.2022 מונה מומחה רפואי בתחום הרפואה הקרדיולוגית, פרופ' שמואל גוטליב ולצורך מתן חוות דעתו הועברו אליו העובדות כפי שנקבעו בתיק, כדלקמן:
5. התובע יליד 1.10.1969. עבד בחברת חשמל (להלן – המעסיק) במשך כ-27 שנים. בהתחלה עבד כעובד חוץ ברשת מתח עליון. עקב פגיעות אורתופדיות שונות שאירעו לו במהלך השנים, הוא יצא בשנת 2016 לחופשת מחלה של כשנה ושלושה חודשים בהתאם לאישור רופא תעסוקתי.
6. התובע הרגיש כי מבחינה פיזית הוא לא יכול לחזור לבצע את תפקידו כפי שביצעו בעבר אך מאידך ידע שעליו לחזור לעבודה כדי לזכות בתגמולים המגיעים לו כשיפרוש לפנסיה.
7. בשנת 2017 ניסה התובע לצאת לפנסיה רפואית שלא אושרה לו, אך נאמר לו שמתקדמת רפורמה במעסיק, בה יוכל לפרוש לפנסיה מוקדמת ולזכות בהטבות שונות.
8. בחודש ספטמבר 2017 התובע חזר לעבודה משרדית חלקית של 4 שעות ביום.
9. הרפורמה אושרה בחודש יולי 2018 אך הביצוע שלה נדחה מספר פעמים.
10. ביום 4.10.2018 הודע לתובע על ידי עובד אחר כי חלה שוב דחיה בביצוע הרפורמה. התובע הגיב להודעה זו בהלם, פניו הלבינו, הוא חש דאגה ונכנס לסערת רגשות.
11. כשחזר לביתו באותו היום, חש התובע מועקה ותשישות ובמהלך הלילה שנתו נדדה ומחשבותיו לא פסקו.
12. ביום למחרת, יום שישי, הוא חש עייפות והמועקה התגברה. בשעות הערב תחושת המועקה התחלפה בכאבים בחזה. התובע ייחס אותם למצבו הנפשי והלך לישון.

1. בשבת בבוקר הכאב התגבר והפך בלתי נסבל. התובע התחיל להזיע. אשתו הזמינה אמבולנס והוא פונה לבית החולים השרון. שם אובחן כי לקה באוטם שריר הלב.
2. למומחה הועבר גם תיעוד רפואי של התובע והוא התבקש להשיב על השאלות הבאות:
3. מהו הליקוי ממנו סובל התובע?
4. האם התובע עבר אירוע לבבי על פי החומר הרפואי המצורף בזה?
5. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה המתואר בעובדות לבין האירוע הלבבי שעבר התובע?
6. ככל שהמומחה ישיב בחיוב לשאלה הקודמת, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה: האם סביר יותר להניח כי האירוע הלבבי היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה או שמא סביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשות האירוע הלבבי היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?
7. ביום 23.6.2022 הוגשה לתיק חוות דעתו של פרופ' גוטליב, בה פירט את השכלתו וניסיונו הרפואי, פרשת המקרה, גורמי סיכון למחלת לב ומהתיעוד הרפואי של התובע ולבסוף השיב לשאלות שנשאל כדלקמן:

"א. ש. מה הליקוי ממנו סובל התובע?

ת. בתאריך 4.10.2018 החל התובע לסבול מ"תעוקת חזה בלתי יציבה" שהתפתחה ל"אוטם חד בשריר הלב" בדופן התחתונה עם הרמות מקטע-ST באק"ג (STEMI) ביום 6.10.2018. האוטם גרם לנזק קל לתפקוד הלב.

האבחנה מבוססת על ההסתמנות הקלינית, עליה בטרופונין, אקו-לב וממצאי הצנתור (חסימה של RCA, בנוכחות מחלה כלילית תלת-כלית מפושטת).

ב. ש. האם התובע עבר אירוע לב על פי החומר הרפואי המצ"ב?

ת. כאמור בשאלה א', כן.

ג. ש. האם קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה כמתואר בעובדות לבין אירוע הלב שעבר התובע?

ת. כן, קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ביום 4.10.2018 לבין האוטם בו לקה התובע ביום 6.10.2018.

על פי תיאור המוסכם של העובדות שתוארו ע"י בית הדין, הידיעה כי שוב נדחה ביצוע רפורמה בעבודה, גרמו לתובע לדחק נפשי ולסערת רגשות – "אירוע חריג בעבודה". כבר באותו יום החל התובע לסבול ממועקה שגברה ביום למחרת ובהמשך התחלפה לכאבים קשים בחזה עם הקרנה ליד שמאל מלווים בהזעה, פונה לביה"ח ונמצא כי לקה באוטם-חד בשריר הלב (STEMI). התמונה מתאימה ל"תעוקת חזה בלתי יציבה" שהתפתחה ל"אוטם-חד בשריר הלב" בדופן התחתונה.

סמיכות הזמנים בין מצב הדחק הנפשי כמתואר והתמונה הקלינית שהציג התובע, תומכת בהנחה שהאוטם נגרם כתוצאה מה"אירוע החריג" בעבודת התובע. על כן ניתן לקבוע בסבירות העולה על 50% כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודת התובע ביום 4.10.2018 לבין האוטם שלקה ביום 6.10.2018.

1. ש. האם סביר יותר להניח כי אירוע הלב היה מתרחש בפרק הזמן בו הוא אירע בפועל גם אלמלא האירוע בעבודה, או שמא סביר יותר להניח שאלמלא האירוע בעבודה מועד התרחשות אירוע הלב היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר?

ת. אלמלא ה"אירוע החריג בעבודה" אירוע הלב היה נדחה לפרק זמן מאוחר יותר.

....

1. הסתייגויות ומסקנות

למרות האמור לעיל, ההכרה באירוע הלב (קרי "אוטם-חד בשריר הלב") שעבר התובע כפגיעה בעבודה, כמשמעותה על פי החוק לביטוח לאומי, מחייבת הסתייגות מסוימת. בצנתור הדחוף שעבר התובע בתאריך 6.10.2018 נמצאה מחלה כלילית תל-כלית מפושטת – כשעורך האוטם הוא RCA, וכן נמצאה מחלה בעורק ה-LAD ובענף 1D וכן בעורק LCX ובענף OM – בעטיים עבר צנתור נוסף באשפוזו (ביום 9.10.2018) עם השתלת 6 תומכנים. המחלה בעורקים האחרים (1 LAD/D ו-LCX/OM) איננה קשורה לאוטם הנוכחי, אלא פרי גורמי הסיכון מהם סבל התובע והמהלך הטבעי של מחלתו. לפיכך, יש להכיר רק בעורק ה-RCA (עורק האוטם) כקשור לתביעה הנוכחית, ואין להכיר במחלה בעורקים האחרים.

לסיכום: קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ביום 4.10.2018 לבין האוטם התחתון (STEMI) שבו לקה ב-6.10.2018 בשל חסימת עורק RCA. לולא ה"אירוע החריג" בעבודה, קרוב לודאי שאירוע האוטם לא היה מופיע כלל או שהיה נדחה למועד מאוחר יותר, לפיכך, יש להכיר באירוע הלב כתאונת עבודה. האוטם גרם לנזק קל לתפקוד שריר הלב. למרות הכרה זו, אין להכיר במחלה בעורקים האחרים (1LAD/D ו-LCX/OM) כקשורים לאירוע החריג".

1. הצדדים לא ביקשו להפנות שאלות הבהרה למומחה על אף שניתנה להם הזדמנות לעשות כן (החלטה מיום 24.6.2022). בנסיבות אלה, התבקש הנתבע להודיע אם לאור חוות הדעת של המומחה יש מקום לשינוי עמדתו (החלטה מיום 18.7.2022). הנתבע הודיע כי אין שינוי בעמדתו והוסיף כי לא ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה מפני שחוות דעתו מבוססת על תשתית עובדתית ומשפטית שגויה, שאין לקבלה.
2. משכך, לבקשת הנתבע, סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.
3. בסיכומיו טען הנתבע כי אין לקבל את קביעת המומחה בשל כך שהיא מבוססת על עובדות שגויות, לפיהן לתובע אירע אירוע חריג בעבודתו ביום 4.10.2018 (ס' 2 לסיכומים). משקבענו ההיפך בהחלטה מיום 9.5.2022 – אין לנו צורך לדון בטענות אלה והן נדחות.
4. בנסיבות אלה, אנו מקבלים את חוות דעתו של פרופ' גוטליב ובהתאם לה ולהסתייגות המופיעה בה, קובעים כי יש להכיר באירוע אוטם חד בשריר הלב שחווה התובע ביום 4.10.2022 כפגיעה בעבודה.
5. הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ולאחר מכן ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית עד מלוא התשלום בפועל.
6. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, ב' טבת תשפ"ג, (26 דצמבר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.