תביעה להחזר כספי בגין טיול מאורגן ללפלנד.

1. במהלך אוגוסט 2019, כך עפ"י כתב התביעה, רכשו התובע ואשתו חבילת טיול מאורגן ללפלנד אצל הנתבעת ("להלן: "הטיול"). תחילתו של הטיול 13.3.2020.

2. עבור הטיול שילם התובע סך של 18,051 ₪, בעשרה תשלומים שווים של 1,805 ₪ כל תשלום וזאת החל מ-3.10.2019.

3. לנוכח מגפת הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה, ובהיות התובע ואשתו בקבוצת סיכון, הודיע התובע לנתבעת ביום כי הוא מבקש לבטל את השתתפותם בטיול ולקבל החזר כספי. לחלופין ותחת קבלת החזר כספי הסכים התובע כי הכסף יישאר בנאמנות אצל הנתבעת, עד יעבור זעם, שאז יוכלו הוא ואשתו לצאת לטיול.

4. בקשתו להחזר כספי כמו גם הצעתו הנוספת נדחו ע"י הנתבעת, במייל שנשלח על ידה אל התובע ביום 11.3.2020 (להלן: "המייל")

5. לטענת הנתבעת כעולה מהמייל, על אף מצב ששרר בעולם, הטיסה והטיול היו צפויים להתקיים ללא שינוי. בנסיבות טענה הנתבעת כי בהינתן המועד בו התבקש הביטול בכלל, והעובדה כי בטיולים ללפלנד דמי הביטול הם מלאים, לו יעמוד התובע על ביטול השתתפותו בטיול הוא יהא זכאי רק להחזר מיסי נמל בסך 43 דולר עבור כל משתתף.

6. לנוכח תשובה זו של הנתבעת, הגיש התובע תביעה - היא התביעה שלפני.

7. תחת הגשת כתב הגנה, הגישה הנתבעת בקשה לדחיית מועד דיון בו היא ציינה בין השאר כי הוגש מטעמה כתב הגנה אך על אף זאת ולנוכח המשבר הכלכלי והוצאת מרבית מעובדיה לחל"ת לא יהיה מי שייצג אותה בדיון.

8. ביום 16.6.2020 ניתנה על ידי החלטה לפיה על אף האמור בבקשה לא הוגש כתב הגנה. לפיכך ניתנה ארכה להגשת כתב הגנה עד ליום 1.7.2020, כאשר בד בבד בקשת הדחיה הועברה לתגובת התובע.

9. משלא נמסרה תגובת התובע ולא נדחה הדיון, הגישה הנתבעת, ביום 21/7/20 בקשה נוספת לדחייתו. גם הפעם, החלטתי כי על הנתבעת היה להמציא את הבקשה במסירה אישית לתובע. לא ברור אם ההחלטה הומצאה לתובע, בכל מקרה לא הומצאה כל תגובה, והדיון התקיים ביום 28.7.2020 כסדרו.

10. לדיון שהתקיים ביום 28.7.2020 התייצב מר אליש משה, מנהל מכירות שכיר בנתבעת. לדבריו הוא מצוי בחל"ת, אך התייצב לצורך הדיון. בפתח הדיון מסר לביהמ"ש עותק מכתב ההגנה אשר כאמור לא הומצא לא לתיק ביהמ"ש ולא לתובע. כתב ההגנה שהוגש נחזה להיות חסר, שכן הוא הוגש ללא חתימה של מי שערך אותו, ללא חותמת ביהמ"ש או אישור על הגשתו לביהמ"ש.

11. אלו הן טענות הנתבעת כפי שעלו מכתב ההגנה (החלקי) שהוגש לי כאמור ביום הדיון:

א. ככל שהנתבעת תחויב להחזיר לתובע את עלות רכישת הכרטיסים, יגרם לה נזק שכן מיד עם רישומו של התובע לטיול, היא התחייבה לספקים ולחברות התעופה, ולמעשה הגם שבפועל התובע ואשתו לא השתתפו בטיול הנתבעת נדרשה לשלם עבורם.

ב. בסופו של יום הטיול יצא כמתוכנן ועל כן טענת התובע בדבר העדר יכולת לטוס כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה אין לה על מה שתסמוך.

ג. בכל מקרה רק ביום 8.3.2020, חמישה ימים לפני מועד היציאה לטיול הודיע התובע על ביטול השתתפותו והשתתפות אשתו בטיול ועל רצונו לבטל את ההזמנה.

ד. במועד רכישת חבילת הטיול על ידי התובע (אוגוסט 2019) היא ידעה אותו כי ביכולתו לרכוש פוליסת ביטוח בעלות של 25 דולר למקרה בו יבקש לבטל את הטיול. לטענתה לו היה רוכש התובע פוליסה שכזו, הוא היה זכאי לקבל החזר מחברת הביטוח.

עד כאן טענות הצדדים.

12. השאלה בה עלי להכריע במסגרת פסק דין זה היא האם לנוכח העובדות כפי שהוצגו על ידי הצדדים, זכאי התובע להחזר בגין הכספים ששילם לנתבעת עבור הטיול, ואם כן - מה גובה ההחזר לו הוא זכאי.

דיון והכרעה

13. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שמעתי את התובע, את אשתו וכן את נציג הנתבעת ואף עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו לי, בין אלו שצורפו לכתב התביעה ובין אלו שהוצגו לי מתוך מכשיר הפלאפון של נציג הנתבעת במהלך הדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי בחלקה, ואסביר.

14. א. כך העיד נציג הנתבעת לשאלת ביהמ"ש:

"מבירור שערכתי שילמנו 91,000 יורו ביום 7.3.2020 לסאן דור ו-163,000 יורו עבור שירותי קרקע, מלון וטיולים בלפלנד עצמה ב-4.3.2020. מבחינתנו כל מי שרוכש חבילה ללפלנד מובהר לו כי אפשרות לבטל את הנסיעה ברגע הרכישה. לכן אנו מציעים לרכוש פוליסת ביטוח בסך 25 דולר. אני מציג לביהמ"ש את אפשרויות הביטול השונות כפי שמפורטות בפלייר של הנתבעת שמיועד לטיולים ללפלנד". (עמ' 1 שורות 19-23).

ב. אשר לטענה בדבר רכישת פוליסת ביטוח ביטול נסיעות, העיד התובע:

"בשום מקום לא נאמר לי שב-25 דולר אני קונה ביטול נסיעה. הוצאתי 20,000 ₪ לנסיעה, אז מה זה עוד 25 דולר. לא קיבלתי שום הודעה. דיברתי עם הגברת הצעירה. היא מעולם לא אמרה לי את האפשרות הזאת". (עמ' 2 שורות 1-4).

ג. באשר לאותו פלייר שלטענת נציג הנתבעת חולק למי שרכש טיול ללפלנד ובו צוין כי לא ניתן לבטל את הטיול בשום שלב וכי במידה ויבוטל לא יהיה החזר כספי העידה אשתו של התובע:

"לא קיבלנו אף פעם את הפלייר שנציג הנתבעת דיבר עליו

והציג לך שאי אפשר לבטל". (עמ' 2 שורה 17).

15. עדותם זו של התובע ואשתו לא נסתרה ולא מצאתי כל סיבה שלא לקבל עדויות אלו.

16. לעומת זאת הנתבעת לא תמכה טענותיה שבכתב ההגנה (החלקי) ולא הציגה כל מסמך או הסכם עליו חתמו התובע ואשתו עת רכשו ממנה את חבילת הטיול ואשר ממנו ניתן ללמוד כי אכן כטענת הנתבעת היא הסבירה לתובע שהוא יכול לרכוש פוליסת ביטוח ביטול נסיעות

ו/או כי נמסר לתובע או לאשתו עלון (פלייר) המסביר להם אם ובכלל כיצד ניתן לבטל את הטיול ללפלנד ולקבל החזר כספי.

הנתבעת גם לא זימנה את אותו פקיד/ה מולו/ה בוצעה רכישת הטיול על ידי התובע כדי שיסביר האם אכן כטענת הנתבעת הוסבר לתובע ואשתו כי מצד אחד מרגע התשלום אין יכולת לבטל את הטיול ומצד שני כי דווקא משום כך ראוי לרכוש פוליסת ביטוח נסיעות בשווי של 25 דולר.

17. במהלך הדיון הציגה הנתבעת אישור, באמצעות מכשיר הפלאפון של הנציג מטעמה, ולשאלת ביהמ"ש, ממנו עלה כי היא העבירה כספים לספקים השונים, כאשר בגין שירותי קרקע הועברו על ידה הכספים ביום 7.3.2020 ובגין הטיסות ביום 4.3.2020.

18. על אף זאת הנתבעת לא הציגה שום מסמך ו/או ראיה וגם לא זימנה אף אחד מעובדיה לעדות כדי שיסבירו מדוע אם הטיול נרכש על ידי התובע כבר באוגוסט 2019 והתשלום בגינו החל ב-3.10.2019 מדוע הועברו הכספים על ידה לספקים רק בחודש מרץ 2020 ?

הנתבעת גם לא סיפקה הסבר מניח את הדעת מדוע אם ביטול הטיול התבקש על יד התובע לפני ביצוע מלא התשלום לספקים לא ניתן היה לבטל את השתתפותו בטיול ולהשיב לו את כספו בקיזוז דמי ביטול.

לא זו אף זו – הנתבעת גם לא הציגה ולו בדל של ראיה או מסמך כתמיכה לטענתה כי עם ביצוע העיסקה אל מול התובע היא אכן דאגה "לשריין מקום עבורו ועבור אשתו לא אצל נותני שירותי הקרקע ולא בחברת התעופה.

19. בהינתן כל האמור ומשקלול הראיות והעדויות שהוצגו לפני ראיתי להעדיף את גרסת התובע ואשתו לפיה במועד הרכישה של הטיול הוא לא קיבל הסבר - לא בע"פ ולא בכתב - בדבר אופן ואפשרות ביטול הטיול, אם בכלל.

כמו כן ראיתי להעדיף את גרסת התובע לפיה במועד רכישת הטיול לא הוצע להם לרכוש פוליסת ביטוח ביטול , בין השאר מן הטעם שלו יבטלו את טיול הספציפי שרכשו לא ניתן יהא לקבל החזר כספי כאשר מועד הביטול אינו רלוונטי. לשון אחר – בהינתן כל האמור הגעתי לכלל מסקנה כי התובע הרים את הנטל והוכיח את תביעתו.

20. משזוהי קביעתי, כל שנותר לי הוא לקבוע מה סכום ההחזר לו זכאי התובע.

הנזק

21. כאמור העסקה בוצעה בעשרה תשלומים שווים, כאשר התשלום הראשון בוצע ב-3.10.2019, ולמעשה עד למשלוח בקשת התובע לביטול הטיול במייל על ידי התובע שולמו

על ידו על החשבון חמישה תשלומים. בנסיבות אני סבורה שהנתבעת זכאית לגבות דמי ביטול.

לפיכך ולאחר ששקלתי הגעתי לכלל מסקנה כי חיוב הנתבעת בהחזר מחצית מעלות הטיול יהא בו משום איזון ראוי בנסיבות .

סוף דבר

22. א. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 9,025 ₪.

ב. כמו כן אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות משפט בסך של 200 ₪.

ג. הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פס"ד ועד התשלום בפועל.

רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי כדין.

ניתן היום, י"ג אב תש"פ, 03 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.