בעניין: בקשה לביטול פסק דין מטעם הנתבע 2

1. ביום 10.5.20 הגישה התובעת כתב תביעה בסך 98,754 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב המבוטח אצל התובעת בשל תאונה באחריות הנתבעים.

הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה.

2. ביום 6.12.20 ניתן פסק דין בהעדר הגנה (להלן: "פסק הדין") בהתבסס על אישור מסירה לפיו בוצעה המצאה של כתב התביעה לידי הנתבע 2 ביום 2.6.20. כתב התביעה הומצא כדין לידי בן משפחה של הנתבע 2.

3. ביום 7.1.21 הוגשה בקשה לביטול פסק דין מטעם הנתבע 2. הלה טען, כי אינו מתגורר בכתובת המופיעה בכתב התביעה ואילו בזמנים הרלוונטיים שהה במאסר בכלא צלמון. באשר לסיכויי ההגנה טען הנתבע 2, כי נתבע 1 גנב את רכבו וגרם לתאונה, ולכן נטען להעדר יריבות בין הצדדים.

4. במענה לבקשה לביטול פסק הדין השיבה התובעת, כי כתב התביעה וכן פסק הדין הומצא לאותה כתובת ולאותו קרוב משפחה. התובעת תמהה, כיצד יתכן שפסק הדין הומצא כאמור ואילו כתב התביעה לא.

באשר לאישור שהייה בכלא שצירף הנתבע, טענה התובעת כי אינו מהווה הוכחה, כיוון שמדובר באישור שהייה שאינו מלמד מתי השתחרר הנתבע 2 בפועל.

5. בתשובה לתגובת התובעת טען הנתבע 2 בנוגע לאישור המאסר, כי בגלל הקורונה שוחרר למעצר בית מוחלט בתאריך 16.4.20 בכתובת שאינה זו המופיעה בכתב התביעה.

לטענתו, הוא ודודו (שאליו בוצעה ההמצאה) אינם בקשר, ועל פסק הדין נודע לנתבע 2 באירוע משפחתי דרך צד ג'.

דיון והכרעה:

6. השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה לבטל פסק דין מתחלקים לשני סוגים:

ביטול מחובת הצדק - כאשר המבקש את ביטול פסק הדין הוכיח, כי התקיים פגם בהליך בגינו היה על בית המשפט להימנע ממתן פסק דין. פגם זה בהליך מהווה עילה לביטול פסק הדין ובית המשפט אינו רשאי להתייחס במקרה זה למשקל טענות הצדדים ולסיכויי ההצלחה בתיק.

ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט - במקרים בהם לא היה פגם בהליך בית המשפט ישקול את הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו ואת סיכויי ההצלחה שלו בתיק.

7. ראשית, אדרש לטענת פגם בהליך ההמצאה. כאמור, כתב התביעה הומצא לידו של קרוב משפחה של הנתבע 2, אשר לפי רישומי משרד הפנים זו היא כתובתו של הנתבע. הנתבע אינו מתכחש להמצאה, אך מנגד טוען שבשל כשל בקשר משפחתי המידע לא הועבר אליו.

המשמעות היא שכתב התביעה הומצא כדין ואין מקום לבטל את פסק הדין משיקולי צדק.

8. משכך, נופל הדיון בגדר שיקול הדעת המסור בידי בית המשפט לבטל את פסק הדין ממקום ששוכנע כי ראוי ונכון לעשות כן. במקרה כזה על בית המשפט לשקול גם את סיכויי הגנתו של הנתבע. בענייננו, טוען הנתבע, כי הרכב נלקח ע"י הנתבע 1 ללא רשות וללא סמכות. הלה גם צירף תצהיר של הנתבע 1, שמסביר את נסיבות השימוש ברכב ללא רשות (בת זוגו נתקפה בצירי לידה והיה צורך בפינוייה לבי"ח) ומודה באחריותו המלאה לתאונה.

נתבע 2 טוען למעשה על העדר יריבות בינו לבין התובעת, כיוון שלא הוא נהג ברכב בזמן התאונה, והנהג שנסע ברכבו עשה זאת ללא הרשאתו. לטענה זו גם צורף תצהירו של הנהג ברכב המודה באחריותו (נתבע 1).

מדובר בטענת הגנה אפשרית ואף טובה, אשר מצריכה בירור ולא ניתן לומר בשלב זה, כי מדובר בהגנה שנעדרת כל סיכוי.

9. ככלל, בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה הגישה היא ליברלית, וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני בפסיקת הוצאות (ראה: רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' (2.6.2015) ).

10. בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות הנתבע 2 לפיו המחלוקת בינו לבין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינה עניינית של טענותיו, אני קובע כי פסק הדין יבוטל.

בשל הודאת הנתבע 1 באחריותו המלאה לתאונה כאמור בתצהיר שצורף איני מתנה את ביטול פסק הדין נגד נתבע 2 בהפקדת ערובה, ואיני פוסק הוצאות בשל אי הגשת כתב הגנה במועד. זאת בשל כך שלנתבע 2 סיכויי הגנה טובים, ולהם ניתן המשקל המרכזי במקבילית הכוחות שבינם לבין סיבת המחדל באי הגשת כתב הגנה במועד.

11. סוף דבר: פסק הדין נגד הנתבע 2 מבוטל. הנתבע 2 יגיש כתב הגנה תוך 30 יום.

ניתנה היום, י"ג אייר תשפ"א, 25 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.