התובע הוא מבוטח של הנתבעת בפוליסת ביטוח מבנה, הכוללת הרחבה למקרים של שירותי חירום ולמקרים של רטיבות בשל בעיות בצנרת.

לטענת התובע ביום 10.4.18 התגלתה רטיבות בביתו כתוצאה מפיצוץ של צינור, ואולם פניותיו אל מוקד הפניות של הנתבעת, אשר פרטיו נמסרו לו לשיטתו מאת סוכן הביטוח, לא הובילו לפתרון הבעיה. לשיטתו, בשל העובדה שמדובר היה במצב חירום וכן לאור העובדה שבשל שירותו הצבאי הוא נעדר מן הבית לתקופות ממושכות, נאלץ להביא איש מקצוע פרטי ולבצע בעזרתו עבודות לאיתור הנזילה, טיפול בה ושיקום הבית בשל הנזקים שנגרמו בגינה. התובע טוען כי הנתבעת לא זו בלבד שלא שלחה איש מקצוע מטעמה כדי לטפל בנזילה אלא שאף לא חידשה את הקשר עימו עד היום ולא שיפתה אותו בגין הוצאותיו. בהתאמה הגיש התובע את תביעתו בגין הנזקים שלשיטתו נגרמו לו בגין הטיפול בתקלה.

הנתבעת טענה מנגד כי התובע פנה אליה לראשונה עם הגשת כתב התביעה, וכי מעולם לא פנה אליה קודם לכן. עוד התייחסה הנתבעת לטענות התובע בנגוע לנזקים שלכאורה נגרמו לו וטענה כי משלא צורפה חוות דעת שמאית, לא הוצגה קבלה המעידה על תשלום לאינסטלטור ולא הובאו ראיות אשר יבהירו את רכיבי הנזק – הרי שדין התביעה להידחות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את הראיות שלפניי מצאתי כי דין התביעה להידחות, ואבהיר –

1. אין חולק כי התובע לא פנה בכתובים אל הנתבעת בדרישה לבירור תלונותיו מעולם.
2. את כתב התביעה דכאן הגיש התובע בחלוף כשנתיים ממועד הארוע.
3. במעמד הדיון שנערך לפניי היום הציג התובע, לראשונה, תמלול של שיחה שנערכה בינו לבין נציגת שירות של הנתבעת, ואשר נערכה – כעולה ממנה – כחמישה ימים לאחר גילוי הנזילה על ידו. במסגרת השיחה, כך נראה, הלין התובע על כך שפנייתו לא נענתה על ידי הנתבעת והבהיר כי הלכה למעשה פנה לאיש מקצוע חיצוני והוא מבקש פיצוי בגין הוצאותיו. בתשובה הבהירה נציגת הנתבעת, כעולה מן התמליל, כי פנייתו הראשונה של התובע נערכה רק כשלושה ימים לאחר גילוי הנזילה על ידו, כי צוין במערכת כי הודיע שהביא זה מכבר איש מקצוע מטעמו, וכי המוקד שאליו פנה מיועד להפניית שרברב לביתו ולא לדיון בשאלת הפיצוי הכספי. הנציגה הבהירה שם לתובע כי בשים לב לדבריו אין עוד צורך בטיפול בפנייתו על ידי המוקד שאליו פנה, וכי עליו לפנות למוקד אחר, שפרטיו נמסרו, לצורך הגשת דרישה להשבה כספית.
4. אבהיר כי הצגת התמליל לראשונה במעמד הדיון היום יש בו כדי לפגוע באפשרותה של הנתבעת להתייחס לתמליל, לבחון את הנטען בו ולהציג ראיות מטעמה בקשר לאותה פניה, שנזכרה רק היום.
5. זאת ועוד – עיון בתמליל מלמד כי לכאורה נפתחה קריאה אצל מוקד הנתבעת האמור רק ביום א' (כשלושה ימים לאחר שהתגלתה הנזילה), וזאת לאחר שלשיטת התובע (שם) לא הצליח להשיג את מוקד הנתבעת ביום ה', שבו נתגלתה הנזילה, ונאלץ להשאיר הודעה במרכז הודעות חיצוני, אשר טופלה מטבע הדברים רק ביום א' שלאחר מכן.
6. עיון בפוליסת הביטוח שהציג התובע מלמד על כך שפניות בנוגע לשירותי חירום יש לבצע למוקד חברת דוקטור פרימיום בע"מ, שפרטיו בפוליסה, והתובע לא הבהיר מדוע לא פנה למוקד זה מלכתחילה, ומדוע בחר ליצור קשר עם מוקד הנתבעת דווקא.
7. במצב דברים זה אני קובעת כי בחירתו של התובע להזמין שרברב מטעמו טרם שהעביר פנייה אל מוקד חברת דוקטור פרימיום בע"מ, ולאחר שפנייתו הועברה על ידו, לכאורה, אל מרכז ההודעות החיצוני בלבד, מעידה על העדר מתן אפשרות סבירה לנתבעת לתקן את הנזק באמצעות נותני השירות שלה ועל חשבונה. כאן המקום להבהיר כי לשיטת התובע הזמין שרברב מטעמו למחרת גילוי הנזילה (קרי, כך נראה, ביום ו') כלומר, קודם לפתיחת הפנייה אצל הנתבעת.
8. כך או אחרת - התובע לא הציג כל אסמכתא אשר תעיד על פניה למוקד אליו המליצה לו הנציגה לפנות לאחר השיחה האמורה, ודומה מעיון בתמליל כי פניית התובע אל המוקד שאליו פנה (מוקד העוסק לכאורה אך ורק בהפניית שרברבים אל מבוטחי הנתבעת על פי הצורך) נסגרה לאחר שהתובע הבהיר כי הוא אינו מעוניין באיש מקצוע מטעם הנתבעת אלא בהחזר כספי.
9. התובע לא הבהיר מדוע לא פנה לאחר מכן בכתובים אל הנתבעת בדרישה לקבלת החזר כספי וטען כי סוכן הביטוח שלו הפנה אותו למוקד הטלפוני בלבד, וזאת גם לאחר השיחה האמורה וגם לאחר שפניותיו הטלפוניות לקבלת החזר כספי לא נענו.
10. התובע נמנע מהבאת סוכן הביטוח מטעמו לעדות כאן, כדי שיעיד כי הפנה את התובע בחזרה אל אותו מוקד טלפוני, מבלי להנחות אותו למלא טופס תביעה ולהגיש דרישה בכתב לנתבעת, כטענתו. העדרותו של העד, בהעדר טעם מניח את הדעת לכך, יש בה כדי ללמד כי לו הובא לעדות – היתה עדותו פועלת בעניין זה לחובת התובע.
11. הנה כי כן, דומה כי התובע בחר להביא איש מקצוע מטעמו, תחת פניה אל המוקד שפרטיו בפוליסה ועובר לפתיחת התקלה במוקד השירותים של הנתבעת, כי לאחר שנפתחה שם פניה הבהיר כי הוא מעוניין בהחזר כספי ולא בהפנייה של איש מקצוע, ולא הוצגו ראיות אשר יעידו על הצגת דרישה סדורה לקבלת החזר כספי אל הנתבעת.
12. כאמור מעלה, התביעה דכאן הוגשה בחלוף שנתיים ממועד הארוע המתואר, ולא שמעתי מפי התובע הסבר מניח את הדעת מדוע התמהמה בהצגת דרישתו עד לשלב זה (מלבד טענה כללית בנוגע לחוסר זמינותו של התובע).
13. לכל אלו ראוי להוסיף כי מטענות התובע לא ניתן היה ללמוד היכן בדיוק נתגלתה הנזילה הנטענת, באיזה מצינורות הבית ארע הפיצוץ הנטען, וכיצד טופל. התובע צירף לכתב תביעתו תצהיר של אדם אשר טען כי הוא עוסק בשרברבות וכי ביצע את העבודות בבית התובע. משלא התייצב העד לעדות כאן לא ניתן היה לחקור אותו אודות האמור בתצהירו ונגרעה מהנתבעת הזכות לחקור את העד בחקירה נגדית. בהתאמה לא יכול התצהיר להוות תחליף לעדות.
14. אם לא די בכך – הרי שהתובע לא הציג אסמכתא המעידה על תשלום לאותו אדם, והוא טען כי טרם שילם את התמורה מפאת חסרון כיס, תוך שהתחייב לכאורה להסדיר את התשלום לידיו של השרברב לאחר קבלת התשלום מאת חברת הביטוח. אם וככל שיש ממש בטענה זו הרי שיש לתמוה הכיצד זה לא פעל התובע במלוא המרץ להצגת דרישה סדורה לביצוע התשלום מיד לאחר השלמת העבודות, ומדוע זה שקט על שמריו במשך כשנתיים. ממילא אף לא הוצגה דרישת תשלום סדורה (חשבונית) מאת השרברב אשר לכאורה ביצע את העבודות בבית התובע, ואין בתצהיר שצורף פירוט של מהות העבודות אשר בוצעו ועלות ביצוע כל חלק בהן.
15. ועוד – עיון בחשבוניות אשר הציג התובע לתמיכה בטענותיו לעניין הנזק מלמד כי התובע רכש קרמיקה מסוגים שונים, כלים סניטריים ורכיבים נוספים, וכל זאת במשך תקופה של כארבעה חודשים ממועד הארוע הנטען. לא ברור מדוע בוצעו רכישות במשך תקופה כה ממושכת, ואף לא ברור מדוע נרכשו שני כיורים שונים במהלך ביצוע העבודות, ואף זאת רק כחודש לאחר ארוע הנזילה.
16. בסה"כ אם כן לא שוכנעתי – על סמך החשבוניות אשר הוצגו לפניי - כי מדובר בנזק שנגרם בעקבות הנזילה, וממילא משחלף זמן רב בין מועד השלמת התיקונים לבין מועד הארוע לא ברור מדוע לא פנה התובע במהלך התקופה אל הנתבעת על מנת לדרוש בחינת הנזקים על ידה והשתתפותה בעלויות התיקון, כמקובל. במיוחד נכונים הדברים שעה שלשיטת התובע הוא נעזר בסוכן ביטוח לצורך עריכת הפוליסה ויכול (וצריך) היה להעזר בו אף לצורך טיפול בתקלה.
17. לבסוף אבקש להבהיר כי תמונות שהציג התובע מלמדות אמנם על נזקי רטיבות כלשהם, ואולם אלו אינן נושאות תאריך, וממילא אין די בהן כדי ללמד על שיעור הנזק שנגרם. הנטל להראות את שיעור הנזק ובהתאמה את שיעור התשלום שעל הנתבעת לשאת בו (בכפוף להתקיימות התנאים בפוליסה לקיומה של השתתפות כאמור) מוטל על התובע, וזה לא הרימו.

מכל האמור, והגם שדומה כי ארוע של רטיבות אמנם ארע במועד כלשהו, הרי שמצאתי כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח את רכיבי הארוע, מועדו, היקפו, מיקומו ופרטיו, ואף לא את שיעור הנזק שנגרם במסגרתו ואת זכאותו לקבלת פיצוי בשל ביצוע העבודות לתיקון הרטיבות על ידי בעל מקצוע מטעמו. מכל אלו, אני נאלצת לדחות את התביעה.

לפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, ד' חשוון תשפ"א, 22 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.