לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט דניאל קירס) מיום 25.4.2020 שבגדרה נדחתה בקשת המבקשות לתיקון ההודעה לצד שלישי.

רקע ובקשת רשות הערעור

1. בבית משפט קמא מתנהלת תביעה לנזק גוף שהגיש המשיב 1 נגד המבקשות, וזאת בגין תאונת עבודה שאירעה ביום 19.6.2013. במועדים הרלוונטיים לתביעה עבד המשיב 1 כמחסנאי בשירותי המבקשת 1. המבקשת 2 היא המבטחת של המבקשת 1. ביום 6.6.2016 הגישו המבקשות כתב הגנה, וביום 21.7.2016 שיגרו הודעה לצד שלישי נגד המשיבה 2 בהיותה מזמין העבודה באתר העבודה נשוא התביעה או הקבלן הראשי של האתר. ביום 6.2.2020 התנהלה ישיבת הוכחות ראשונה בפני בית משפט קמא. בפתח הישיבה עתרו המבקשות לצירוף מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה") כצד שלישי נוסף בתובענה, וביום 9.2.2020 הגישו בקשה לתיקון ההודעה לצד שלישי, שבגדרה עתרו לצרף את מנורה כצד שלישי נוסף לתביעה בהיותה החברה המבטחת של המשיבה 2 (הצד השלישי שם). בהחלטה מיום 25.4.2020 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לתיקון ההודעה לצד השלישי, וחייב את המבקשות בהוצאות לטובת המשיבה 2.

2. המבקשות מאנו להשלים עם החלטת בית המשפט קמא, ומכאן בקשת רשות הערעור המונחת לפניי. לטענתן, טעה בית המשפט קמא שעה שדחה את הבקשה אף שהתיקון נועד לאפשר לבית המשפט לדון בשאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין או חלפיהם. לשיטתן, מנורה הינה צד חיוני לתיק, ובלעדיה לא ניתן יהיה לתת פתרון שלם ויעיל להודעה לצד שלישי, וקיים חשש ממשי שזכויותיהן הדיוניות והמהותיות תיפגענה אלמלא הצירוף. המבקשות טענו, כי במעמד הגשת ההודעה לצד שלישי זהותה של מנורה כמבטחת את הצד השלישי לא היתה ידועה להן, וכי לאחר שנודעה להן זהות המבטחת הן ניסו להגיע עמה להבנות בנושא הביטוחי אך ב"כ הצד השלישי התנגד לכך ללא הסבר מהותי, דבר שאילץ את המבקשות להגיש את הבקשה נשוא בקשת רשות הערעור. לשיטת המבקשות, אומנם בית משפט קמא החל לשמוע ראיות בתיק במועד הגשת הבקשה מושא בקשת רשות הערעור, אך פרשת ההגנה טרם החלה, לרבות במישור ההודעה לצד שלישי. המבקשות המשיכו וטענו, כי בפועל, מנורה היא הצד הפעיל והדומיננטי בתיק וכי היא זאת שבעצם התגוננה מפני ההודעה לצד שלישי. בנסיבות אלה, כך נטען, לא ייגרם כל עוול למשיבה 2 מהיעתרות לבקשה.

דיון והכרעה

3. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובת המשיבים.

4. דחיית בקשה ליתן הודעה לצד שלישי היא מסוג ההחלטות הדיוניות באופיין, וככזו לא בנקל תתערב בה ערכאת הערעור (רע"א 807/18 עיריית אשדוד נ' פלוני (20.2.2018) (להלן: "עניין עיריית אשדוד"). במקרים מסוימים, צירופו של צד שלישי להליך עשוי להשפיע השפעה של ממש על אופן ניהולו ועל זכויות הצדדים במסגרתו, ומשכך יש היבט מהותי להחלטה מעין זו, אשר לעיתים יכול להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 8644/15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ארנה וייץ (21.2.2016)). המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים שבהם יש הצדקה להתערב בשיקול הדעת המסור לבית המשפט קמא.

5. לגופו של עניין, בהתאם לתקנה 220 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") הוקצב מועד להגשת הודעת צד ג', והוא "בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו". כאשר מבקש בעל דין להתיר לו להגיש הודעה לצדדים שלישיים לאחר מועד זה, נתון הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט שלפניו מתנהלת התביעה. במסגרת זו על בית המשפט לשקול את מידת הפגיעה בצדדים, תוך שימת לב לשלב שבו מצוי ההליך, ולמשך ההליך (רע"א 1159/18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (8.5.2018)). לשיקולים אלו יש להוסיף מידת הפגיעה הפוטנציאלית בהליך המתנהל וסרבולו; הטעם לאיחור בהגשת הבקשה; והאפשרות לרפא את הפגיעה בבעלי הדין באמצעות פסיקת הוצאות. שיקולים אלה יש לבחון על רקע מהות השינוי הדיוני המבוקש, קרי – משמעותה של ההודעה על רוחב היריעה והיקף ההתדיינות במתכונתה הנוכחית, ועל הצורך לפתוח מחדש הליכים מקדמיים שכבר נסתיימו (ראו: עניין עיריית אשדוד, פסקה 6).

לענייננו, עיון בתיק בית משפט קמא מלמד, כי המבקשות ידעו על היותה של מנורה מבטחת של המשיבה 2 כבר ביום 28.12.2016, קרי אף בטרם שליחת הודעת צד ג' למשיבה 2. המבקשות נמנעו מלהעלות כל הסבר המניח את הדעת מדוע הבקשה הוגשה בחלוף יותר משלוש שנים מאז הגשת ההודעה לצדדים שלישיים ולאחר תחילת שלב ההוכחות בתיק. הפכתי והפכתי בבקשת רשות הערעור ולא מצאתי כל הצדקה לשיהוי בהגשת הבקשה. זאת ועוד, התביעה מתנהלת במשך כארבע שנים וההודעה לצד שלישי מתנהלת במשך כשלוש שנים. עסקינן בתקופה לא מבוטלת של ניהול הליך משפטי המכביד הן על הצדדים והן על בית המשפט קמא אשר משקיע את זמנו בניהול ושמיעת ההליך שלפניו. המבקשות לא שיגרו את ההודעה לצד השלישי במועד, ואף נמנעו מלתקן את ההודעה במועד סביר וראוי. המבקשות עתרו לראשונה לתיקון ההודעה לצד השלישי והוספת מנורה בפתח דיון ההוכחות שגם הוא היה קבוע במשך כחצי שנה, כאשר לא היה כל שינוי בנתונים, בעובדות או בנסיבות התיק. למעלה מן הצורך אוסיף, כי דחיית הבקשה לא תגרום למבקשות נזק כלשהו, שכן הן עדיין יכולות להגיש תביעה נפרדת נגד מנורה ככל שהן סבורות, כי קיימת עילת תביעה נגדה.

6. סופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובת המשיבים אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' סיוון תש"פ, 01 יוני 2020, בהעדר הצדדים.