לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 1.10.20.

המבקשים טוענים כי כתב התביעה הומצא לידי המבקש 2 (להלן: ברק), וזה סבר כי המבקש 1 (להלן: אופיר), מעסיקו, יטפל בתביעה – משום שעניינה תאונה שהתרחשה בשעת נסיעה לצרכי עבודה. אופיר, מצדו, לא קיבל את התביעה שהודבקה על דלת ביתו, מחמת אשפוזו לטיפול רפואי. המבקשים טוענים כי הם חולקים על מסקנות שמאי המשיבים ועל הנזק שנתבע.

המשיבים טענו כי בבקשה נפל פגם משהוגשה ללא תצהיר חתום של ברק. כן ציינו שאופיר התרשל ועצם את עיניו נוכח ההליך המשפטי, וכי ברק לא פירט את הפעולות שביצע על מנת לוודא כי אכן תוגש הגנה על ידי אופיר. לעניין ההגנה, הרי שהטענות נטענו בעלמא ולמבקשים אין הגנה של ממש המצדיקה את ביטול פסק הדין. ככל שיבוטל פסק הדין בכל זאת, יש להתנות זאת בתשלום הוצאות ובהפקדה כספית.

המבקשים השיבו כי תצהירו של ברק לא נחתם ולא אומת מחמת מעצרו ומגבלות משבר נגיף הקורונה. כן הוסיפו שיש לאפשר לשמאי מטעמם לבדוק את רכב המשיבים על מנת להציג חוות דעת שתסתור את מסקנות חוות דעת השמאי מטעם המשיבים.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

אין מחלוקת כי המבקשים לא זכאים לביטול פסק הדין מחובת הצדק, וכי לא נפל פגם בהמצאת כתב התביעה לידי המבקשים ובפסק הדין שניתן על יסוד המצאות אלו.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

אמנם, טענות המבקשים לא פורטו, אולם מצאתי כי חוות דעת השמאי נערכה על יסוד בדיקה שהתקיימה למעלה משבוע לאחר התאונה, כי הדיווח על התאונה היה כשבוע לאחר שהתרחשה וכי ישנם הבדלי גרסאות בין טופס הדיווח המודפס לזה שבכתב יד (באחד נטען כי רכב המשיבים נהדף על "צפרדע" לאיסוף אשפה ובאחר – על עמוד).

משכך, ונוכח מחדלי המבקשים (כפי שפורטו גם בתגובה לבקשה) והקושי בהערכת סיכויי ההגנה – מצאתי להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדה לקופת בית המשפט בסך 20,000 ₪ (בשים לב לסכום התביעה, לגובה הנזקים על פי חוות דעת השמאי ולפערים שיתכן ויהיו בין חוות דעת שמאי המשיבים לבין אלו שיהיו בחוות הדעת הנגדית). ההפקדה תבוצע בתוך 45 ימים ועד לאותו מועד יכול ויוגש כתב ההגנה.

לא תבוצע ההפקדה, או שלא יוגש כתב ההגנה במועד, יוותר פסק הדין על כנו.

המבקשים גם ישאו בהוצאות בקשה זו בסך 500 ₪ אשר ישולמו למשיבים, באמצעות ב"כ, בתוך 30 ימים וללא קשר לתוצאת ההליך.

ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ד טבת תשפ"א, 29 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.