1. לפני תביעה על סך 6,642 ₪.

2. התובע השכיר יחידת דיור לנתבע 1, בהתאם להסכם שצורף לתביעה (להלן: "ההסכם"). הנתבעת 2 חתם כערב להסכם.

3. בסמוך לתום השכירות, התגלעה המחלוקת בין הצדדים בכל הקשור למצבו של המושכר. לשיטת התובע, נוכח לראות כי המושכר ניזוק ובין היתר מחייב שיפוץ, סיוד, ניקיון, טיפול אריחי קרמיקה במקלחת, תיקון גדר ועוד.

למרות פניות התובע לנתבע 1, לא נערכו התיקונים במושכר ואף לא נמסר המפתח ולכן התובע נאלץ לפרוץ את המנעול והחליפו על חשבונו.

לשיטת התובע, שילם לבעל מקצוע 3,850 ₪ בגין ביצוע תיקונים וניקוי המושכר. כמו כן, לדבריו, בהתאם להוראות ההסכם, על הנתבע 1 לפצותו בסך 250 ₪ ליום כפול 10 ימים, שכן לקח זמן לתקן את המושכר על מנת שיוכל להשכירו שוב.

4. הנתבע הכחיש בכתב ההגנה את הטענות. לשיטתו, כאשר קיבל את המושכר הוא היה במצב גרוע, לא מסויד, מלוכלך, חלק מהמרצפות, שהתובע טוען עתה לתיקונן, היו שבורות והוא התחייב להחזירו באותו מצב, וכך עשה. לטענתו לא ייתכן כי לאחר שנה מושכר ייראה כפי שהוא נראה והדבר מלמד על המצב בתחילת השכירות.

הנתבע התייחס באופן פרטני לכל אחד ואחד מהליקויים הנטענים, הכל כאמור בכתב ההגנה. כן ציין כי אין זה הגיוני כי ייקח 10 ימים לתקן ליקויים מסוג זה, ככל שקיימים.

5. בדיון היום העידו התובע והנתבע 1 וכן האדם שביצע את התיקונים, הצביעה והנקיון, מר קובי שדה.

6. בסעיף 3 ב' להסכם נקבע כי "השוכר מתחייב להחזיר את המושכר למשכיר באותו מצב, כשהמושכר מתוחזק אחרי שיפוץ וצביעה ודלתות חדשים וצבועים".

7. אינני מקבל את טענת הנתבעים כי התחייבו להחזיר את המושכר באותו מצב בלבד, שכן סיפת סעיף 3 ב' לעיל קובעת כאמור אחרת. אדם מוחזק כידוע את הוראות ההסכם אשר עלו הוא חותם.

הנתבע 1 לא התכחש לכך שעליו לשאת בניקיון המושכר, אם כי הוא סבור שעלות הניקיון פחותה מזו שציין מר שדה בעדותו, 1,000 ₪.

8. עדיפה עלי גרסת של הנתבע 1 על גרסת התובע בהקשר למצבו של המושכר, למעט שני עניינים כמפורט להלן. ניתן לראות בתמונה של רצפת חדר האמבטיה סדקים במרצפות וניתן לראות כי מצב האריחים בתחזוקה נמוכה. מצב זה נחזה כבלאי סביר ורגיל. מקובלת עלי עדות הנתבע 1 כי לא שבר את האריחים, מה גם שהתובע לא הציג תמונות המשקפות את מצב המושכר לפני תחילת ההשכרה.

תמונות נוספות שהציג התובע, דוגמת תמונה של מעין מדפים מקולפים במצב גרוע מלמדות, כי מצב זה איננו תוצאה משימוש לא זהיר של השוכר אלא מדובר במצב מושכר גרוע מלכתחילה. הוא הדין לגבי יתר התמונות שהוצגו, זולת ענין הסיוד והנקיון.

9. מאידך, התובע זכאי לתשלום עבור עלות הניקיון ועלות הצביעה: עלות הניקיון, שכן הנתבע 1 הודה שהוא צריך לשאת בעניין זה בדיון, ועלות הצביעה, שכן הדבר רשום בסעיף 3 ב' להסכם. אכן, מהתמונות עולה שהמושכר נזקק לצביעה.

הקבלה שצורפה לתביעה כוללת סכום המתייחס לכל העבודות שבוצעו, וכאמור לגבי חלק נכבד מהן אינני מכיר באחריות הנתבע 1.

10. לפיכך, בנסיבות אלה ראיתי לנכון לקבוע את עלות הניקיון והצביעה על דרך האומדנה, בהתחשב בגודל המושכר (2 חדרים, לדברי התובע) בסך 300 ₪ עבור הניקיון וסך 1,500 ₪ עבור הצביעה.

11. אשר לעלות החלפת הצילינדר: בכתב התביעה צוין כי תום השכירות הינה ביום 22.9.19 ואז נפרצה הדירה שכן, המפתח לא נמצא על אדן החלון כפי שאמר הנתבע. עיון בתדפיס שיחות בטלפונים הניידים ת/1, מלמד כי ביום 13.9.19 כותב הנתבע לתובע כי השאיר מפתח ליד החלון בשל כך שהתובע ביקש להראות את הדירה לשוכר, ואף כותב לתובע שלא יכנס ליחידה הנוספת בלי תיאום וכי הבין שהתובע נכנס לדירה כדי להראות אותה ללא אישורו והדבר לא חוקי. כן הוא כותב לו כי בתום השכירות תתואם המסירה.

ביום 21.9.19 כותב הנתבע לתובע כי הוא לא יכול להתפרץ לדירה בלי אישור טרם תום תקופת השכירות והתובע משיב, כי יפרוץ את הדלת אם לא יקבל את המפתח עד שעה 10:00 ביום 22.9.19.

ביום 23.9.19, כותב הנתבע כי יש לתובע מפתח והתובע מכחיש זאת, והנתבע חוזר על כך שהשאיר את המפתח על אדן החלון. בהמשך מודיע התובע כי החליף מנעול.

עדיפה עליי גרסת הנתבע על גרסת התובע כי הותיר מנעול על אדן החלון, שכן מהתכתובת עולה שהתובע עשה במפתח שהושאר על אדן החלון שימוש והראה את המושכר לשוכרים פוטנציאליים, וממילא היה יכול להיכנס למושכר שוב או למצער היה יכול לחכות שעה קלה עד לקבלת מפתח ולא להגדיל את הנזק.

בנסיבות אלה, לא זכאי התובע לתשלום עבור החלפת הצילינדר.

12. אשר לפיצוי בסך 250 ₪ ליום: בדיון שינה התובע גרסתו ואמר כי השיפוץ ארך 8 ימים ולא 10 ימים, דבר במעיד על חוסר מהימנות גרסתו.

נוכח קביעתי האמורה בנושא הליקויים, דהיינו כי הנתבע 1 לא אחראי לחלק נכבד מהם, סבורני כי ניקיון וסיוד אורכים לא יותר מיומיים, ולכן התובע זכאי לסך 500 ₪ בהקשר לכך.

13. סיכומו של דבר, הנתבעים יחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 2,300 ₪.הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.

ניתן לבקש רשות ערעור מביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתנה היום, ה' אב תש"פ, 26 יולי 2020, בהעדר הצדדים.