לפניי בקשת התובעת להורות על מינויו של מומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה ובקשה מטעם הנתבעת לפסילת מסמך. בקשתה זו של הנתבעת מצאה ביטויה בתשובתה לבקשת התובעת.

מומחה בתחום האורתופדיה קבע כי לא נותרה לתובעת נכות בגין התאונה מושא התובענה. עוד קבע, כי על פי רשומה רפואית שעמדה לפניו, התובעת אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה וכי בעברה תלונות שלדיות שונות עובר לתאונה. משכך, המליץ המומחה (מיוזמתו, מבלי שנשאל) על מינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה.

הרשומה אליה התייחס המומחה היא מסמך מיום 3.3.21 שכותרתו "סיכום רפואי", החתום ע"י ד"ר הנדי עסאם, ראומטולוג (להלן: "המסמך").

התובעת עתרה למינוי המבוקש על יסוד המלצת המומחה. הנתבעת מנגד טענה כי דין הבקשה להידחות וכי דין המסמך להיפסל מעיון המומחה. לשיטתה, מדובר בחוות דעת מוסווית ובלתי קבילה, אשר הוזמנה ע"י התובעת. באשר למסמך השיבה התובעת כי אין הוא מהווה חוות דעת, אלא מסמך רפואי קביל, הכולל המלצות טיפוליות ושאינו מתייחס לשאלת הנכות או לעברה של התובעת.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בכלל הנדרש ולרבות במסמך, מצאתי כי דין בקשת התובעת להתקבל ודין בקשת הנתבעת להידחות.

באשר לבקשה למינוי-

ראשית יוזכר כי המלצת מומחה שמונה על אודות צורך במינוי מומחה רפואי אחר עשויה למלא את החסר הנדרש לקיומה של ראשית ראיה המצדיקה מינוי אותו מומחה (רע"א 9246/16 פלוני נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ, מיום 11.1.17; רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מיום 30.5.12).

אלא שבנסיבות, די במסמך, אף בלא המלצת המומחה, כדי להצדיק מינוי בתחום הראומטולוגיה, בהינתן כי קיימת בו אבחנה מטעם ראומטולוג בדבר קיומה של פיברומיאלגיה.

הפסיקה הכירה באפשרות לפיה פיברומיאלגיה תיגרם כתוצאה מטראומה שאירעה במהלך תאונה (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מיום 30.5.12; ע"א 785/08 זולפה מחסני מזון בע"מ נ' אופנהיימר, מיום 28.2.11). בהינתן האמור, לא מצאתי כל טעם מדוע שלא לאמץ את המלצת המומחה ואף הנתבעת לא הצביעה על טעם כאמור.

באשר לבקשה לפסילת המסמך-

תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 קובעת כי על הנפגע להציג בפני מומחה בית המשפט ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים "בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

הנחת המוצא היא, כי תקנה 8 הנ"ל מבטאת איזון בין רצון להניח בפני המומחה תשתית עובדתית מלאה ולבין השאיפה לשמור על האובייקטיביות שלו. התקנה אמורה להגשים את הרצון למנוע מבעלי הדין כל תועלת בפניה מטעמם למומחה אחר וזאת לאור מגמת החוק שלא לסרבל את ההליך בדרך זו. בחינת המסמכים המותרים בהצגה למומחה - גמישה (רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן, מיום 22.2.10).

קיימת "סקאלה" של מסמכים, אשר בקצותיה מסמכים מובהקים, בין חוות דעת אסורה ובין, מנגד, מסמכים המותרים בעליל בהצגה, כגון מסמכי אישפוז. בית המשפט נדרש להכריע בכל מקרה על פי נסיבותיו, האם המסמך שבמחלוקת כולל אלמנטים "חוות דעתיים" בעצמה המטה את הכף לעבר איסור הצגתו בפני המומחה, אם לאו. בכל מקרה, קיימת דרישת יסוד שיש לעמוד על קיומה ולפיה המסמך מהווה חלק מהליך טיפולי.

תקנה 2 לתקנות המומחים עוסקת בסוג המסמכים אותם ניתן לצרף לבקשה למינוי מומחים. ככל שלא מדובר בסיכומי המחלה מתיק המוסד הרפואי בו אושפז הנפגע, רשאי הוא לצרף לכתב התביעה "מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי". תקנה 8 קובעת כאמור כי הנפגע יצרף את כל המסמכים " בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו...".

המשמעות היא, כי תקנה 8 מרחיבה ביחס לתקנה 2, במובן זה שאין בה דרישת סף לפיה עצם כתיבת המסמך תהיה כרוכה בצורך טיפולי מסוים, קרי אפשר שהמסמך לא ייערך ב"זמן אמת" אגב הטיפול, אך יש בו כדי לתאר או לסכם את הטיפול (רע"א 3528/12 פלוני ואח' נ' הפניקס הישראלי חב' לביטוח, מיום 16.7.12). העובדה שמסמך כולל אבחנה, כשלעצמה, "אינה הופכת אותו לחוות דעת כלל ועיקר, שכן ברבים מהמסמכים הרפואיים שנעשים במהלך טיפול... כלולה דיאגנוזה" (פלוני, שם, סע' 12).

עוד נקבע בעניין פלוני הנ"ל, כי העובדה שמסמך "הוזמן" אמנם מעלה את החשד לפיו הוא "גלש" לעבר חוות דעת אסורה, ועם זאת, אין היא מלמדת בהכרח על כי מדובר בחוות דעת. פניית הנפגע לרופא מטפל או למוסד בו אושפז בבקשה שייערך סיכום מחלה, סיכום אשפוז או סיכום טיפול אין משמעה בהכרח כי מדובר במסמך האסור בהצגה למומחה (שם, סע' 11). מקום בו המסמך שבמחלוקת כולל הערכת שיעור הנכות והערכת סיכויי החלמה או החמרה בעתיד- ילמד הדבר על כי הוא בא בגדר חוות דעת.

זאת ועוד. בשים לב לפסיקה הרבה בדבר חזקת המקצועיות וחזקת האובייקטיביות של מומחה בית המשפט, נקבע לא אחת כי חזקה על המומחה כי יידע למיין חומר ולהעבירו תחת שבט ביקורתו האישית על סמך הידע וניסיונו המקצועי כמו גם על יסוד הבנתו את תפקידו כמומחה מטעם בית המשפט [רע"א 3906/05 אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3), 303, 307].

יישום האמור בנסיבות, מעלה כי המסמך מותר בהצגה למומחה. המסמך נערך ע"י רופא- מטפל. הוא אינו כולל הערכת שיעור נכות כשם שאינו כולל הערכה עתידית בדבר סיכויי החלמה/החמרה. תלונות התובעת, האבחנה הרפואית וההמלצות להמשך טיפול אינם פסולים בהצגה. המסמך אינו כולל סממן "חוות דעתי" מובהק כלשהו. בשים לב להוראות הדין בדבר גמישות המונח "חוות דעת" והחזקה בדבר מקצועיותו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט, אין כל הצדקה לפסלו. משכך, המסמך מותר בהצגה למומחה הממונה בתחום הראומטולוגיה.

אני ממנה את ד"ר הלל סאבין, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה.

המומחה מתבקש לחוות את דעתו בשאלה האם נותרה לתובעת נכות כתוצאה מן התאונה מושא התביעה (זמנית ו/או צמיתה). עוד יתייחס למצבה הרפואי הקודם של התובעת ולשיעור הנכות, אם הייתה כזו, אותה יש לייחס למצבה הרפואי הקודם.

היחידה המשפטית תמציא למומחה כתב מינוי.

שכר המומחה יעמוד על 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת תישא בשלב זה בשכר המומחה, כמימון ביניים. המומחה יחל במלאכתו לאחר שישולם לו שכרו.

הצדדים יעבירו לעיון המומחה את התיעוד הרפואי המצוי בידם, למעט זה האסור בהצגה על פי דין, בתוך 45 יום. כל פנייה למומחה בעניין מהותי תעשה בכתב בלבד והעתקיה ישלחו לצד שכנגד ולבית המשפט.

המומחה מתבקש ליתן את חוות דעתו בתוך 45 יום ממועד הבדיקה.

עם קבלת חוות דעת המומחה יגישו הצדדים תחשיבי נזק:

התובעת בתוך 30 יום מקבלת חוות הדעת;

הנתבעת בתוך 30 יום מקבלת תחשיב התובעת.

משנדחתה הבקשה לפסילת מסמך, הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 1,500 ₪. הסך ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

תז"פ חוות דעת בעוד 120 יום.

ניתנה היום, ג' תמוז תשפ"א, 13 יוני 2021, בהעדר הצדדים.