רקע

1. הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום המתוקן בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא+ סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק").
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד שאינו ידוע למאשימה, אך בסמוך ליום 15.11.19, סיכם הנאשם עם אחר (ע"ת 1, להלן - ודים) שבבעלותו רכב מסוג קיה קרניבל, לבצע עבירה מסוג פשע – להונות את חברת הביטוח בה מבוטח הרכב. במסגרת הקשר, ביקש ודים מהנאשם להוציא את הרכב משטח ישראל ובכך להעלימו, על מנת ליצור מצג שווא ולפיו כלי הרכב נגנב.

בהמשך לכך, ביום 15.11.19, סמוך לשעה 21:53, הגיע הנאשם לביתו של ודים וקיבל ממנו את הרכב ואת המפתחות לרכב, הנאשם נסע עם הרכב אל ביתו שבפזורת כסייפה וביום למחרת יצא מישראל דרך מחסום "יתיר" ונסע לדהריה, שם השאיר את הרכב.

לאחר מכן חזר לישראל, נפגש עם ודים והחזיר לו את המפתחות לרכב.

ביום 16.11.19 בשעות הערב, הגיע ואדים אל תחנת המשטרה בערד ודיווח על כך שרכבו נגנב, בידיעה שהוא מוסר ידיעה כוזבת.

1. בהתאם להסכמת הצדדים, שירות המבחן התבקש להכין תסקיר לעונש בעניינו של הנאשם.
2. בתסקיר אשר הוגש ביום 31.01.2022, נסקרו קורותיו של הנאשם. צוין כי הנאשם בן 48, נשוי לשתי נשים ואב ל-13 ילדים, בגילאי 1-23 שנים. הנאשם עובד מזה כ-16 שנים עובד ברפת בקיבוץ אור הנר ואמון על טיפול בצאן ובבקר. צוין כי אביו של הנאשם נפטר כאשר הוא היה בן 3. בגיל 16 עזב את לימודיו והחל לעבוד בתחומי החקלאות והמלונאות. מבחינה רפואית, מסר כי מתמודד עם מחלת הסכרת וכי עבר תאונת דרכים לפני כ-7 שנים ומאז מתמודד עם פריצת דיסק.

צוין כי הנאשם נעדר עבר פלילי.

ביחס לעבירה הנוכחית, הנאשם מודה בביצועה ולוקח אחריות על מעשיו. מסר, כי לא היה מודע להשלכות מעכשיו ולחומרת העבירה וכן טען כי לא נשא רווח כלכלי ממעשיו. הנאשם הביע חרטה וצער על מעורבותו בעבירה וביטא כעס כלפי עצמו והתנהגותו הלא מוסרית, העומדת בפער לתפיסתו העצמית. התרשמות שירות המבחן היא שהנאשם התקשה לקבל החלטה מוקדמת במצב שנוצר ופעל מתוך שיקולי רווח והפסד. שירות המבחן העריך, כי הנאשם היה מודע לבחירותיו ולהשלכותיהן אך סבר כי המעשה אינו מוגדר כעבירה פלילית.

בהערכת הסיכוי לשיקום, שירות המבחן הביא בחשבון כי הנאשם נעדר עבר פלילי אשר עושה כל שביכולתו להתפרנס על מנת לייצר יציבות כלכלית עבור משפחתו. עוד הביאו בחשבון, כי הנאשם תופס עצמו פעיל בחברה ולמענה. כן התרשמו, כי ההליך המשפטי מהווה עבורו גורם הרתעה וכי לא מדובר באדם אשר בעל מאפיינים הכוללים תכנון ועבירה על החוק, אלא באדם בעל מערכת ערכים נורמטיבית ותקינה ביסודה.

ביחס לגורמי הסיכון, שירות המבחן התרשם כי כיוון שהנאשם שם בראש סדר עדיפויותיו את הצורך בכלכלת משפחתו, ייתכן כי במצבים הדומים לאירוע העבירה יתקשה לקבל החלטה מקדמת. בנוסף, התרשמו כי לנאשם יש קושי לבחון בזמן אמת את דפוסי התחכום והתכנון במעשיו, ללא בחינה של משמעות והשלכות מעשיו בעת ביצוע העבירה.

לאור כל האמור, ותוך לקיחה בחשבון כי נאשם לקח אחריות על העבירה וכי התנהגותו בתיק אינה מאפיינת את התנהלותו בדרך כלל וכן כי זוהי הרשעתו הראשונה, המליץ שירות המבחן על ענישה שיקומית במסגרת צו של"צ בהיקף נרחב של 300 שעות וכן על ענישה מוחשית בדמות מאסר מותנה.

1. ביום 17.1.22, התקבל חוות דעת הממונה, לפיה הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות.

טענות הצדדים לעונש:

1. ב"כ המאשימה הגישה טיעוניה לעונש בכתב. כן עמדה על הערכים המוגנים אשר נפגעו ממעשיו של הנאשם, בהם ערך ביטחון הציבור, פגיעה ברווחה וכלכלת החברה וההשלכות על חברות הביטוח ובציבור המבוטחים.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה נטען, כי זו כללה תכנון מוקדם, קפדני ומתוחכם ביחד עם אחר. כן נטען, כי למעשיו נזק פוטנציאלי אשר מתבטא בעלייה מחירי פרמיות הביטוח והשקעת המשאבים מצד המשטרה וחברות הביטוח בחשיפת העבירות. כן נטען, כי מדובר במרמה שבבסיסה מניע כלכלי.

ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה נוהגת בעבירות מסוג זה:

1. ת"פ (ב"ש) 6446-03-14 מדינת ישראל נ' חיים סרור (4.6.15): הנאשם הורשע במסירת הודעה כוזבת כשדיווח על גניבת רכבו על מנת לקבל את תגמולי הביטוח. הנאשם נדון ל-5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לצד קנס בסך 10,000 ₪.
2. ת"פ (ב"ש) 61042-07-13 מדינת ישראל נ' יוחנן (1.1.5): הנאשם הורשע בכתב אישום בקשירת קשר ומסירת הודעה כוזבת כשדיווח על גניבת רכבו על מנת לקבל את תגמולי הביטוח. נקבע מתחם ענישה של מספר חודשי מאסר ועד שנת מאסר. הנאשם נדון ל-440 שעות של"צ וקנס על סך 10,000 ₪, משיקולי שיקום.
3. ת"פ (מח' ב"ש) 8062/07 מדינת ישראל נ' כהן ואח' (2.3.10): שני נאשמים אשר קשרו קשר להעביר רכב אשר היה בבעלות אחד מהם לאחר (שהיה סוכן משטרתי) בתמורה לסכום כסף ולאחר מכן דיווחו דיווח כוזב כי הרכב נגנב. הנאשמים נדונו לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות וכן ענישה נלווית.

ביחס לנסיבות אשר אינן קשורות בביצוע העבירה, המאשימה הביאה בחשבון כי הנאשם הודה במעשיו וחסך זמן שיפוטי, ואת העובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי. כן סקר את תסקיר שירות המבחן והמלצותיו.

עוד נטען, כי יש להביא בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד והרבים המחייבים הטלת ענישה מוחשית.

המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בן ארבעה חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי.

1. ב"כ הנאשם עתר לקבלת המלצת שירות המבחן ולאור נסיבותיו של הנאשם להטיל עליו ענישה שיקומית.

הודגש, כי מדובר באירוע חריג לאורח חייו של הנאשם. נטען, כי מדובר בעבירת ניסיון, ללא עבירות נוספות וכי הנאשם לא קיבל תמורה למעשיו. משכך נטען, כי מקרה זה קל מהפסיקה אליה הפנתה המאשימה.

נטען, כי בנסיבות המקרה הטלת של"צ אפשרית על פי מתחם העונש ההולם.

ב"כ הנאשם הגיש אסופת פסיקה [הוגשה ביום 3.2.22 לתיק].

1. הנאשם עצמו מסר כי הוא עשה טעות והודה במיוחס לו. כן ציין כי הוא אב ל-14 ילדים, המועסק מזה כ-17 שנים והטלת עונש בדמות מאסר בעבודות שירות עלולה לפגוע בתעסוקתו. הנאשם ביקש כי יושתו עליו מאסר מותנה וקנס כספי. כן ציין כי סובל מבעיות רפואיות.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם:

1. מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נקבע בהתאם לעיקרון ההלימה ולפיו נדרש יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשמים, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. ביישום עיקרון ההלימה וקביעת מתחם העונש במקרה קונקרטי, בית המשפט יתחשב בשלושת אלה: הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת; ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. רבות נכתב על הערכים החברתיים המוגנים בבסיס העבירה בגינה הורשע הנאשם. מרמה מסוג זה קלה יחסית לביצוע וקשה לחשיפה. תוצאת העבירה מגולמת, בסופו של דבר, בדמי הביטוח של כלל הציבור ובכך פוגעות בציבור בכללותו. במקרה בו כחלק מהמרמה מבוצע גם דיווח כוזב למשטרה, נפגע הציבור גם מהעסקת המשטרה בתלונת שווא וביצירת העיוות בסדרי העדיפויות של עבודת המשטרה ובאופן בו היא מקצה את משאביה.

בע"פ (ב"ש) 7163/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל הנ"ל נקבע:

"העבירה בה הורשע המערער הפכה למכת מדינה ולניסיון להשיג "כסף קל" על ידי הונאת חברות הביטוח, ויש לבער נגע זה. אין בנסיבותיו האישיות של המערער כדי לגבור על האינטרס הציבורי של הטלת מאסר בפועל על עבירות אלה."

כן ראו גם ע"פ (ב"ש) 7413/01 מנטלמכר נ' מדינת ישראל:

"אנשים לא מעטים מבקשים להוציא כספים בטענות מרמה מחברות הביטוח, תוך הצגת מצג שרכבם נגנב. הדבר גורם נזק רב לחברות הביטוח, ומטיל גם מעמסה כספית על בעלי כלי הרכב הישרים, הנדרשים לשלם פרמיות גבוהות בשל הסיכונים שחברות הביטוח מקבלות עליהן."

1. במקרה זה, מדובר בעבירה שתוכננה מראש. הנאשם קיבל את פניית בעל הרכב, נענה לה, נערך מבעוד מועד לביצוע העבירה והשלים את חלקו בקשר. העובדה כי בסופו של דבר מדובר בעבירת ניסיון אינה קשורה בו, בחרטתו, או בכך שלא מילא את חלקו במלואו. משכך, אשמו של הנאשם בביצוע העבירות מלא. מידת הפגיעה בפועל בערכים המוגנים במקרה זה היא בינונית-נמוכה.
2. כן ראו פסיקה נוספת ממנה ניתן ללמוד על הענישה הנוהגת:
3. בת"פ 51208-10-19 מדינת ישראל נ' טשייב (ניתן על ידי מותב זה): נדון מקרה, בו שני נאשמים קשרו קשר להעביר רכב לשטחי הרשות. על הנאשם הראשון, שחלקו היה מופחת יותר, הוטלו 3 חודשי עבודות שירות לצד ענישה נלווית. על הנאשם העיקרי, הוטל עונש של 4.5 חודשי עבודות שירות וענישה נלווית, ערעור שהוגש מטעם הנאשם 1, נדחה.
4. בת"פ 19027-01-13 מדינת ישראל נ' יעקובוב: נדון בעל רכב אשר העביר את רכבו לתושב הרשות הפלשתינית וניסה להונות את הביטוח ללא הצלחה, לחודש מאסר קנס ומאסר מותנה.
5. ברע"פ 3561/06 יצחק זילברמן נ' מדינת ישראל: בית המשפט דחה את ערעור הנאשם והותיר על כנו עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות שהושת על הנאשם בגין מקרה דומה למקרה דנן, וכן הושת עליו קנס ע"ס 10,000 ₪.
6. בת"פ 3413/08 מדינת ישראל נ' שמש: הורשעו מספר נאשמים בעבירות אשר כללו הונאה של חברת הביטוח. הנאשמים דיווחו דיווח כוזב, לפיו הרכב שבבעלות אחד מהם נגנב, עת שניסו להעביר את הרכב לשטחי יהודה ושומרון. בית המשפט גזר על הנאשם העיקרי עונש של 5 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד קנס ע"ס 2,500 ₪ וענישה נלווית.
7. בת"פ 5508/00 מדינת ישראל נ' תורג'מן: הורשע הנאשם בכך שהעביר, באמצעות אחר, רכב השייך לאחיו, לשטחים, על מנת לקבל את דמי הביטוח במרמה. בית המשפט גזר על הנאשם עונש מאסר בן 8 חודשים לריצוי בפועל וקנס בסך 6,000 ₪, לצד עונש מאסר על תנאי.

בהינתן כל המפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבותיו של אירוע זה הוא בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודת שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל ומתחם הקנס הוא 2,500-15,000 ₪.

סטייה מהמתחם משיקולי שיקום:

1. ב"כ הנאשם עתר לאמץ את המלצות שירות המבחן. לשיטתו, הואיל ומדובר בעבירת ניסיון, אשר לא הושלמה והנאשם לא קיבל תמורה תחתיה, ניתן להטיל עונש שיקומי בדמות של"צ.
2. ב"כ הנאשם, הגיש הפנה לפסיקה רבה מטעמו, עם זאת, עולה כי בכל המקרים בהם בתי המשפט הטילו עונשי של"צ בגין מקרים דומים, מדובר היה במי שהיו קיימים בעניינם שיקולי שיקום מובהקים. לא מצאתי באסמכתאות אליהן הפנתה ההגנה תמיכה לעמדה העונשית, כי מתחם העונש ההולם במקרה זה יכול להתחיל משל"צ.
3. אין במקרה זה שיקולי שיקום מובהקים המצדיקים סטייה ממתחם העונש ההולם. אכן, נסיבותיו האישיות, היעדר ההרשעות, ועמדותיו של הנאשם צריכים להילקח בחשבון – כשיקולים בתוך המתחם.

קביעת העונש המתאים בגדרי המתחם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יתחשב בית המשפט בשיקולים כלליים ובשיקולים פרטניים, שאינם קשורים בנסיבות ביצוע העבירה.

הבאתי בחשבון כי הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה במיוחס לו, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה כנה.

לקחתי בחשבון את נסיבות הנאשם, מצבו הרפואי הנטען (אף שלא הוגשו אסמכתאות) ועבודתו לפרנסת משפחתו.

לקחתי בחשבון את התרשמות שירות המבחן ממידה נמוכה של מסוכנות באופן המלמד כי אין במקרה זה צורך אמיתי בהרתעת היחיד.

1. לאור כל האמור, אני מוצאת למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם וכן להטיל עליו קנס בתחתית מתחם הקנס.

סוף דבר:

1. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים כמפורט לעיל אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
2. 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, בכפר איבים. הנאשם יתייצב לריצוי ביום 27.2.22. ניתן ליצור קשר עם המפקח האחראי: רועי ברגר, טלפון: 0504063849.
3. שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום, והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת מרמה לרבות ניסיון.
4. קנס בסך 2,500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.6.22.

המזכירות תעביר העתק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ט אדר א' תשפ"ב, 20 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.