תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 21.5.19. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 7,998 ₪ בגין תגמולי הביטוח ששילמה.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה בשל כך שרכב הנתבעות יצא בנסיעה לאחור ממקום חניה ופגע ברכבה שהיה מאחוריו. הנתבעות טוענות, מנגד, כי רכב התובעת הוא שנסע לאחור ופגע ברכבן.

לעיון בית המשפט הוצג סרטון המתעד את קרות התאונה, כפי שנקלטה בעדשת מצלמת בטחון סמוכה. מן הסרטון ניתן ללמוד כי רכב התובעת חלף על פני מקום החניה של רכב הנתבעות ועצר – ואז החל בנסיעה לאחור, כשבינתיים כבר התחיל רכב הנתבעות ביציאה לאחור ממקום החניה שלו. כאשר התקרב רכב התובעת לרכב הנתבעות הנוסע לאחור נעצר רכב התובעת (וממיקום המצלמה ביחס לתאונה לא ניתן לקבוע בוודאות האם בשלב זה היה מגע בין כלי הרכב), ואז המשיך רכב הנתבעות בנסיעה לאחור ופגע עם חלקו השמאלי הקדמי (איזור המראה והכנף השמאלית) בפינה השמאלית האחורית של רכב התובעת.

לו היו אלו כל הראיות שלפני בית המשפט, נדמה כי היה מקום להורות על דחיית התביעה – שכן לא ניתן היה לשלול את הטענה שרכב התובעת פגע ברכב הנתבעת עוד בשעה שנסע לאחור לכיוונו.

ואולם – תמונות הנזקים מלמדות אחרת ומובילות למסקנה כי עלה בידי נהג רכב התובעת לעצור את רכבו לפני המגע בין כלי הרכב, וכי זה נגרם רק מחמת כך שנהגת רכב הנתבעות המשיכה בנסיעה לאחור על אף שרכב התובעת כבר היה במקום. זאת נובע מכך שברכב הנתבעת, על פי הראיות שהוצגו (תמונות וחוות דעת שמאי) לא נגרם נזק באיזור הכנף השמאלית האחורית או הדלת השמאלית האחורית, אלא רק, כאמור, בצדו השמאלי הקדמי.

משכך, מצאתי להעדיף גרסת התובעת ודין התביעה להתקבל.

אני קובע, לפיכך, כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבעות ועליהן לשאת בנזקים שנגרמו.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 7,998 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 760 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.  כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע את שכר העדים בסך 1,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשפ"ב, 28 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.