1. התובעת ביצעה אצל הנתבעת טיפולי קוסמטיקה ("פלזמה"), במטרה למתוח עור רפוי בבטן ובפנים. לטענת התובעת, כתוצאה מטיפולים אלה נגרמה לה אסימטריה בשפתיים, דבר שמחייב אותה לבצע הזרקה של חומצה היאלורונית. באיזור הבטן לעומת זאת, הטיפול לא הוביל לתוצאות כלל בניגוד למה שהובטח לה. בדיון בביהמ"ש הוסיפה עוד כי נגרמו לה צלקות באזור הבטן כתוצאה מהטיפול. בהמשך קיבלה התובעת אצל הנתבעת טיפול פנים שגרם לדלקת בעצב הפנים ושיתוק בחצי פנים. נוכח הנ"ל עותר התבועת לחייב את הנתבעת בתשלום בסך 33,900 ₪, הכולל פיצוי עבור עלות הטיפול בסך 7,000 ₪, פיצוי עבור העובדה שנאלצה להישאר בביתה במשך חודש וחצי בגלל השיתוק בפנים, ובגין נזק הגוף שנגרם לה.
2. הנתבעת שללה את הטענות בדבר הנזקים הנטענים. לעניין השיתוק בפנים טענה הנתבעת שהתובעת סיפרה לה בזמנו, שהרופאים הסבירו לה שמדובר בסימפטום של וירוס מסוים.

לגבי יעילות הטיפול בבטן טענה הנתבעת שהתובעת ידעה שלא ניתן להבטיח תוצאות של 100% וכי יתכן שיהיה צורך בטיפולים נוספים כדי להגיע לתוצאות המיטביות, כפי שנאמר בטופס הסכמה שהתובעת חתמה עליו. לאחר מספר טיפולים הפסיקה התובעת, באופן זמני, את הטיפולים בגין קושי לתאם מועדים. הנתבעת היתה מוכנה, ועדיין מוכנה, להשלים את מספר הטיפולים הדרוש כדי להגיע למטרה הרצויה בנושא זה.

לאחר תקופה לא מבוטלת שבה והתקשרה עם הנתבעת לצורך ביצוע סדרת טיפולים חדשה מסוג "וואקום" לצורך המסת שומן וחיטוב הגוף, תמורת סך של 3,000 ₪. לשיטת הנתבעת התובעת לא הייתה מתקשרת אתה לצורך ביצוע טיפול נוסף אילו לא הייתה מרוצה מהטיפול הראשון. במהלך ביצוע סדרת טיפולים זאת התעוררו חילוקי דעות בין הצדדים על רקע דרישות של התובעת לקבל טיפולים נוספים שלא היוו חלק מהמוסכם.

מאוחר יותר שוב חזרה התובעת למכון כדי להמשיך את הטיפולים מהסדרה הראשונה ודרשה לקבל קרם מיוחד בשווי של 600 ₪ ולאחר שהנתבעת סירבה, היא החלה להתנכל לה, להכפיש את שמה ולבסוף הגישה את התביעה דנן.

דיון והכרעה

1. במהלך הדיון שהתקיים בפני חזרתי ושאלתי את התובעת כיצד בכוונתה להוכיח את נזקי הגוף שנגרמו לה, לטענתה, והקשר בינם לבין הטיפולים הקוסמטיים אצל הנתבעת. הסברתי לה שיש צורך בחוו"ד רפואית לצורך זה והמלצתי לה להגיש תביעה רגילה בבית משפט השלום, שלא בדרך של תביעה קטנה.

למרות המלצותי, התובעת חזרה ואמרה שהיא איננה מעוניינת להגיש תביעה רגילה, אין בכוונתה להביא חוו"ד מומחים והיא מבקשת להמשיך את התביעה הקטנה.

1. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים מצאתי שלא עלה בידי התובעת להוכיח את נזקי הגוף להם היא טוענת ולא את הקשר הסיבתי בינם לבין הטיפולים הקוסמטיים שעברה אצל הנתבעת, בהעדר חוו"ד רפואית.
2. מתמונות שפתיים לפני ואחרי טיפול ניתן לראות כי מיד לאחר הטיפול אכן קיימת נפיחות מסוימת באזור שמעל השפתיים אולם לאחר מכן הנפיחות ירדה. בשלב מאוחר יותר ביצעה התובעת, לטענתה, הזרקה של חומצה היאלורונית, דבר אשר גרם לשפתיה להוראות תפוחות. אין לי את המומחיות הנדרשת לדעת אם ניתן להגדיר את מצב השפתיים של התובעת נכון להיום תקין או לא ואין באפשרותי לדעת מה גרם למה. התובעת היתה אמורה להוכיח את כל אלה בדרך של עדות מומחה ולמרות שהמלצתי לה היא בחרה שלא לעשות כן.
3. מהמסמכים הרפואיים שהציגה התובעת מתברר שאכן ביום 18/1/19 התגלה שיתוק בצד ימין של הפנים של התובעת, מסוג Bell's Palsy, שחלף אחרי פחות משלושה שבועות. טענת התובעת כי הדבר נגרם כתוצאה של הטיפול איננה יכולה להתקבל ללא חוו"ד. גם אם, כטענת התובעת, התופעה התחילה מיד לאחר הטיפול, אין די בכך כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בניהם. מכל מקום, המצב חלף, ולא הוצגו ראיות כלשהן לכך שנגרם לתובעת הפסד השתכרות כלשהו במהלך תקופת ההחלמה.
4. אשר לטענות התובעת בעניין חוסר התועלת של הטיפול בעור הבטן והצלקות שנגרמו לה בעקבות הטיפול שעברה. הנתבעת הציגה טופס הסכמה עליו חתמה התובעת (נ/9) ובו בסעיף 5 הצהרה ברורה לחלוטין לפיה לא ניתן להבטיח תוצאות לטיפול במסגרת שנקבעה ויתכן שיהיה צורך בטיפולים נוספים הכרוכים בתשלום נוסף כדי להגיע לתוצאות הרצויות. על כן, על פני הדברים אינני רואה בהעדר תוצאות רצויות כהפרה של ההסכמות בין הצדדים או משום אי מתן תמורה לתשלום.

הנתבעת טענה כי נשים שונות מגיבות לטיפול בצורות שונות, והציגה תמונות "לפני ואחרי" של נשים שעברו את הטיפול בצורה טובה (נ/7, נ/8). לא הוכח בפני ולא יכולתי להתרשם באופן אישי אם הטיפול שבוצע נעשה בצורה רשלנית, אם לאו. על התובעת היה להוכיח זאת והיא לא עשתה כן, אף לא במקצת.

מכל מקום, הנתבעת הודיעה כי היא מוכנה להמשיך ולתת לתובעת טיפולים בעניין זה ולכן על פני הדברים לא נגרם לתובע ת נזק כלשהו.

אשר לטענה בדבר צלקות נקודתיות בבטן בעקבות הטיפול. מתמונות של בטנה של התובעת שהציגה הנתבעת "לפני ואחרי" (נ/4, נ/5), לא ניתן לראות קיומן של צלקות כלשהן ומראה דומה נצפה גם על בטנה של התובעת בדיון.

1. סיכומו של דבר, אני קובע שלא עלה בידי התובעת להוכיח, כי נגרמו לה נזקי גוף בכלל וכתוצאה של הטיפולים אצל הנתבעת בפרט, כי הנתבעת התרשלה כלפי בצורה כלשהי או כי לא קיבלה תמורה ראויה עבור התשלום ששילמה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של 300 ₪, בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ז' תמוז תש"פ, 29 יוני 2020, בהעדר הצדדים.