בפני בית הדין תביעת התובע, להכיר בפגיעות גב תחתון וברכיים כפגיעות בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה , עקב עבודתו כחשמלאי במשרה מלאה משנת 1797 עד שנת 1988 ולאחר מכן כטכנאי מעליות עד 2009 ולבסוף מ-2011 כחשמלאי ראשי.

הנתבע דחה את תביעתו של התובע בטענה כי הליקויים של התובע בגבו ובברכיו אינם תוצאה של תאונות זעירות בעבודתו, אלא נובעים ברובם הגדול מגורמי תחלואה טבעית.

עוד טען כי התובע לא עבד בתנאים העונים לפעולה חוזרת ונשנית , המשפעים על אותו איבר, כנדרש על פי תנאי הפסיקה.

הצדדים קיימו הליך הוכחות וסיכמו בעל פה וכל צד הגיש דף אסמכתאות.

העובדות

1. התובע יליד 1954 עבד כחשמלאי משנת 1979 ולאורך השנים במשרה מלאה.

2. בין השנים 1979 ל-1988 עבד כשמלאי בחברת צים על אוניה בים.

3. בין השנים 1988 ו-2009 עבד כטכנאי מעליות במלון שלום בירושלים.

4. בין השנים 2011 ו-2021 עבד כחשמלאי ראשי בעוטף ירושלים בחברת אלקטרה י.ב. אחזקת מערכות בע"מ.

5. כך עבד עד ל-2016 לערך שאז החל לחוש כאבי גב וברכיים ומאז נעזר בשרפרף ובברכיות לברכיים לצורך תפקודו.

המחלוקת

1. האם הניח התובע תשתית עובדתית להחלת תורת המקרוטראומה על עבודתו.

2. ככל שהונחה תשתית כזו, האם יש קשר סיבתי בין הפגימות מהן סובל התובע לבין הפעולות אותן ביצע בעבודתו.

הכרעת הדין

נקדים ונציין כי אין חולק שהתובע עבד שנים רבות ביעילות ובחריצות בעבודה פיזית לעיתים קשה ועשה זאת במסירות אצל מעסיקיו השונים. התרשמנו מאישיותו ומקצועיותו.

חברת צים

1. העבודה בחברת צים כללה לדברי התובע קדנציות על אוניה שנמשכו כ-4 חודשים או פרקי זמן קצרים יותר, כאשר ביניהם הפסקת חודש בבית. מדובר באוניות קונטיינר, אוניות גרעינים ואוניות מנועים, בהן היה אחראי על כל מערכות החשמל, הפיקוד והבקרה והאוטומציה באוניה. לגרסתו הטיפול התרכז בחדר מכונות בתנאי צפיפות וכפיפה, כאשר נדרש להגיע לחלקים נמוכים צמודי רצפה, בברכיים כפופות וחיכוכן בקרקע. לדבריו כל יום עבד על הברכיים בין 3 ל-4 שעות בממוצע. התובע לא טען כי עשה זאת ברציפות, וכמפורט מטה עשה עבודות נוספות.
2. עוד טען כי באוניות יש סולמות רבים והיה עולה ויורד בסולמות ובמדרגות תוך כיפוף ואימוץ הברכיים לצורך גישה למתקנים הדורשים טיפול, לרבות מכולות קירור ואוטומציה הנמצאות על הסיפון, והעליה והירידה מהן היא באמצעות סולמות ופיגומים. להערכתו עניין זה נעשה כשעתיים ביום.
3. בנוסף טיפל במערכות איוורור גז וחשמל של המכולה, הכוללות החלפת מנועים, תיקון חלפים, תוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב (בין 1 ל-3 שעות למכולה).
4. עוד נדרש לסחיבת ציוד כבד כגון ארגז כלים (5-10 ק"ג), בלון גז 5 ק"ג, חלקי חילוף אשר נסחבו על גבו בעת העלייה והירידה מהסולם. משקלים גבוהים נקשרו באמצעות חבל אשר נמתח על ידו עד להעלאת המטען.
5. לאישוש טענתו צירף אישור מחברת צים, בו נרשמה תקופת העסקתו כחשמלאי ראשי, ובו נאמר "בתפקידים הנ"ל עסק בכל עבודות חשמל באוניות ותיקון מעליות".
6. אולם באישור מחברת צים אין פירוט של הפעולות שהיה עליו לבצע. כבר בשלב זה נציין כי גם אם אנו מאמינים לתובע שביצע את כל הפעולות שהוא טוען להן בתצהירו, אזי לפחות לעניין התקופה של צים לא מדובר בפעולות חוזרות ונשנות אשר יש בהן לפעול על אותו איבר.
7. מדובר , אף לגרסתו בתצהיר ובחקירה הנגדית(ע' 9 כולו ) בפעולות מגוונות המחולקות על פני היום – חלק בכיפוף, חלק ביישור, חלק על הרצפה, חלק על סולמות, חלק בהרמת משקל ועוד כמפורט לעיל. היו תקלות שחזרו רק פעמיים בשבוע והיו תקופות , משתנות ולא קצרות, בין קדנציה לקדנציה על האניה ,של הפסקה על היבשה. בתקופות אלה לא עבד כעולה מתצהירו (ס' 3 ב' ו-ג') וחקירתו בהם אין התייחסות לכך.
8. על פי הפסיקה לא מדובר במסגרת העסקה בה תנועות חוזרות ונשנות בתדירות קבועה הנוגעות לאיבר ספציפי. לפיכך אין בתיאור להניח תשתית עובדתית למקרוטראומה כנדרש. מדובר בעבודה מגוונת, משתנה .
9. לפיכך ביחס לתקופה של התובע בצים אשר בנוסף לגיוון, היו בה גם הפסקות של חודש ומעלה מעת לעת, התביעה להכרה בפגיעה על פי תורת המיקרטאומה בגין עבודה זו נדחית.

מלון שלום

1. בין השנים 1988 ועד 2009 עבד התובע כטכנאי מעליות במלון שלום ירושלים כחשמלאי ראשי ומעליתן. בתקופה זו עשה את כל הטפול במעליות, חשמל, אוטומציה, פיקוד ובקרה ומערכת מכנית. את העבודה הזו ביצע עם מכונאי צמוד. מכונאי שסייע לו.
2. לדבריו במלון 20 מעליות, מתוכן 12 מעליות נוסעים. על פי גרסתו "העבודה כולל נסיעה על גבי המעלית, ירידה לפירים, טיפול מכני וחשמלי במעלית ובמערכות ההנעה, הכוללת פיקוד חשמלי ואלקטרוני ומנועים של דלתות המעלית ותחזוקה של מנועי המעלית עד כדי הורדת המנוע לשיפוץ (משקל 400 ק"ג) והתקנתו מחדש. (סעיף י"ז לתצהירו).
3. כבר בתיאורו זה ניכר כי מדובר במגוון פעולות.
4. התובע טען כי רוב העבודה נעשית על גג מעלית, כשהתובע נמצא מחוצה לה ובתנועות כיפוף ויישור חוזרות ונשנות, תוך אימוץ עמוד שדרה מותני – מתבצע התיקון הנדרש או החלפת החלקים. אולם אף לטענתו מדובר במחצית מיום העבודה. לא נטענה רציפות של מחצית היום באותה תנוחה.
5. בנוסף כוללת עבודתו עליה וירידה של מדרגות רבות באופן יומיומי, הפעלת המעלית מחדר המכונות הנמצא בקומה העליונה של המלון כאשר בין קומה לקומה 16 מדרגות אותן עלה וירד בערך 10 פעמים ביום עבודה.
6. עוד טען כי עבד בעבודה זו בשימוש יומיומי בכלים רוטטים ומקדחות בין 2-3 שעות ביום.
7. לאישור עבודתו במלון שלום צירף אישור ממלון שלום בו מודים לו על עבודתו המסורה, אך לא מפורטות הפעולות אותן ביצע.
8. על פי המפורט בסעיפים י"ד – כ"א בתצהירו שלו , בנוגע להיותו טכנאי מעליות במלון שלום, ומגוון הפעולות שביצע בתפקיד זה , מדובר במגוון פעולות במהלך היום. חלקן מפעילות חלקים שונים בגוף.
9. גם תיאור התובע לפעולות שביצע במסגרת עבודתו במלון שלום בטיפול במעליות , אינו עומד בתנאי הפסיקה לקיומה של תורת המקרוטראומה נוכח השונות בפעולות במלון שלום עצמו, התפרסותן במהלך היום, מדובר במכשירים רוטטים קלים, בידיים 2-3 שעות , עליה במדרגות בהפעלת כל הרגל 10-15 פעמים אך לא ברצף ולא כל יום , עמידה בתנוחה לא נוחה על המעלית, המתייחסת לחלק מהרגל, וכן נעזר בעובד נוסף.
10. עוד, פעולות אלה שונות במהותן מהפעולות בעבודה בצים.
11. בנוסף הלכה למעשה החל התובע לסבול כאב משנת 2016 גם לפי גרסתו – דהיינו 7 שנים לאחר סיום עבודתו במלון שלום.
12. התובע לא הביא לעדות את המכונאי הצמוד אליו שהכיר עבודתו או עד אחר ממלון שלום להעיד על עבודתו במלון, ועניין זה ייזקף במידת מה לחובתו, נוכח חלוף השנים.
13. מכל מקום אף מטעמים של גוון, הן בסוגי הפעולות והן באיברים השונים המעורבים, דין התביעה להכרה במקרוטראומה כתוצאה מהיותו טכנאי מעליות במלון שלום נדחית בהיעדר עמידה בתנאים הנדרשים בפסיקה.

חברת אלקטרה י.ב. אחזקת מערכות

1. בין השנים 2011 ל-2021 עבד התובע כחשמלאי ראשי בעוטף ירושלים בחברת אלקטרה י.ב. אחזקת מערכות בע"מ. לגרסת התובע עבד בימים א'-ה' כ-9 שעות ביום ובנוסף עבד בשבתות וככונן 4 משמרות נוספות בממוצע בחודש. אין חולק כי מדובר בהיקף ניכר.
2. בתפקידו היה חשמלאי ראשי בעוטף ירושלים, כולל בסיסים בעוטף ירושלים, מעברים, בסיסים באיו"ש ובנימין.
3. עבודתו זו הצריכה טיפול ואחזקה שוטפת של כ-70 סבסבות (מעברים מסתובבים), התקנת טיפול ותיקון של תאורה היקפית, אחזקת לוחות חשמל ומערכות חשמל, פרוייקטים שונים חשמליים ותחזוקה שוטפת.
4. בהתאם לתצהירו כדי לעלות על הסבסבות עליו לעלות על סולם תוך פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור עמוד שדרה מותני אל פנים הקרוסלה לצורך התיקון המתבצע לפחות 3 פעמים בשבוע בממוצע, בין שעה למספר שעות ביום. כולל ביקורת חודשית ותקופתית.
5. עוד מבצע התובע תיקון והחלפות של גופי תאורה או לוחות חשמל המתחילים מהרצפה עד התקרה, בגינם נדרש לכיפוף ויישור עמוד שדרה מותני. גם כשעובד על מנוף בעת החלפת גופי תאורה, ארגז הכלים נמצא על הרצפה והתובע נדרש לכיפוף ויישור חוזר כדי לקחת את הכלים ולחזירם לצורך החלפת החלק.

24. בעבודה זו עוסק בכלים רוטטים, מברגות , מקדחות ודיסקים לחיתוך והשחזה, כשליש מיום עבודתו. בנוסף אחת לחודש ולפי דרישה – מתבצע שימוש בקונגו לצורך הארקות חשמל באדמה.

25. על פי תצהירו אופי העבודה הנ"ל הוא עד 2016 אז החל לחוש בכאבי גב וברכיים ונעזר בשרפרף ובברכיות.

26. הנתבע צרף את הודעת התובע מיום 7.12.2019 (נ'1) וכן את הודעת המעסיק מיום 21.1.2019 (נ'2) וכן דוח בקורת גבולות החל מ-1979 ועד להגשת ההליך (נ'3).

27. התובע טען כי יש לראות בכל הפעולות שעשה במשך כל השנים כאלה הכוללות כיפופים חוזרים ונשנים של עמוד השדרה המותני, הרמת משקלים כבדים עד לכ-30 ק"ג של כלי עבודה וסולמות אותם סחב ממקום החניה למקום תיקון התקלה כ-100 מטרים. עוד טען כי לצורך עבודה בדודים ולוחות החשמל, נדרש לעבודה על הברכיים בשל מיקום המתקנים. עוד טען כי עשה שימוש קבוע בכלים רוטטים תוך ספיגת רעד ורטט בעמוד שדרה מותני.

28. לפיכך טען כי יש למנות מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין פגיעתו בעמוד שדרה ובברכיים לבין אופי עבודתו לאורך השנים.

29. בא כוח הנתבע טען כי הגם שעבודתו של התובע חשובה מאד ומצילת חיים וכרוכה במאמץ, שהרי שעל פי תורת המקרוטראומה מאמץ מרוכז ומרובה אין אף בעבודה באלקטרה, כמו גם בקודמות, כדי למלא את התנאים הנדרשים למקרוטראומה בדבר תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן על אותו איבר מטרה. לטענת הנתבע גם כשהעבודה קשה, הרי שלפי תיאור התובע השתנתה העבודה במהלך יום עבודתו והייתה מגוונות ואשר כללה משימות רבות, משימות אשר חייבו בכל עת הפעלת חלקים אחרים בגוף.

30. הנתבע ציין כי ירידה על הברכיים אינה תנועה "חוזרת ונשנית" אלא על פי הפסיקה מדובר ב"תנוחה לא נוחה" הגורמת למאמץ אולם אינה עולה כדי מקרוטראומה.

31. בחקירתו בפנינו אישר התובע כי במהלך היום היו פעולות שונות ומגוונות , בבסיסים שונים, לפעמים מספר בסיסים באותו יום ,שכל תיקון ארך זמן שונה, וכך השתנה סדר היום כל יום ולא חזר על עצמו בהתאם לתכנית העבודה שנקבעה ע"י הממונה לאותו יום.

לפיכך לדוגמא השתנה מס' הפעמים של בעליה על הסולם וירידה, שבכל מקרה הוערך בשעתיים המפוזרות על פני היום.

32. אף העיסוק במכשירים רוטטים התפרס על משך היום. הנתבע טען כי טענה זו לא הוזכרה וכי את עניין הכלים הרוטטים כלל לא העלה בעדותו, בעניין זה ציין שמשתמש במפתחות ומפתח ברגים ורק לפעמים במברגה (עמ' 3 ש' 3 ).

בסעיף 5 כ"ח לתצהיר מוזכרים מכשירים, ובהיקף שליש מיום העבודה. אין טענה לרציפות, מתוארים "מברגות, מקדחות, דיסקים לחיתוך והשחזה.." תיאור כללי, שכל אחד מהם יש לו אחיזה שונה, מבלי להתייחס לאיבר הנפגע, לסוג המכשיר, למגבלה בזמן פעולה או מחוייבות לזוית או לחץ מסויים למעשה אין כלל תיאור של פעולה חוזרת ונשנית.

33. הלכה למעשה התובע לא הוכיח את משך הזמן הספציפי של הפעולות והתדירות הגבוהה שלהן באופן שהצביע ולו על חלק מפעולות היומיום ככאלה הממלאות את תנאי המקרוטראומה.

34. הנתבע טען כי גם לגבי התקופה באלקטרה תיאר התובע מספר רב מאד של פעולות שביצע בגין מגוון רב מאד של עניינים חשמליים ואחרים עליהם היה אחראי – כגון לוחות חשמל, סבסבות, חדרי חשמל, דודים ועוד. כל אחד בעל צורה שונה ודרישת אופן טיפול שונה כעולה מעדות התובע .עוד אישר התובע כי עבד גם כחשמלאי וגם בעבודות כלליות וכי העבודה על סבסבת נעשתה עד שלוש פעמים בשבוע כשהיא עצמה כוללת מספר פעולות מגוונות.

35. מעדות התובע ועדות האחראי מר דיעי עלה כי תיקון סבסבת יכול להיות תיקון של הגוף עצמו או של עיינית או בקר ויכולה להתרחש בין דקה ל-3 שעות. דהיינו שינויים מהותיים בעבודה , מידי יום ובמהלך היום ולא באופן חוזר ונשנה.

36. בנוסף בעניין הרמת משקלים, מדובר במאמץ אבל לא במשקל קבוע ולא באופן שהוא לא בשליטת התובע. עוד הוכח כי את הרמת המשקלים לא ביצע התובע לבדו, וברוב המקרים עבד איתו עובד אחד או שניים, גם בסחיבה מהרכב למקום העבודה. יש ארגז כלים קטן ויש ארגז כלים גדול ולא בכל פעם יש צורך באותם כלים וגם המרחק מהרכב משתנה.(ע' 2ש'9 ע' 3 ש' 3, 10-20) על פי נ'1 ו-נ'1 .באשר להבאת כלים מהמכונית, שולח התובע עובד אחר להביאם (עמ' 4 ש' 24).מחקירת התובע והמעסיק – מדובר על 6-7 ק"ג.

37. באשר למנוע סבסבת השוקל 30-40 ק"ג אותו הרימו שניים שלושה אנשים, ומקסימום 3 פעמים בשבוע, בתדירות לא קבועה, כאשר לרוב לא התובע מבצע זאת.

38.התובע עצמו אישר כי מדובר "בעבודה מאד דינמית" (עמ'1 ש' 26).

39. התובע אישר כי יש זמן נסיעות במהלך כל יום בין לבין העבודות. "אנו נוסעים ל-20-30 בסיסים.... יש הרבה נסיעות" (עמ' ש' 8). דהיינו בין פעולה לפעולה ותיקון לתיקון יש זמן של נסיעות, בפרט שלדברי התובע אחראי על 70 מעברים שאינם סמוכים זה לזה. רווח הנסיעות מגדיל את מגוון הפעולות ביום ואת היקף הזמן החולף בין תיקון לתיקון ובין לתנועה לתנועה שעושה התובע.

40. בנוסף מתאר התובע את העבודה הסיזיפית בתיקון לוח חשמל , בגובה הגוף, או על כסא בישיבה ,אשר כל כולה מתעסקת בחוטים , בכפות ידיים, ללא כלים רוטטים או כיפוף. ביחס ללוחות העבודה יושב התובע על כסא ובודק (עמ 3 ש' 33, עמ' 4 ש' 6) וזאת בין 20 דקות לשעתיים ביום. ישיבה על כסא רגיל.

41. בכל מקרה אישר התובע כי סידר לעצמו שרפרף קטן לצורך עבודה במקום נמוך אותה ביצע בישיבה ולא בכיפוף (עמ' 2 ש' 29).

42. ביחס לקרוסלות לא יכול היה לכמת אם זה פעם בשבוע (עמ' 5 ש' 12) וביחס לעבודה עם דודים אישר שאינו מחליף רק משתמש במכשיר מדידה (עמ' ש' 27-32).

43. רוב עבודתו משאבות וכדומה ושקעי חשמל הם בגובה השולחן.

44. לפיכך גם ביחס לעבודה באלקטרה הוכח כי מדובר במגוון עבודות המתפרסות על פני היום ומשליכות לגבי אברים שונים בגוף – בין בישיבה על כסא, או ישיבה על שרפרף או עמידה או עליה וירידה וכדומה.

לפיכך לא הניח התובע תשתית עובדתית לצורך יישום תורת המקרוטראומה גם ביחס לעבודתו באלקטרה ובגין התביעה גם ביחס לפרק עבודה זה להידחות.

45. לא למותר לציין כי בין עבודתו במלון שלום לעבודתו באלקטרה, כשנתיים הפסקה עסק בעבודות שאינן רלוונטיות לפגמים נשואי מחלוקת זו. שנתיים הם זמן די ארוך בין עבודה לעבודה וגם מטעם זה אין להכיר בעבודה בצים ובמלון שלום ככאלה שיש להן בסיס של מקרוטראומה או השפיעו על מצבו הנוכחי.

סוף דבר

46. התובע לא הרים את נטל ההוכחה הרובצת על כתפיו בדבר קיומה של תשתית עובדתית למקרוטראומה. חרף עבודתו החשובה ועתירת השנים, מדובר בעבודות משתנות במהלך תקופות שונות, כאשר בין התקופה האחרונה, לזו שקדמה לה היו שנתיים של הפסקה. שנתיים שקדמו הרבה ל-2016 עת החל לסבול כאבים.

לא הוכחה הטענה בדבר עמ"ש מתני וברכיים בפעולות חוזרות ונשנות כנדרש בפסיקה.

47. נוכח כל האמור לעיל התביעה נדחית.

48. נוכח גילו של התובע והיותו פנסיונר, על פי פסיקת בית הדין הארצי הנכבד, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ז' סיוון תשפ"ב, (06 יוני 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.