1. בפני בקשה לביטול איסור שימוש למשך 30 יום, שהוטל על רכב נושא לוחית רישוי מספר

9713950 בחשד לביצוע עבירה- מיום 17.5.2020 בשעה 11:00 בציר 60 (בית אומר לכיוון דרום)- של נהיגה בגרר והובלת רכבים לפירוק/תיקון בשטחי יהודה ושומרון ללא היתר.

2. על פי טופס השימוע השבתת הרכב נעשתה בהתאם לסעיף 57(א) לפקודת התעבורה.

3. במהלך הדיון ביקש ב"כ המשיבה להורות על מחיקת הבקשה. על פיו אין המדובר בעבירת תעבורה, אלא הובלה של כלי -רכב שהורדו מהכביש והועברו לפרוק בשטחי האזור שלא בהיתר. הוסף, כי במקרה זה נעשה שימוש בטופס שאינו נכון, שכן על האירוע חל צו אלוף סעיף 2(א) בדבר העברת טובין (יהודה ושומרון 1252), התשמ"ח- 1988. בעניין זה הוצג מזכר מיום 20.5.2020 המתייחס להליך השימוע שנערך למבקש, במסגרתו ציין הקצין הפוסל, כי עשה שימוש בטופס שאינו תואם את סוג העבירה.

4. לטענת המבקש אין המדובר בפגם טכני-צורני בלבד, שכן ההחלטה על איסור השימוש על הרכב, נעשתה בהתאם להוראת סעיף 57(א) לפקודת התעבורה, זאת בנוסף לעובדה כי העבירה בוצעה בשטחי מדינת ישראל, ולא בתחומי האזור. נוכח זאת, התבקש בית המשפט לידון בבקשה.

דיון:

5. בענייננו, אין המדובר בעבירת תעבורה, אלא באיסור שימוש ברכב שמקורו בתחיקה מכוח צו אלוף, ובנסיבות אלו אין לבית המשפט לתעבורה סמכות לדון בבקשה.

ראו בעניין זה צו בדבר העברת טובין (יהודה ושומרון 1252), התשמ"ח- 1988 סעיף 3 (א) על פיו:

"היה לשוטר, חייל צה"ל או בעל תפקיד שהוסמך לכך על ידי המפקד הצבאי יסוד סביר להניח כי נעשתה הובלתו של רכב פסול מבלי שניתן היתר לכך לפי תקנה 2 או בסטייה מהוראות ההיתר, רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבאמצעותו נעשתה ההובלה או לבעל הרכב כאמור הודעה האוסרת את השימוש ברכב (להלן הודעת איסור השימוש) לתקופה של 30 ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה: בהודעת איסור השימוש תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת רישיון הרכב"

6. בנסיבות בהן הובהר, אף אם בדיעבד, כי אין המדובר בעבירת תעבורה, והשימוש שנעשה בטופס השימוע היה שגוי, שכן עריכת השימוע למבקש נעשתה בהתאם לצו אלוף, הרי שיש לראות בכך פגם טכני שתוקן במסגרת המזכר שצורף. (ראו: בא"ש 7224-05-20 עאזם נגד מדינת ישראל (19.5.2020)).

7. אשר על כן אני מורה על מחיקת הבקשה. המבקש יוכל להגישה לבית המשפט המוסמך.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ו אייר תש"פ, 20 מאי 2020, בהעדר הצדדים.