כללי

1. ביום 6.7.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ועו"ד גיא נצר מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.
2. במסגרת הצו הוטל על היחיד תשלום חודשי מדורג: תשלום בסך 300 ₪ החל מיום 6.7.20 ותשלום בסך 1,000 ₪ מיום 10.11.20.
3. הנאמן אישר שלוש תביעות חוב בסך כולל של 388,433 ₪, כולם חובות כלליים. תביעת חוב נוספת של בנק לאומי בסך של כ- 276,306 ₪ טרם הוכרעה עד למועד הדיון.

אין התרשמות של הנאמן כי איזה מהחובות נוצר בחוסר תום לב.

1. מהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק עולה כי היחיד צבר לחובתו מחדלים רבים, ובכלל זה אי המצאת מסמכים שנדרשו, הגשת דו"חות לא מהימנים ואי דיווח על חלק מהוצאותיו והכנסותיו. על פי ממצאי הנאמן, ליחיד ישנם מקורות הכנסה לא מדווחים, וחלק מההוצאות שאליהן התייחס בעל פה בחקירתו, לא דווחו בדו"חות.
2. היחיד כבן 67, נשוי ואב לחמישה ילדים בגירים. היחיד מתגורר עם אשתו בדירת הוריו שנפטרו והוא בעל זכויות בה, מכח היותו אחד מיורשיהם של הוריו. היחיד ואשתו אינם נושאים בדמי שכירות.

ליחיד אין כושר השתכרות הן בשל גילו, הן בשל מצבו הרפואי, והוא מתקיים מקצבת המוסד לביטוח לאומי בסך של כ- 3,500 ₪ ומדמי גימלה שמשולמים לו על יד ממשלת ארצות הברית, בהיותו אזרח אמריקאי, בסך של כ- 2,500 ₪ לחודש. אשת היחיד כבת 50, אינה עובדת ולא עבדה מעולם.

1. הנאמן והממונה המליצו על תכנית שיקום כלכלי שבמסגרתה יוסיף היחיד לקופת הנשייה סך של 36,000 ₪ ב- 36 תשלומים על סך 1,000 ₪ כל אחד, וכן התבקש היחיד להציע הצעה לפדיון זכויותיו בנכסי מקרקעין שירש מהוריו.

היחיד מסכים לתכנית התשלומים, אך הודיע כי יתקשה לממן את פדיון זכויותיו בעיזבון.

הנושה בנק לאומי הודיע על התנגדותו לתכנית השיקום, הן בשל כך שתביעת החוב שלו טרם הוכרעה הגם שהוא נושה עיקרי, הן בשל העדר הלימה בין התוספת המוצעת לקופת הנשייה לבין מצבת החובות של היחיד.

דיון והכרעה

1. אשר לתקופת התשלומים, לא אוכל לקבל את המלצת הנאמן והממונה, לאור מחדליו המהותיים של היחיד, ובראשם הגשת דיווחים שנמצאו על ידי הנאמן כבלתי מהימנים. מדובר בהתנהלות בחוסר תום לב, אשר היא כשלעצמה מצדיקה הארכה ממשית של תקופת התשלומים. לפיכך, תקופת התשלומים תעמוד על 54 חודשים. הסיבה היחידה שבגינה לא נקבעה תקופת תשלומים ארוכה מזו היא גילו של היחיד והרצון לאפשר לו לחיות את שארית חייו לאחר שיפתח פרק כלכלי חדש.
2. גם גובה התשלום החודשי שהומלץ על ידי הנאמן והממונה אינו תואם את הנתונים. על פי טענתו של היחיד בחקירתו, הוא ורעייתו מקיימים משק בית של שני אנשים (הגם שבדו"חות דיווח על הוצאות של ארבע נפשות). אשת היחיד שהיא כבת 50 אינה עובדת ולא עבדה מעולם. היחיד טען במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט, כי אשתו סובלת מנכות אך אינה מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי. בחקירתו אצל הנאמן טען כי לאשתו אין כל בעיות רפואיות, וממילא לא הוצגו לבית המשפט או לנאמן כל מסמכים שיש בהם כדי לתמוך בטענות בדבר מצבה הרפואי של אשת היחיד. על כן, בקביעת התשלום החודשי יש לשקול גם את פוטנציאל ההשתכרות של הרעיה בגובה שכר מינימום לפחות, ועליה לפעול כדי למצותו- לא כדי לפרוע את חובותיו של היחיד, אלא כדי לתרום את חלקה להכנסות התא המשפחתי, באופן שתיוותר בידיו של היחיד הכנסה פנויה גדולה יותר שתופנה לפירעון חובותיו.

בנוסף יש לשקול את הכנסותיו של היחיד מקצבת הביטוח הלאומי וגימלה שמקבל מממשלת ארצות הברית, העומדות יחד על סך של כ- 6,000 ₪.

לפיכך, פוטנציאל ההכנסות של משק הבית הוא כ- 11,000 ₪ לפחות, בעוד שעל פי אמות המידה של הממונה על חדלות פירעון, דמי מחייה בכבוד למשק בית שבו שני אנשים בגירים הוא כ- 4,500 ₪. במקרה דנן ליחיד ולרעייתו אין כל הוצאות על דיור, כך שניתן לומר שדמי המחייה שנקבעו באמות המידה של הממונה הוא גבוה לגביהם.

נתונים אלה מובילים למסקנה כי ליחיד ולרעייתו פוטנציאל הכנסה פנויה של כ- 6,500 ₪ בחודש, ועל כן מובן כי תשלום חודשי בסך 1,000 ₪ נופל במידה רבה מהתשלום החודשי שראוי לקבוע. על כן, התשלום החודשי יעמוד על סך של 2,000 ₪ לחודש.

1. ליחיד זכויות במקרקעין בני כשישה דונם שעליהם מספר מבנים, ובהם מצויה גם דירת המגורים של היחיד. על פי הנטען, ישנם עשרות יורשים הטוענים לזכויות במקרקעין אלה ומסוכסכים ביניהם, וישנו קושי להורות על הערכת שווי זכויותיו של היחיד בכלל הנכסים ועל מימושם. יחד עם זאת מובן כי לא ניתן לוותר על נכסים אלה. ויתור על זכויות היחיד במקרקעין הופך את תכנית הפירעון המבוססת על תוספת תשלומים בלבד, לבלתי הולמת.
2. אני ערה לקושי ולעלות הגבוהה שעשויה להיות רק להערכת שווי זכויותיו של היחיד בכלל המקרקעין, לא כל שכן למימושם. אף על פי כן, יש להקנות את כלל זכויותיו של היחיד במקרקעין (עד לגובה החובות המאושרים והוצאות ההליך) לקופת הנשייה. ניתן יהיה לשחרר את חלקו של היחיד בנכסים אלה, או בחלק מהם, בתשלום לקופת הנשייה, על פי אומדן שיקבע הנאמן ביחס לכל אחד מהנכסים שיבקש היחיד לשחרר.

מאחר והצדדים טענו כי באופן יחסי יהיה קל יותר לאמוד את זכויותיו של היחיד בדירת המגורים שבה הוא מתגורר, הנאמן יזמין הערכת שמאי ביחס לדירת המגורים, והיחיד יוסיף לקופת הנשייה את שווי זכויותיו בדירת המגורים בצירוף הוצאות חוות הדעת.

1. לנוכח האמור לעיל, ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק בתנאים המפורטים להלן:
2. הסרת המחדלים- היחיד ימציא לנאמן את דו"ח המסלקה הפנסיונית וכל מסמך אחר שהתבקש על ידי הנאמן והיחיד טרם השלימו וזאת עד ליום 22.8.21.
3. תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך 108,000 ₪, שישולמו ב-54 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 2,000 ₪ כל אחד.
4. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – היחיד יפדה את זכויותיו בדירה שבה הוא גר. הנאמן יפעל לקבלת חוות דעת שמאי, והיחיד יוסיף לקופת הנשייה את שווי הזכויות בצירוף הוצאות חוות הדעת עד לתום תקופת התשלומים.

זכויותיו של היחיד במקרקעין המפורטים בפרק ו' לדו"ח ממצאי הבדיקה שערך הנאמן יוקנו לקופת הנשייה.

נכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

1. תחולת ההגבלות – החובות וההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי ואולם בתקופת התשלומים על היחיד להגיש דו"חות על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים בלבד. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
2. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

1. הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:
2. הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:
3. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;
4. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
5. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
6. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
7. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –
8. מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
9. נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;
10. מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
11. היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
12. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
13. הגדלת סכומי התשלומים – הממונה יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.
14. הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.
15. ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
16. הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.
17. הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.
18. הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.
19. הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד.
    לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.
20. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פי החוק.
21. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אב תשפ"א, 18 יולי 2021, בהעדר הצדדים.