לפני בקשה לתיקון פסק דין וכן לחזרה מההסכמה הדיונית על פיה בית המשפט יפסוק בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט").

לעניין הטענה לתיקון פסק הדין, הרי דינה להידחות, ואנמק:

ראשית, ספק בעיני האם בכלל קיימת סמכות לבית המשפט "לתקן" פסק דין עקב 'טעות' נטענת שאינה טעות סופר.

בכל מקרה, ולגופם של דברים, פסק הדין משקף היטב את ההסכמה המהותית בין הצדדים כי התביעה כנגד הנתבעים 2-6 תדחה ולא תמחק. הרציונל שעמד מאחורי הסכם הפשרה היה סיום המחלוקות בין הצדדים, ולכן אין כל הגיון להסכמה כי התביעה כנגד הנתבעים 2-6 רק תמחק ולא תדחה, כך שיתאפשר לתובעים לנהל הליכים נוספים כנגד הנתבעים 2-6 וזאת לאחר שהוגשה הסכמה על סיום המחלוקת.

למען הסר ספק, וכפי שנרשם נכון בפרוטוקול הדיון, הסכמת הצדדים המפורשת הייתה כי התביעה כנגד הנתבעים 2-6 תדחה.

לעניין הבקשה לבטל את ההסכמה לפסיקה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, הרי אני דוחה בקשה זו, ואנמק:

בין הצדדים נכרת הסכם ברור באולם בית המשפט, על פיו יפסוק בית המשפט מכוח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, וזאת בטווחים המפורטים בהסכם. אציין, כי ההסכם נכרת לאחר דיון ארוך וממצה, התייעצויות, וכאשר התובעים היו מיוצגים כדבעי, ומכאן התובעים הבינו היטב את משמעות ההסכם על כלל חלקיו ומשמעותו.

אכן, כפי שמפרטים התובעים בבקשה, הסכם דיוני לפסיקה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ניתן לביטול. אולם, וזה העיקר לעניין שלפני, על מנת שבית המשפט יבטל הסכם לפסיקה מכוח סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, צריכה להתקיים עילת ביטול כלשהי, כגון: טעות, הטעיה, חוסר תום לב, נסיבות חדשות או כיוצא בזה.

כך, למשל, בבש"א 1921/99 לידאווי נ. הפניקס [פורסם במאגר נבו] (17.06.1999) עליו מסתמכים התובעים, בית המשפט נתן אפשרות לתובע לבטל את הסכמתו לפסיקה לפי סעיף 79א'. במקרה לידאווי דנא, הביטול נעשה לאחר שהתובע עיין בדו"ח חוקר חברת הביטוח לאחר שנתן את הסכמתו לפסיקה לפי סעיף 79א' והבין כי הוטעה ביחס למהות ראיות הנתבעת. אולם, אין זה המקרה שלפניי, כאשר התובע 3 אינו טוען כי התגלו לו ראיות חדשות לאחר ההסכמה, ואף אינו טוען כי הוטעה במהלך המשא והמתן.

אציין, כי הפסיקה בעניין קובעת ברורות, כי לא ניתן לבטל סתם כך מטעמי "התחרטות" הסכמה שניתנה לפסיקה לפי סעיף 79א', אלא יש צורך בעילה של ממש, ר' לדוגמא, עש"א (מחוזי - ב"ש) 28513-01-18 שלמה זקן נ' הים- יאן וינינה קיפניס [פורסם במאגר נבו] (2.08.2020):

"אמנם, במקרים מסוימים ניתן לאפשר לצד לחזור בו מהסדר דיוני, אך זאת בדרך כלל כאשר יש שינוי נסיבות מהותי או כשקיימת עילה אחרת שבדין המצדיקה את ביטולו של המתווה המוסכם."

כאמור, בענייננו אין שינוי נסיבות, בוודאי שלא מהותי, ולא קיימת עילה שבדין לביטול.

עוד בעניין דחיית בקשה לחזרה מהסכמה לפסיקה לפי ס' 79א', ר' ת"א (נצ') 10070-04-18 חוסיין נוג'ידאת נ' מדינת ישראל [פורסם במאגר נבו] (31.07.2020), כאשר קיימת עוד פסיקה רבה ברוח זו, ר', למשל, לאחרונה בת"א (הרצ') 71864-06-20 ניב דרורי נ' וי 12 רכבי יוקרה בע"מ [פורסם במאגר נבו] (21.04.2021).

בנסיבות אלו, אני דוחה את בקשת התובע 3 לביטול ההסדר הדיוני.

באופן עקרוני היה מקום לחייב את התובעים בהוצאות בקשה זו. אולם, כאשר הצדדים הסכימו על פסיקה על דרך הפשרה, וכאשר כוונת הצדדים הייתה לסיים את המחלוקת ברוח טובה, סברתי לנכון שלא יהיה זה נכון לחייב את התובעים בהוצאות חרף דחיית בקשתם.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשפ"א, 11 מאי 2021, בהעדר הצדדים.