במסגרת ההליך שבפניי שעניינו תביעת פיצויים מכוח חוק איסור לשון הרע, הגישה הנתבעת בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה ובשל היותה טורדנית וקנטרנית.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.

עיקרה של התביעה נסוב סביב מכתב מיום 13/02/20 ששלחה הנתבעת למנהלת מחלקת רווחה בטירת הכרמל, בו היא מלינה ומותחת ביקורת על התנהלותה של התובעת, עמותה המפעילה את מעון היום "מרכז לקשיש" בטירת הכרמל, כלפיי אימה, קשישה כבת 92. בין היתר נכתב במכתב:

"הסיבה שאני כותבת את מכתבי זה כדי להביא לידיעת הגורמים ברווחה שההתנהלות הכספית של העמותה במרכז הקשיש אינה ישרה וגובלת בפלילים.

לא יתכן שקשישים, המהווים ציבור חלש, שמבקרים במועדון יהיו חשופים "לגניבת כספים" ללא ידיעתם ומאחורי גבם.

אין לי ספק כי אני לא היחידה ש"נעקצה" על ידי העמותה ועל כן ראוי שתעשה ותתקיים מערכת בקרה נוספת שתגן על הקשישים מהתנהלות בוטה ומכוערת שכזו."

לטענת התובעת, האמור במכתב מהווה לשון הרע והוא נכתב במטרה לפגוע בשמה הטוב, להשפילה ולבזותה. מה גם שלדבריה, כתוצאה משיגור המכתב נגרם לה נזק כבד.

הנתבעת טוענת בבקשתה לסילוק על הסף כי מדובר במכתב תלונה המותח ביקורת לגיטימית על התנהלות התובעת וזאת לאחר שפנתה אליה בכדי לברר את החיובים הכספיים הגבוהים בהם חויבה בשל שהיית אימת במסגרת העמותה, אך משבקשתה לבירור הדברים לא נענתה הדבר העלה בה חשד לאי סדרים בנוגע להתנהלותה הכספית של התובעת ולכן כתבה ושלחה את המכתב בכדי שיהיה פיקוח על התנהלותה הכלכלית של התובעת ובכדי להגן ולסייע לקשישים נוספים השוהים במסגרת התובעת. הנתבעת מדגישה בבקשתה כי המכתב לא נכתב במטרה לפגוע בתובעת, אלא כל מטרתו הייתה הבעת דעה על הנעשה בכספי אימה הקשישה ובכספי קשישי העיר, אשר סומכים ידיהם על התובעת. כך שהיה ובקשתה לסילוק התביעה ידחה, הדבר יהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי המכתב היה ממוען לאדם אחד בלבד, למנהלת מחלקת הרווחה, כך שאינו מהווה "פרסום" ומכאן יש לדחות את התביעה בשל היעדר עילה.

בקשתה של הנתבעת משתרעת על פני 20 עמודים בהם היא מעלה טענות נוספות כמו הצורך להגן על הקשישים ולא לחסום דרכם מלהעביר ביקורת על גוף כזה או אחר. עוד מדגישה הנתבעת כי מדובר בצדדים שאינם בני שווים – עמותה, שהיא בעלת אמצעים ולה גישה ישירה לשירותים משפטיים אל מול אזרח ותיק שהוא דל אמצעים וגרירתו להליך משפטי תזיק עמו. כמו כן, נטען להיות התביעה קנטרנית וטורדנית ולחוסר יריבות, שכן לא הוכח כי נגרם לתובעת נזק כזה או אחר כתוצאה מהמכתב.

לחילופין, מציינת הנתבעת כי היה וייקבע כי אכן מדובר בלשון הרע, אזי עומדות לה ההגנות המנויות בסעיפים 14 ו 15 לחוק איסור לשון הרע.

התובעת הגישה תגובתה, בה טענה כי המכתב נועד לפגוע בה בזדון ולהכפיש את שמה ולכן מהווה לשון הרע. אמנם יש לתת לגיטימציה לחופש הביטוי וניתן להעביר ביקורת אך תוכן המכתב אינו הבעת דעה ומתיחת ביקורת אלא הוצאת דיבה ופגיעה בשמה הטוב. לדברי התובעת, אמנם המכתב נשלח למנהלת מחלקת הרווחה אך עם עותק ל"עיריית טירת כרמל" כך שוודאי שהגיע לאנשים נוספים.

כאמור, החלטתי לדחות את הבקשה. ידועים וברורים הכללים בנושא סילוק התביעה על הסף, לפיהם בבואו של בית המשפט להורות על מחיקת כתב תביעה מחמת חוסר עילה, ינהג בית המשפט במשנה זהירות ובמקרים חריגים בלבד, בהם ברור כי אין כל אפשרות, ולו קלושה, כי יעלה בידי התובע לקבל את הסעד לו הוא עותר בהתבסס על העובדות להן טען. לא זה המקרה דנן.

במקרה דנן אין המדובר אך בפנייה של הנתבעת לבירור טענותיה כנגד התובעת אלא בתוספת טענה להתנהלות פלילית וגניבת כספים. ספק בעיני האם האמירות שבפסקאות האחרונות למכתב הנתבעת הן בגדר הבעת דעה, אולם כבר נפסק לא אחת כי באופן עקרוני, ניתן להגיש תביעות לשון הרע גם בעניין הבעת ביקורת או הבעת דעה, כאשר טוען התובע כי הדבר נעשה שלא בתום לב, ואז יש לבחון האם מתקיימים התנאים לפי סעיף 15 לחוק.

באשר לטענה בדבר היעדר "פרסום" לא ניתן להתעלם מהעבודה כי המכתב נשלח עם העתק "לעיריית טירת כרמל". לכאורה אין מדובר אפוא, אך בבקשה לבירור בפני הממונה הישיר, אלא בהעברת הדבר לידיעת גורמים נוספים שאינם מסויימים, ובאופן טבעי מכתב כזה, שאינו ממוען ספציפית, מגיע למספר לא מבוטל של קוראים.

הנתבעת מרחיבה בעניין חוסר השוויון בין הצדדים וסבורה כי יש לנקוט בעניינה בדרך שונה מזו המותוות והסלולה בדין מאחר ולדבריה ישנו פערי כוחות בין הצדדים, בעוד שהתובעת גוף חזק ועתיר משאבים הנתבעת טוענת כי אימה אדם פשוט, דל באמצעים, אשר ניהול ההליך עלול לגרום לה נזק.

ראשית, אציין כי הנתבעת היא בעלת הדין בעניינינו ולא אימה. אמנם התביעה היא בקשר לשירותים שקיבלה האם אך אינה צד להליך. שנית, כבר נפסק כי דין אחד לכולם. "לגדול" ול"דל". יש להקפיד על שיווין במשפט למרות קיומם של פערי כוחות בין בעלי הדין, אלא אם כן קיימת הוראת דין ספציפית שנועדה לבדל בין בעלי הדין, שאין זה המקרה בעניינינו. כך שאיני סבור שדחיית הבקשה תחסום את דרכם של הקשישים להביע דעתם ולמתוח ביקורת על גוף כזה או אחר.

מעבר לאמור לעיל, אציין כי עצם העובדה שהבקשה משתרעת על פני 20 עמודים, תוך שהנתבעת נכנסת לפרטי העבודות הרלוונטיות, מלמדת על צורך בבירור הטענות לגופן, כך שלא מדובר במקרה מתאים לסילוק על הסף.

אשר על כן ולאור האמור, אני דוחה את הבקשה. משנדחתה הבקשה זכאית התובעת להוצאותיה, והדבר יובא בחשבון בסיום ההליך.

כתב הגנה יוגש עד יום 31.8.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תש"פ, 07 יולי 2020.