תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת שעמד בחניה, ונפגע כתוצאה מתאונה בה היו מעורבים רכבים שבוטחו על ידי הנתבעות.

מאחר ואין חולק כי התובעת זכאית לשיפוי בגין התשלומים ששילמה, הרי שהמחלוקת היא בעניין אחריות מי מהנתבעות או שתיהן יחדיו.

גרסת נהג מנורה:

באתי מרחוב מנחם בגין, מכיוון צפון. יש לי רמזור, שלוקח שמאלה לכיוון רחוב המלאכה. נדלק הרמזור ירוק, יצאתי בנסיעה והסתכלתי ימינה, לאלה שנכנסים בצד ימין. לא היו רכבים. נכנסתי לרחוב המלאכה, ואיך שנכנסתי לרחוב המלאכה, נכנסתי עם כל המשאית, פתאום שמעתי מכה מצד ימין. מיד עצרתי. היה רכב חונה, הנהג השני פגע ברכב שחונה ונכנס בי.

ש. אתה מכיר את העד שהיה פה, יהודה?

ת. לא מכיר, מעולם לא.

גרסת נהג הפניקס:

אני נסעתי ברחוב, אם אני לא טועה, המלאכה, נסעתי במהירות של 20-25 קמ"ש לחפש חניה או להיכנס שם לחניון. הייתה אמורה להיות לי ועדה במל"ל באותו רגע, וזה בכביש מעבר.

אני נסעתי שם לחפש חנייה, במהירות 20-25 קמ"ש התקדמתי, ופתאום הגיח מאחורי משאית פול טריילר, הוא בא מרחוב מנחם בגין, לקח שמאלה בגשר מעריב ונכנס לרחוב המלאכה, כנראה בא במהירות, לא הצליח לעצור, לא האט, היה צריך לפנות הצומת ולא הספיק לעצור, בא במהירות ונבלם על הרכב שלי, קיבלתי מכה ברכב מאחורה, מהפגוש, והכנף האחורית, קיבלתי בומבה וזעזוע שהזיז אותי מהכביש. המשאית המשיכה לדהור, מחצה לי כל הצד השמאלי, הגיעה לדלת הנהג ונבלמה על דלת הנהג, כשאני יושב שם ונוהג, היא הזיזה אותי, הדפה אותי לצד הימני של הכביש, שם חנה רכב שאני נעצרתי ממש סמוך לרכב שחנה בצד הכביש, לא נתקעתי בו, לא נגעתי בו, מס' ס"מ בודדים נעצרתי ממנו, מהרכב שחנה בצד ימין של הכביש, המשאית נבלמה עלי, על דלת הנהג ונעצרה. הכנף הקדמית של הרכב לא נפגעה, המכה התחילה מהפגוש האחורי, צד שמאל, דלת אחורית וקדמית ונעצרה בדלת הקדמית שלי, על מראת הנהג. המשאית נכנסה בי בעוצמה כזו, הוא רצה לפנות את הצומת, בגלל שזה רכב עם כמה חלקים, הוא רצה לפנות הצומת והמשיך באותה מהירות ואני נסעתי לחפש חנייה בכביש והוא לא יכול היה לעצור ונתקע בי מאחורה, גרר אותי לצדדים. אותו רכב שחנה בצד ימין, היה שם הנהג, הוא הגיע לרכב, ראה שהרכב שלי נעצר ממש מס' ס"מ ממנו, ביקשתי שיעצור, הזמנתי משטרה, הוא נכנס לרכב שלו ונסע. כך שלא יכולתי לצאת מהרכב ופוניתי ע"י אמבולנס מהצד השני, לא מצד הנהג, כי המשאית הייתה עלי. פוניתי עם חבלות ומכות דרך הצד הימני לאמבולנס.

ש. היה פה מקודם עד שאמר שהמשאית כבר הייתה בתוך הרחוב, ואתה באת אחריה והגעת וניסית להידחף מצד ימין. תתייחס לטענה הזו.

ת. אני לא באתי מצד המשאית, אלא אם אני לא טועה, מיצחק שדה, וימינה וימינה ונכנסתי לרחוב המלאכה וכבר נסעתי ברחוב המלאכה. במטרה להיכנס לחניון, הייתה צריכה להיות לי ועדה וחיפשתי חניה באזור, אני אדם נכה. המשאית באה במהירות, יש לו שם תמרור האט ותן זכות קדימה משולש, הוא לא עצר, ואם אני לא טועה יש שם רמזור שעמד להתחלף הוא רצה במהירות לפנות הצומת ולהספיק את הפנייה. הוא נכנס לפנייה, לא עצר ולא האט, במהירות, מהצד השמאלי ונכנס במהירות ופנה שמאלה ממנחם בגין לרחוב המלאכה, לא עצר ולא האט, דהר קדימה. קשה לעצור משאית כזו ונבלם על הרכב שלי. כבר הייתי בכביש. אם הייתי נכנס לנתיב הנסיעה שלו, המכה הייתה אמורה להיות אצל מקדימה. החלק הקדמי ברכב לא נפגע. המכה התחילה מאחורה, אפשר לראות בתמונות. הוא נתן לי מכה מאחורה.

מטעם מנורה העיד עד ראייה נייטרלי, מר יהודה שרפי:

באותו יום של התאונה, הגעתי לרחוב המלאכה, החניתי את הרכב שלי מצד ימין, יש לי טנדר. אני יוצא מהרכב, לכיוון בית מאיה, ראיתי משאית גדולה, מהצד שלי, באה מצד ימין אלי, אני מסתכל על המשאית ופתאום בא רכב מצד שמאל, מולי, ונכנס במשאית בצד שלו הימני. הוא לא הספיק לעצור הרכב הפרטי ודחף גם את הרכב השני של הנכה. באנו לשם, הוצאנו אותו מהרכב הפרטי, הוא היה לחוץ עם הדלתות, הגיע אמבולנס, הוצאנו אותו מהרכב, שאלתי אותו למה הוא נוסע מהר, יש גם שלט. הוא אמר שהוא נכה, בא אמבולנס, לקח אותו והלך.

בחקירה החוזרת נשאל העד שאלה ממוקדת ופשוטה:

ש. כאשר אתה הולך ברחוב, מה אתה רואה, מי מגיע קודם לכביש?

ת. המשאית.

התשובה הברורה של העד מלמדת כי רכב מנורה (המשאית) הקדים להכנס לרחוב שבו התרחשה התאונה לפני רכב הפניקס. היא גם מתיישבת עם דברי העד בעדות הראשית כי תחילה ראה את משאית מנורה ורק אח"כ הופיע רכב הפניקס. לדברי העד הגיע רכב הפניקס במהירות גבוהה, יחסית. אמנם, נהג הפניקס טען בעדותו כי נסע במהירות נמוכה, אך בנקודה זו אני מעדיף את דברי העד הנייטרלי.

העד הנייטרלי נקלע באקראי למקום התאונה. אין לו היכרות עם מי מהנהגים האחרים, ולכן יש לתת משקל נכבד לדבריו.

לאור האמור, התביעה מתקבלת כנגד הנתבעת 2 ונדחית כנגד הנתבעת 1.

אני מחייב את הנתבעת 2 בתשלום 8718 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 2000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"א, 10 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.