לפניי בקשת המאשימה להורות על איחוד המשפטים בתיק זה יחד עם ת"פ 66414-05-20, המתנהל אף הוא בפניי ויחד עם ת"פ 26712-04-20 המתנהל בפני כבוד השופט אביחי דורון, בהתאם לסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב – 1982 (החסד"פ).

רקע

ביום 22.4.2020 הוגש כתב אישום במסגרת ת"פ 26712-04-20 (התיק הראשון) בגין אירוע מיום 15.3.2019, המייחס לנאשמת ביצוע עבירות של שימוש בכח או באיומים למנוע מעצר, עבירה לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש), תשכ"ט – 1969 (הפסד"פ); פציעה כשעבריין מזויין, לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, השתל"ז – 1977 (חוק העונשין) ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ביום 31.5.2020 הוגש כתב אישום במסגרת ת"פ 66414-05-20 (התיק השני) בגין אירוע מיום 19.3.2020, וביום 8.11.2020, הוגש כתב אישום מתוקן בתיק זה, אשר כלל אישום נוסף, בגין אירוע מיום 8.8.2020. כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמת ביצוע של שתי עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין וביצוע עבירה של תקיפה חבלנית של בן זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.

ביום 10.1.2021 הוגש כתב אישום במסגרת תיק זה (התיק השלישי), בגין אירוע מיום 30.3.2020, המייחס לנאשמת ביצוע עבירות של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין; תקיפה חבלנית של בן זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; תקיפת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 273 לחוק העונשין, ועבירה של שימוש בכח או באיומים למנוע מעצר, עבירה לפי סעיף 47(א) לפסד"פ.

יצוין, כי קיימתי דיון במעמד הצדדים, וכן קיבלתי את רשות חברי, כב' השופט דורון להכריע במכלול התיקים במסגרת בקשה זו.

תמצית טענות הצדדים

המאשימה טענה, כי מאחר שמדובר בשלושה כתבי אישום שעניינם ביצוע עבירות אלימות במשפחה (כלפי בן זוגה של הנאשמת, שהוא המתלונן בכל התיקים), ביצוע עבירות כלפי שוטרים שהגיעו לאירועים הנדונים, העוסקים בסדרת אירועים הקשורים זה בזה ונסמכים על ראיות חופפות ועל אותם עדי תביעה, מן הראוי והיעיל לשמוע את שלושת התיקים יחדיו.

ב"כ הנאשמת טענה, כי אין בין התיקים קשר המצדיק את איחודם, וכי מלבד העובדה שמדובר באותה נאשמת, אין מדובר בסדרת מעשים קשורים או בראיות חופפות. עוד נטען, כי במהלך מו"מ שהתקיים בין הצדדים, מסרה ב"כ הנאשמת למאשימה, כי המתלונן נמלט לחו"ל במהלך שנת 2020 ומאז לא שב. לכן כאשר הבינה המאשימה, כי המצב הראייתי בתיק התערער, בחרה לבקש את איחוד המשפטים, על-מנת ליצור דעה קדומה בפני המותב שידון בתיקים, תוך השחרת פני הנאשמת. כן נטען, כי הבקשה לאיחוד תיקים אמורה הייתה להיות מוגשת יחד עם הגשת כתב האישום בתיק השני, לא כל שכן לאחר הגשת התיק השלישי, ומשלא נעשה כך, חזקה כי המאשימה אינה סבורה שיש לאחד את התיקים. עוד נטען, כי איחוד התיקים יסרבל את הדיון בתיק זה ויאריכו שלא לצורך, שכן להבדיל מיתר התיקים, במסגרת תיק זה מתעוררות שאלות מקדמיות המצריכות בירור משפטי.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי בקשת המאשימה לאיחוד המשפטים להתקבל.

מהלך של איחוד משפטים הוגדר בסעיף 90 לחסד"פ כך:

"בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין".

סעיף 86 לחסד"פ שעניינו איחוד אישומים והוא הרלבנטי לענייננו, קובע:

"מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת...".

בע"פ 866/95 אהרון סוסו נ' מ"י (מיום 27.3.1996) שעסק באיחוד אישומים ואיחוד נאשמים נקבע כי "הדעת נותנת כי המחוקק כיוון לכך שפרשה עובדתית אחת תתברר לפני בית משפט אחד, על כל ספחיה. אין חולק כי זהו גם המצב הרצוי" (פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט מצא).

בבג"ץ 5283/98 ג'ומעה חדר נ' מ"י (מיום 12.11.1998) (פרשת חדר) שדן בשאלה אם איחוד שני אישומים בכתב אישום היה כדין, נקבע:

"סעיף 86 לחוק, רישה, מורה, כי צירופם של כמה אישומים בכתב-אישום אחד הינו כדין בכל אחד משלושה סוגי מקרים: כאשר האישומים מבוססים על 'אותן עובדות' או על 'עובדות דומות' או על 'סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת'. כמוסבר בספרו של קדמי, אישומים המבוססים על 'אותן עובדות' הם אישומים העוסקים 'בגזרות שונות של פרשה אחת; בעוד שהמאפיין אישומים המבוססים על 'עובדות דומות' הוא '...'דמיון' מבחינת העובדות, להבדיל מדמיון מבחינת טיב המעשה ואופיו'; ואילו הסוג השלישי עניינו ב'סדרת מעשים נפרדים – מבחינת הזמן והמקום – אשר קיים ביניהם חוט מקשר, ההופך אותם לפרשה כוללת אחת'... פרשתנו נכנסת לגדרו של הסוג השני....זאת ועוד, התנאי בדבר 'עובדות דומות' אין משמעו כי בין עובדותיהם של האישומים אין כל הבדל. כל שצריך להתקיים הוא מכנה משותף עובדתי. הווי אומר: די בכך שאישומים מבוססים על עובדות שרובן או עיקרן דומות, כדי להכשיר את צירופם כאישומים המבוססים על עובדות דומות".

באשר ליתרונות האיחוד נקבע בפרשת חדר כי "...לא רק שאין פגם באיחוד האישומים, אלא שלבירורם במאוחד יש גם יתרונות בולטים הן מצד שיקולי היעילות והן מצד היכולת להגיע לחקר האמת."

מן הכלל אל הפרט

כאמור, מצאתי לקבל את עמדת המאשימה, ולהלן אעמוד על הנימוקים להחלטתי:

ראשית, מדובר בשלושה כתבי אישום, שהוגשו על יד אותה מאשימה לאותו בית משפט, נגד אותה נאשמת.

שנית, עניינים של שלושת התיקים הוא בעבירות אלימות שביצעה לכאורה הנאשמת כלפי המתלונן – בן זוגה, בביתם המשותף, כאשר רוב העובדות הן עובדות דומות. שלושת כתבי האישום עוסקים בהתפרצות אלימה לכאורה של הנאשמת כלפי המתלונן, תוך איומים, פציעה על ידי סכין, תקיפה חבלנית על ידי חפץ, קהה והיזק לרכוש המשותף. גם יתר העובדות בתיק הראשון ובתיק האחרון, הנוגעות לעבירות שבוצעו לכאורה כלפי השוטרים שהגיעו למקום בעקבות ההתפרצות האלימה של הנאשמת, יש בהן עובדות דומות.

שלישית, בשלושת כתבי האישום קיימת חפיפה בין עדי התביעה. כך למשל בשלושת כתבי האישום ישנה חפיפה בין לפחות שלושה עדי תביעה. ראו לדוגמה עדי תביעה 1, 7, 8 ו – 9 בתיק השלישי ועדי תביעה 1, 7, 8, ו – 9 בתיק הראשון.

רביעית, לא מצאתי ממש בטענת ב"כ הנאשמת, כי עצם האיחוד יש בו לגרום ל"השחרת פני הנאשמת", נוכח הדמיון שבין האירועים והיותם אירועים דומים, ישנה חשיבות להכרעה בהם כמכלול. הדבר עולה בקנה אחד עם עקרון היעילות משפטית והדיונית, וימנע החלטות סותרות בתיקים הנוגעים לשלושה כתבי האישום. באותה נשימה אומר, כי לא סברתי שפעולת המאשימה לקחתה בחוסר תום לב ולכן אני דוחה גם טענה זו.

חמישית, אשר לטענת ב"כ הנאשמת, כי היה על המאשימה להגיש את הבקשה לאיחוד מיד עם הגשת כתב האישום השני, או לפחות, לאחר הגשת כתב האישום השלישי – יש לדחותה, שכן סעיף 90 לחסד"פ קובע, כי ניתן להורות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים בכל שלב שלפני הכרעת הדין, ולאו דווקא מיד עם הגשת כתב האישום המאוחר, או בענייננו – כתב האישום השני.

לאור האמור לעיל, אני מורה על איחוד התיקים בתיק זה ובת"פ 66414-05-20 ובת"פ
26712-04-20. יוותר ת"פ 66414-05-20 ויוגש בו כתב אישום מתוקן שיכלול, כאישומים נפרדים, את האירועים בתיקים המאוחרים יותר (מבחינת מועד הגשתם), כאשר התיקים הללו ייסגרו וכתבי האישום בהם יימחקו. הדבר ייעשה עד ליום 1.9.2021.

כפי שנקבע בדיון שהתקיים אתמול, דיון יתקיים לפניי בת"פ 16105-01-21 ביום 30.9.2021 בשעה 11:30.

נא לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, י"א י"א אב תשפ"א, 20 יולי 2021, בהעדר הצדדים.