1. לפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 24.7.22 שניתן בהיעדר התייצבות הנתבעים לדיון.
2. לטענת המבקשים, נבצר מב"כ המבקשים להתייצב לדיון שנקבע בשל מחלה אשר מנעה ממנה להתייצב לדיון ואף להודיע על מחלתה בשל היותה מרותקת למיטה. אשר לסיכויי ההגנה נטען כי אלו טובים שכן לתובעת אין כל עילת תביעה כנגד הנתבעת.
3. בתגובה לבקשה טענה המשיבה כי פסק הדין ניתן כהלכה ואין עילה לבטלו. המבקשים היו מודעים למועד הדיון. אין באישור המחלה שהוגש להעיד כי ב"כ המבקשים הייתה מרותקת למיטה. יתר על כן, נטען כי לאחר הדיון ומתן פסק הדין קיבלה ב"כ המשיבה הודעה מב"כ המבקשים, אשר ציינה כי חזרה מחו"ל יום לפני הדיון וסברה כי הדיון מתקיים ביום 25.7.22. המבקשים אף הם לא התייצבו לדיון. אשר לסיכויי ההגנה, נטען כי המבקשים לא מעלים בבקשתם או בתצהירם טענת הגנה כנגד התביעה. המשיבה מוסיפה כי בטופס ההודעה על אירוע התאונה הודה הנהג כי לא ראה את צד ג' וכי הוא אשם בתאונה. כן שילמה המבקשת, חברת הביטוח, סכום חלקי למשיבה וקיזזה את סכום התביעה בגים אשם תורם.
4. בתשובה לתגובת התובעת חזרו המבקשים על טענותיהם.
5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, באתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין.
6. איני סבור כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. המצאה בוצעה כדין ואין כל מחלוקת כי המבקשים ידעו אודות מועד הדיון. ב"כ המבקשים טוענת כי לא התייצבה לדיון בשל מחלה, הגם כי הוגש אישור מחלה המעיד כי במועד הדיון היה בידי ב"כ המבקשים אישור מחלה תקף, הרי שאין הדבר פוטר אותה מחובתה להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון.
7. יחד עם זאת, סברתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין מכוח שיקול דעת בית המשפט. אמנם, המבקשים לא פירטו בבקשתם את טענות ההגנה שבפיהם, אלא שבתיק הוגש כתב-הגנה ובו מפורטות כל טענות ההגנה של המבקשת , על-כן יש לתת למבקשת את יומה בבית-משפט כדי להוכיח את הגנתה.
8. בשל האמור, הריני מורה על ביטול פסק הדין מיום 24.7.22.
9. המבקשת/הנתבעת תשלם למשיב /הנתבע הוצאות הליך זה סך של 750 ש"ח ואשר ישולם בתום ההליך.
10. המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' אלול תשפ"ב, 28 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.