1. מטעמים, שאינם ברורים לי, לא ראיתי את הבקשה להסתלקות מן הבקשה לאישורה של תובענה ייצוגית, והוגשה בחודש אפריל, עד לרגע זה, עם הכנתו של התיק לישיבה הקבועה בשבוע הבא.

2. לאחר שעיינתי בבקשה המוסכמת ובתנאי-ההסתלקות המוצעים נחה דעתי לאשר את ההסדר במובן של התשלום, שבו תחוב הנתבעת לקרן ובמובן של מתן-תוקף להתחייבות שנטלה הנתבעת על עצמה בקשר לתיקון-ההתנהלות. עם זאת, לא מצאתי מקום לפסיקתם של גמול למבקש ושל שכר-טרחה לבא-כוחו. סבורני כי השיקולים נגד, שפורטו באורח מקיף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון בענין מרקיט הידוע, כוחם יפה להם גם בנסיבותיה של פרשה זו. אחד החששות, שהעלה בית-המשפט העליון בנדון הוא כי מבקש יעדיף הסתלקות מתוגמלת על פנֵיה של טובת-הקבוצה בניהולה עד תום של בקשתו, ושל התביעה הייצוגית אם הבקשה תתקבל. ענין זה עלול לשקף ב"בעיית-נציג"; לפגוע בענינה של הקבוצה והועלה בבקשה לאישורה של התובענה כייצוגית; ולהסב לקבוצה, ולאינטרס הציבורי, נזקים היקפיים שעמם קשה להשלים. כך הוא, בין היתר, חשש מ"גלגול" עלותה של הסתלקות מתוגמלת מתביעה צרכנית על חברי-הקבוצה ועל הכלל, בדרך של הרעת-תנאיה של ההתקשרות עם המוכר ובייחוד באמצעות העלאה של מחירים. כזה הוא, עוד, החשש מפניה של פגיעה ברעיון המשפטי של תביעה ייצוגית (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, בפסקה 22 לפסק-דינה של כבוד השופטת ענת ברון (פורסם באתר הרשות השופטת, 5.8.2018)).

3. שיקולים שכאלה עשויים לגבור אף במקרה, שבו ערך נתבע שינויים בהתנהלותו ושיפר איזה מן הליקויים, שעליהם נסובה הבקשה לאפשר לתבעו בתביעה ייצוגית, ואפילו כשעשה זאת בעקבותיו של הסדר-ההסתלקות שגובש. במלים פשוטות, כוחה של הבקשה לאישורה של תובענה ייצוגית אינו אך בהעמדתם של דברים על מכונם כי אם, עוד, בשיפוים של חברי-הקבוצה על נזקיהם ככל שהוכחו. בחינתו של הסדר להסתלקות מתוגמלת מחייבת לבחון גם מרכיב זה, לאמור – עד כמה ענה ההסדר על רציונאל מבואר זה. אחרת, יתכבד נא מבקש וינהל את בקשתו, ואולי אף את תביעתו הייצוגית, עד תומה כדי להניב לחברי-הקבוצה הנטענת את מכלול-הפירות, שלהם טען כתב-הבקשה לאישורה של תובענה ייצוגית. זאת, אפילו אם הדבר כרוך בנטילתו של סיכון כי עמדתו של המבקש תידחה ואפילו אם בדרך להכרעה יידרש המבקש להוצאות ולטרחה. זו משמעותו של ייצוג בתובענה ייצוגית.

4. אינדיקציה אחת להחלטה הנדרשת יכולה להימצא בפער ממשי בין הסכום, המוערך בבקשה, לבין תוצאותיו של הסדר-ההסתלקות. פער שכזה מציף, כמו מאליו, את השאלה כלום יכל המבקש, אילו עמד על בקשתו, להוכיחה ללא קושי ושמא לא. פער שכזה עלול גם להצביע על נכונות להתפשר על חשבונם של חברי-הקבוצה רק, או בעיקר, מן הטעם שההסתלקות תהא מתוגמלת.

בבקשה לאישורה של תובענה ייצוגית בהליך זה הוערך מספרם של חברי-הקבוצה הנפגעים ב-20 אלף איש. הנזק, ממוני ולא ממוני, הוערך בסך של 55 שקלים לאדם ובסך הכול – למעלה ממיליון שקלים. הסדר-ההסתלקות קבע כי הנתבעת תשלם לקרן סך של 65 אלף שקלים בלבד. שיעורם, בתוך כך, של הגמול ושל שכר-הטרחה המבוקשים עלה כדי מחציתו של הפיצוי הזה. להשקפתי, ענין זה מטה את הכף לחובתו של התגמול הכספי המבוקש.

5. ניתן, אפוא, תוקף של פסק-דין למפורט בפסקאות 5 ו-6 לבקשה לאישורו של הסדר-הסתלקות. אינני מאשר תשלומם של גמול למבקש ושל שכר-טרחה לבא-כוחו.

6. בהתחשב, מנגד, בשלב המוקדם עד מאד שבו הונח לפנַי ההסדר הזה, קודם שהתקיים ולו דיון ראשון בבקשה וקודם שבית-המשפט נדרש לאיזו החלטה מהותית בתיק זה, יש מקום להשתמש בתמריץ הכספי, המכוון לעודד הסכמות בין הצדדים ולפטור מתשלום מחציתה השנייה של האגרה. כך אני עושה.

7. לא מצאתי מקום, לפי הנסיבות המפורטות לעיל ובהתחשב, עוד, בכך שההסתלקות אינה מקימה מעשה של בית-דין, להפעיל את ההליך של פרסום ושל איתור מייצג חלופי לקבוצה, לפי סעיף 16(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

הדיון שנקבע – בטל. המזכירות תודיע לצדדים, ללא דיחוי נוסף ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ט בסיון התשפ"א, 9 ביוני 2021, שלא במעמד-הצדדים.