21 דצמבר 2022

1. לפנינו בקשה לסילוק התביעה על הסף, שהוגשה על ידי הנתבעת 6, חברת השדרה הירוקה א.ו בניה ויזמות בע"מ (להלן גם: "חברת השדרה הירוקה").

1. התובע הוא עובד זר מאריתריאה. התביעה העיקרית עניינה זכויותיו בשל עבודתו הנטענת, מיום 25.6.18 ועד ליום 30.7.19, בעבודות בניה בעיר ראשון לציון באזור הסינמה סיטי וקניון הזהב ובפרויקט ברחוב הציונות בחולון.
2. תחילה הוגשה התביעה כנגד א.כ רימונים בניה ופיתוח בע"מ, חברה המספקת שירותי בנייה (להלן: "הנתבעת 1" או "חברת רימונים בניה ופיתוח") ומר כהן אברהם, בעל מניות ודירקטור בנתבעת 1 (להלן: "הנתבע 2"). התובע טען בתביעתו כי באתרי העבודה היו מנהלים מטעם הנתבעים 1-2 (מר עארף גאברין, ארז ומשה) ויש להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבע 2 לנתבעת 1.
3. ביום 29.7.20 אושרה בקשת התובע לתיקון התביעה וצורף מר ארדוגאן היידר כנתבע נוסף (להלן: הנתבע 3 או מר היידר). התובע טען בכתב התביעה המתוקן, כי מר היידר הנפיק תלושי שכר ושילם את שכרו באמצעות חברה שבבעלותו בשם אניל נס בע"מ. הנתבע 3 טען, שכקבלן ביצע עבודות שלד ברחוב הציונות ובאזור הסינמה סיטי בראשון לציון אולם לא התקשר עם הנתבעת 1, וזו לא הפעילה אתרים בהם שימש כקבלן (ראו סעיף 10 לכתב ההגנה שהוגש ביום 4.10.21).
4. ביום 2.1.22 נדחתה התביעה נגד הנתבע 2, בהסכמת הצדדים (ראו פרוטוקול הדיון מיום זה).
5. ביום 1.6.22 התקבלה בקשת התובע לתיקון נוסף של התביעה, וביום 9.6.22 הוגש כתב תביעה מתוקן בו הוספו הנתבעים 4- 6. התובע טען כי כל הנתבעים היו מעסיקים במשותף ויש לחייבם ביחד ולחוד בסכום התביעה. לשיטתו הנתבעים 2, 3, 5 ניהלו את החברות שבאמצעותם הועסק תוך הפרת חוקי המגן ושימוש לרעה במסך ההתאגדות ומשכך יש לבצע הרמת מסך ולחייבם באופן אישי (סעיפים 28- 35 לכתב התביעה המתוקן). כן נטען, כי בתקופת העבודה התובע הועסק בחצרי הנתבעות 1, 4, 6 שהתרשלו בפיקוח על תנאי עבודתו (סעיפים 39- 52 לכתב התביעה).
6. ביום 30.8.22 נשמעה עדותו המוקדמת של התובע ונדחתה בהסכמה התביעה נגד הנתבע 2.
7. בישיבת דיון מוקדם מיום 18.9.22 ניתנה החלטת בית הדין, לפיה על התובע להודיע עמדתו ביחס לכל אחד מהנתבעים ולפרט עמדתו ביחס לטענה שהנתבעת 1 לא קשורה לפרויקטים בהם הוא טוען שעבד, וכי הנתבעת 6 קשורה לפרויקט השני בלבד (עמוד 8 שורות 6-8).
8. ביום 14.11.22 נמחקה התביעה כנגד הנתבעים 4-5 בשל היעדר אישורי מסירה.
9. ביום ה- 22.11.22 הגישה הנתבעת 6 בקשה לסילוק התביעה על הסף, נשוא החלטה זו.
10. בבקשה לסילוק על הסף טוענת הנתבעת 6, שיש לדחות את התביעה נגדה. היא לא נתבעה בכתב התביעה המקורי וצורפה רק עם בקשת התובע לביטול פסק דין.

התביעה אינה מפורטת ביחס לנתבעת 6. כתב התביעה אינו מפרט את העובדות המהוות את עילת התביעה כנגדה, ומתי נולדה. כתב התביעה לא כולל פרטים רלוונטיים כגון מועד ההעסקה בכל אחד מהפרויקטים בהם התובע טוען שעבד; התובע לא הפריד את הסכומים שחייבים לו לשיטתו בגין כל פרויקט ולא הוברר איזה חלק חייבות לו הנתבעות בגין הפרויקט בחולון ובגין הפרויקט בראשון לציון. בנוסף, מעדותו המוקדמת של התובע עלה כי הנתבעת 6 זרה לתובע והוא הועסק אך ורק על ידי הנתבעים 4 ו- 5.

1. התובע מתנגד לבקשה, וטוען כי הבקשה לסילוק התביעה הוגשה רק לאחר שנמחקה התביעה כנגד הנתבעות 4- 5 והדבר מעיד על ניסיון התחמקות של הנתבעת 6. לאורך מרבית תקופת העסקה התובע הוצב לעבודה ברחוב הציונות חולון, שם הייתה עיקר עבודתו ומעסיקותיו שיבצו אותו לעבודה בראשון לציון למספר ימים ספורים.

1. הנתבעת 6 השיבה כי בדיון מיום 18.9.22 נדרש התובע לפרט עמדתו ביחס לכל אחד מהנתבעים ולכל פרויקט אולם עד היום טרם עשה כן. משכך, קמה לנתבעת 6 הזכות להגיש בקשה זו.
2. לאחר שקילת טענות הצדדים, מצאנו כי מתקיימות נסיבות חריגות בהן יש לקבל את הבקשה ולמחוק את התביעה נגד הנתבעת 6 על הסף, ונפרט.
3. הלכה פסוקה היא, כי :

"הסעד של מחיקה או דחייה על הסף של הליך אזרחי הוא סעד מרחיק לכת, ועל כן יש לנהוג לגביו זהירות יתרה ולהפעילו רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... השימוש בסעד זה בהליך אזרחי בבית הדין לעבודה, הוא על פי תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ובין השאר ב"שים לב למיוחד שבמשפט העבודה וביחסי העבודה...". (דב"ע (ארצי) נד/ 22 -4 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י- הסתדרות המהנדסים נ' תעש- תעשיות ישראל בע"מ פד"ע כז 479).

1. בענייננו, התובע טען בכתב התביעה באופן כללי וסתמי להעסקה במשותף, כך:

"הנתבעים 1-6 שימשו מעסיקיו הישירים של התובע לאורך תקופת העסקתו אצלם, החל מיום 25.6.2018 ועד ליום 30.7.2019, קרי: 13.5 חודשי העסקה.

הנתבעים 1-6 העסיקו את התובע במשותף והינם חייבים ביחד ולחוד בסכום התביעה.

...

כאמור לעיל התובע עבד לכל אורך תקופת התביעה בחצרי הנתבעות 1, 4 ו- 6.

על פי דוקטרינת מעסיקים במשותף קיימת חובה משפטית לנתבעות, ביחד ולחוד, שכן על אף שבאופן פורמלי התובע שימש כעובד הנתבע 3 ו/או החברה שהייתה בבעלותו בטרם פורקה, הרי שבפועל עבד התובע בחצריה של הנתבעות 1, 4 ו- 6 וקיבל הוראות ישירות ממנהלי ועובדי הנתבעות 4, 1 ו- 6 לכל אורך תקופת התביעה" (סעיפים 15- 16; 39- 40 לכתב התביעה המתוקן).

1. בתצהירו, התובע הצהיר באופן כללי כי הועסק על ידי הנתבעים בפרויקט תמ"א 38 ברחוב הציונות חולון, ובבניית בניינים חדשים באזור הסינמה סיטי ליד קניון הזהב בראשון לציון (סעיף 12 לתצהיר התובע). כן התייחס לנתבע 3, מר היידר, שלטענתו חתם על הדוחות נוכחות ונתן לו הוראות בשטח. התובע טען עוד, כי עבר הדרכה בנוגע לעבודה בגובה על ידי הנתבעת 4. לגבי הנתבעת 6 ציין כי היא חברת בנייה המספקת שירותי בנייה בפרויקטים שונים לרבות בפרויקט תמ"א (ראו סעיפים 4, 8, 14, 15 לתצהיר התובע).
2. התובע לא פירט במסגרת כתב התביעה או התצהיר באיזה פרויקטים או אתרים של הנתבעת 6 עבד ובאיזה מועדים. אף מעדותו המוקדמת עלה כי אינו מכיר את הנתבעת 6 וכל התנהלותו הייתה מול הנתבע 3 (ראו: עמוד 30 שורות 16- 19, עמוד 32 שורות 1-4, עמוד 33 שורות 8- 9. ועמוד 29 שורות 29- 35).
3. הנתבעת 6 צירפה לכתב ההגנה הסכם התקשרות עם הנתבעת 4 וחברה נוספת לצורך ביצוע עבודות בפרוייקט תמ"א 38. בהתאם לאישור שצורף, תחילת העבודה הייתה ביום 11.11.18, בעוד התובע טען שתקופת עבודתו החלה קודם למועד זה (ראו סעיף 15 לכתב התביעה המתוקן). בדיון מיום 18.9.22 הודיעה הנתבעת 6 כי היא קשורה רק לפרויקט ברחוב הציונות חולון ולא לפרויקט בסינמה סיטי בראשון לציון (ראו עמוד 7 שורות 15- 18, שורה 24).
4. באותו מועד ניתנה החלטת בית הדין, לפיה על התובע להבהיר עמדתו ביחס לכל אחת מהנתבעות, כדלקמן:

"התובע יודיע תוך 30 יום עמדתו ביחס לכל אחד מהנתבעים, וכן יפרט עמדתו ביחס לטענה שמדובר בשני פרויקטים נפרדים, אשר הנתבעת 1 אינה קשורה אליהם והנתבעת 6 קשורה לפרויקט השני בלבד" (עמוד 8 שורות 6- 8).

1. על אף החלטת בית הדין כאמור, התובע לא הבהיר עמדתו כנדרש. אף במסגרת התגובה לבקשה לא הובהר מה תקופת העבודה המיוחסת לנתבעת 6 והיכן.
2. למעשה, עד היום לא פירט התובע מדוע, לשיטתו, יש לראות בנתבעת 6 מעסיקה במשותף. הקשר היחיד עליו הצביע התובע בינו לבין הנתבעת 6, היה כי העבודה בוצעה, לדבריו, בשטחה. עם זאת, התובע לא פירט מתי לשיטתו עבד בשטחים של הנתבעת 6, בתוך כלל תקופת העבודה נשוא התביעה. אף לא נטען כי מי מנציגי הנתבעת 6 נתנו לו הוראות או פיקחו על עבודתו, ולא נטען לקשר כלשהו בין הנתבע 3, שהתנהל מול התובע, לנתבעת 6.
3. בנסיבות אלה, התשתית העובדתית העולה מכתב התביעה המתוקן אינה מבססת עילה מספקת נגד הנתבעת 6, ומוצדקת בקשה לסילוק על הסף, בהתאם לסעיף 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. יפים לעניינו הדברים שנקבעו בבר"ע 59941-11-14 אטורה תעשיות בע"מ - יורם שיטרית (19.10.15):

"נקודת המוצא לדיון בבקשה לסילוק על הסף מחמת העדר עילה היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע, ועל בית הדין לבחון האם בהנחה שהתובע יוכיח את טענותיו שבכתב התביעה יוכל לזכות בתביעתו. בנסיבות בהן חסרות בכתב התביעה עובדות מהותיות לביסוס עילת התביעה הנטענת או כאשר העובדות המפורטות בכתב התביעה אינן מקנות לתובע את הסעד הנתבע על ידו, דין התביעה להימחק על הסף בשל העדר עילה (גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013, ע' 374 – 375; להלן - גורן)".

1. הותרת התביעה נגד הנתבעת 6 תלויה ועומדת מנוגדת אף לרוח תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, לפיה יש לברר הליכים במהירות וביעילות, גם לאור האינטרס הציבורי בדבר ניצול מיטבי של המשאב השיפוטי היקר והמוגבל.
2. בקשת הנתבעת 6 לסילוק התביעה מתקבלת.
3. התובע יישא בשכ"ט עו"ד הנתבעת 6 בסך 2,000 ₪.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשפ"ג, (21 דצמבר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.