בפניי בקשה למחיקת כותרת בתיק אשר נפתח בגין תובענה בסדר דין מקוצר, על סך 210,000 ש"ח.

רקע

בכתב התביעה טוענים המשיבים, שבין הצדדים נוהל משא ומתן לרכישת דירת המשיבים ע"י המבקשים, וכי בין הצדדים גובש הסכם מכר מחייב (להלן – "ההסכם"), על אף שלא נחתם ע"י הצדדים. המבקשים הודיעו שאינם מעוניינים לחתום על ההסכם, בכך הפרו אותו ולכן זכאים המשיבים לפיצוי המוסכם הקבוע בו.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה למחיקת כותרת, בתגובה ובתשובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. נימוקיי להלן.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות") מגדירה את סוגי התביעות שיכולות להתברר בסדר דין מקוצר, כך:

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות -

(א) מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב".

אם כן, התביעה צריכה למלא אחר שלוש דרישות מצטברות המנויות בתקנה האמורה:

(1) תביעה על סכום קצוב;

(2) תביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא;

(3) קיומן של ראיות בכתב לעילת התביעה.

במקרה שלא התקיימו התנאים האמורים או אחד מהם, התביעה אינה בת סדר דין מקוצר ויש למחוק את הכותרת "סדר דין מקוצר".

זהו שלב מקדמי שאיננו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ואיננו מחייב בחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקיפה המצויה בידי התובעים ונועדה להוכחת תביעתם על כל פרטיה.

מן הכלל אל הפרט

איני סבורה, כי התביעה עומדת בשלוש הדרישות המצטברות כאמור.

1. כאמור, התנאי הראשון בו על התביעה לעמוד על מנת להיות כשירה להתברר בסדר דין מקוצר, היא הדרישה שתהיה על סכום קצוב. סכום קצוב "פירושו שהחישוב יהיה עניין אריתמטי גרידא ללא צורך בשומה או בהערכה" [ראה: ע"א 410/88 רום חברה לביטוח בע"מ נ' כוכב בע"מ (10.12.1989); וכן ע"א 734/83 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ (8.3.1984)].

סכום קצוב הינו סכום שגובהו מוסכם מראש בין הצדדים או - אם הוא אינו מוסכם, הוא ניתן לקביעה בחישוב חשבוני פשוט להבדיל מסכום שנקבע לפי שיקול דעת שיפוטי.

אמנם, על פניו סכום התביעה עומד בדרישה להיותו סכום קצוב. עם זאת, מכיון שמקורו של הסכום הוא בהסכם שלא נחתם, ובצירוף העובדה שהתביעה אינה עומדת ביתר הדרישות להכתרתה כתביעה בסדר דין מקוצר, אין בכך כדי להועיל למשיבים.

1. שנית, לגבי הדרישה כי התביעה תהיה מכוח חוזה או התחייבות מפורשת או מכללא.

לכתב התביעה צורפו הסכמי מכר לא חתומים ומסמכים נוספים הנדרשים במסגרת חתימה על הסכמי מכר והעברת זכויות, כולם לא חתומים.

אמנם, אין הכרח שהחוזה או ההתחייבות המשמשים יסוד לתביעה יהיו בכתב או אף בעל פה, ודי בכך שאפשר להסיק על קיומם ממכלול נסיבות המקרה, אולם איני סבורה שכך הם פני הדברים כאשר מדובר בתביעה המתבססת על הסכם מכר מקרקעין הדורש כתב.

המשיבים הפנו לפסיקה לעניין מעמדה הראייתי של החתימה במקרים מסויימים, אולם אין בפסיקה זו כדי להועיל להם. במקרה דנן, ובזהירות הראויה בשים לב לשלב הראשוני בו מצוי ההליך, לא ניתן לקבוע האם אכן מדובר בהעדר חתימה ראייתית בלבד שאז יתכן והתגבש הסכם, או שמא מדובר על העדר חתימה שמצביע על העדר גמירות דעת, ואז לא התגבש הסכם.

בהקשר זה יצוין, שהמשיבים טוענים, שאינם דורשים את אכיפת ההסכם ולכן אין משמעות להעדר החתימה, ומכאן משתמע, שגם לגישתם, תביעה לאכיפת ההסכם הייתה דורשת חתימה. אולם טענתם שאין מדובר בתביעת אכיפה היא, לכל הפחות, לא מדוייקת. המשיבים אמנם אינם תובעים את אכיפת ההסכם במלואו, אולם הם תובעים אכיפת סעיף ספציפי, הוא הסעיף הקובע פיצוי מוסכם.

מכל האמור לעיל עולה, כי בשלב זה לא ניתן לקבוע, שאכן התביעה היא מכח חוזה או התחייבות, ומכאן שאינה עומדת בדרישה השניה לפי תקנה 202(א) לתקנות.

1. שלישית, לגבי הדרישה בדבר קיומן של ראיות בכתב:

משמעותה של ראיה בכתב הינה קיומו של מסמך הקשור לנתבע ועשוי על ידו או בחתימתו [ראה: ת.א. (ת"א) 159882/06 עירית רמת גן ואח' נ' בילאק הנדסה ובנין בע"מ (21.5.2006)].

המשיבים מסתמכים על מסמכים שאף אחד מהם אינו חתום ע"י המבקשים ואשר מעיון בתכתובות עולה, כי נערכו ע"י ב"כ המשיבים. בנסיבות אלה, אין בפניי ראיה בכתב וגם מסיבה זו דין הכותרת להמחק.

1. לאור כל האמור לעיל אני קובעת, כי דינה של הכותרת "בסדר דין מקוצר" להימחק.

סיכום ומסקנות

אני מורה על מחיקת הכותרת.

כתב הגנה יוגש עד ליום 6 בספטמבר 2020.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסך של 3,000 ₪, אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

ניתנה היום, ב' אב תש"פ, 23 יולי 2020, בהעדר הצדדים.