בפני בקשה להורות על ביטול פסק דין שניתן כנגד הנתבעת (להלן: "המבקשת"), בהיעדר התייצבות לדיון, ביום 01.11.20.

1. המבקשת טוענת כי על בית המשפט להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגדה ובכך להעניק לה את יומה בבית המשפט, בשל העובדה כי לא ידעה כלל על קיומה של התביעה ולא קיבלה כל זימון לדיון. כמו כן טענה, כי זהות החותם אינה ידועה לה.
2. המבקשת טוענת כי מאחר ומדובר בעסק, היא לא קיבלה כל מידע אודות ההליך המשפטי.
3. התובע, המשיב, טוען כי אין לבטל את פסק הדין, בהינתן כי המבקש היה מדוע להליך כאמור, וזאת בהסתמך על תכתובת ווטסאפ בין התובע לבין המצהיר מטעם הנתבעת ובה נראה כי זה האחרון נחשף לכתב התביעה.
4. המבקשת לא השיבה לתגובת התובע.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וצרופותיהם, מצאתי כי דין הבקשה לביטול פסק דין להידחות.

1. הבקשה מבוססת אך ורק על הטענה, כי דין פסק הדין להתבטל מחמת הצדק, בשל אי מסירת כתב התביעה.
2. בפועל, כעולה מסמכים בתיק, כתב התביעה הומצא לנתבעת כדין. יתרה מכך, התובע צירף תכתובת בינו לבין נציג הנתבעת המעידה על כך שהנתבעת הייתה מודעת לכתב התביעה, הנתבעת מצדה בחרה שלא להגיב לטענות התובע. אם כן, לא מצאתי לבטל את פסק הדין מחמת צדק.
3. אשר על כן, בהיעדר סיבה לביטול פסק הדין מחמת הצדק, דין הבקשה להידחות, שכן הנתבעת בחרה שלא לטעון דבר לעניין טענות הגנתה ובחרה שלא להשיב לתגובה.

הבקשה נדחית ופסק הדין נותר על כנו.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשפ"א, 11 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.