לפני המלצת הממונה למתן צו שיקום כלכלי בעניינו של החייב.

1. ביום 30.7.20 ניתן צו פתיחת הליכים לבקשת החייב. על החייב הושת צו חיוב חודשי בסך 1700 ₪. בהמלצת הממונה צוין כי החייב לא המציא לנאמן מסמכים שנדרשו ממנו ובכלל זה דוחות של עסק שניהל החייב ונסגר סמוך להליך וכן דוחות עסק שלחייב יש מניות בו. הנאמן ציין גם כי לחייב כושר השתכרות חודשי בסך 14,000 ₪ וזאת על בסיס השתכרות עבר. בהמלצת הממונה צוין כי החייב עומד בצו החיוב שהושת עליו אך בשים לב לאי מיצוי פוטנציאל ההשתכרות של החייב ראוי לקבוע לו צו חיוב גבוה יותר בהליך. בהתאם המליץ הנאמן על תכנית תשלומים במסגרתה יוסיף החייב סך חודשי של 3000 ₪ למשך 50 חודשים.

2. בדיון הראשון שהתקיים ביום 13.7.21 ציין ב"כ הנאמן כי קיים פיגור אחד בצו החיוב (יולי 21) ובדוחות הכלכליים. כמו כן צוין כי החייב טרם השלים את מלוא המסמכים שנדרש להמציא לנאמן. עם זאת ובשים לב לכך שמצבו הבריאותי של החייב לא היה יציב המליץ הנאמן כי הדיון יידחה על מנת שמצבו של החייב (ועמו קביעה בדבר כושר השתכרותו) יתייצב.

3. הדיון השני בתיק התקיים ביום 24.1.22. עובר לדיון זה הגישו הנאמן וב"כ החייב התייחסות למצבו העדכני של החייב. בעדכון הנאמן ( שהוגש לפני תגובת ב"כ החייב) צוין כי החייב לא עדכן אודות מצבו הבריאותי ויכולת ההשתכרות שלו. בנוסף, החייב טרם המציא את מלוא המסמכים שנדרש להמציא. בנסיבות אלה ובהינתן פוטנציאל השתכרות לחייב כאמור חזר הנאמן על ההמלצה לקבוע לחייב תכנית שמשכה 50 חודשים במסגרתה יוסיף לקופה מדי חודש 3000 ₪.

4. ב"כ החייב טענה כי המציאה לידי הנאמן את כלל המסמכים שנדרשו על ידו לפני כניסה לדיון מיום 13.7.21. עוד טענה ב"כ החייב כי לחייב לא היו מחדלים וככל והיו – תוקנו. כך, ציינה ב"כ החייב כי החייב עמד בצו החיוב החודשי כפי שצוין גם בהמלצת הממונה. ב"כ החייב הדגישה את מצבו הבריאותי הקשה ותמכה טענה זו באישור רופא תעסוקתי מיום 19.12.21 לפיו החייב "[..] יכול לחזור לעבודתו ללא הרמת משאות כבדים. יעבוד 6 שעות יומיות בשלב זה וזאת לחודשיים". עוד ציינה ב"כ החייב כי בניגוד לטענת הנאמן החייב אינו משמש במלון בו הוא עובד כקצין ביטחון אלא "כעובד זוטר". עם זאת, בדיון שהתקיים ביום 24.1.22 נאמר מפי ב"כ החייב כי "רשום בתלוש המשכורת קב"ט. עובד כמאבטח במלון. הוא מרים את המזוודות של האורחים" (ע' 5 ש' 30-31). לאור כל האמור עתרה ב"כ החייב לדחות את המלצת הנאמן וליתן לחייב הפטר לאלתר.

דיון והכרעה

5. ניתן בזה צו שיקום כלכלי לפיו יוסיף החייב לקופה 50 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 2000 ₪ כל תשלום. אין באמור כדי לגרוע מזכות הנאמן לפעול למימוש כספים לא מוגנים המוקנים כדין לקופת הנשייה.

6. אפתח ואומר כי אין כל בסיס בדין ליתן לחייב הפטר לאלתר כפי שהציעה ב"כ החייב. החייב עובד ומשתכר למחייתו ולשיטת ב"כ החייב בהליך זה החייב גם עמד בצו החיוב החודשי שנקבע לו בסך 1700 ₪ ללא פיגורים. בנסיבות אלה ומשעה שלפחות כושר ההשתכרות של החייב הוא הנכס העיקרי ממנו צפויים חובות להיפרע אין כל הצדקה לתת לו הפטר לאלתר.

7. כעת אדון במשך תכנית התשלומים וצו החיוב שיקבע בה. כידוע, ברירת המחדל שקובע חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 היא 36 חודשים אולם בנסיבות המקרה בהן החייב לא שיתף פעולה באופן מניח את הדעת עם הנאמן ולא המציא לעיונו מסמכים כפי שציין ב"כ הנאמן בדיון מיום 13.7.21 (באופן שאינו מתיישב, בלשון המעטה, עם הצהרת ב"כ החייב כי מסרה לב"כ הנאמן את כל המסמכים שנדרש החייב להמציא) בצדק עותר הנאמן ( ומצטרף הממונה) להארכת תקופת תכנית התשלומים. אני סבור כי בנסיבות העניין ומשעה שהדיון נדחה מיום 13.7.21 ליום 24.1.22 בין היתר על מנת לאפשר לחייב לסלק מחדליו בהליך אך לא נעשה כן הרי שהארכת תקופת התכנית ל- 50 חודשים כפי שעותר הנאמן היא סבירה בנסיבות העניין בשים לב להיעדר כל הפנמה מצד החייב בדבר חובת שיתוף הפעולה עם הנאמן בהליך לצורך שיקומו הכלכלי.

8. שאלה נפרדת משאלת משך התכנית היא שאלת ההחזר החודשי. בעניין זה, אני סבור כי אישור רופא התעסוקה אינו רלוונטי לצורך קביעה כי חל שינוי בפוטנציאל ההשתכרות של החייב. כפי שניתן לראות מאישור רופא התעסוקה נקצבה לחייב תקופה בת חודשיים בלבד במסגרתה יוגבל לעבודה בת 6 שעות ליום. הדעת נותנת כי בתום תקופה זו אין הגבלה על משך עבודת החייב. לעניין האיסור להרים משאות כבדים ניסתה ב"כ החייב לטעון תחילה כי החייב אינו קב"ט אלא עובד זוטר ולאחר מכן בדיון אישרה למעשה החייב משמש כקב"ט במלון אך הוסיפה כי חלק מעיסוקו הוא הרמת מזוודות. בעניין זה, כל עוד לא הוצגה לי אסמכתה לכך כי במלון בו מועסק החייב חלק מתפקיד הקב"ט הוא לשנע מזוודות אורחים – אין מקום לקבל טענה זו שנטענה בעלמא. יחד עם זאת, אני סבור כי אין די בעובדה שהחייב עבד בעבר תמורת שכר של כ- 14,000 ₪ כדי להסיק מכך באופן אוטומטי כי גם כיום הוא יכול להשתכר שכר דומה. כידוע, שוק העבודה הוא דינמי ( והנעשה בו אינו מצוי בידיעתו השיפוטית של בית המשפט) וצד המעוניין לשכנע את בית המשפט בדבר פוטנציאל השתכרות נדרש להציג נתונים מבוררים בדבר אפשרות החייב להשתלב במקצוע או ענף מסוים בשכר מסוים על פי נתוניו העדכניים של אותו ענף לרבות מצב הביקוש בו.

9. לאור כל האמור, ניתן בזה צו שיקום כלכלי לפיו יוסיף החייב לקופה 50 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 2000 ₪ כל תשלום. אין באמור כדי לגרוע מזכות הנאמן לפעול למימוש כספים לא מוגנים המוקנים כדין לקופת הנשייה.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשפ"ב, 23 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.