לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש בתאונת דרכים כאשר הצדדים אינם חלוקים בשאלת האחריות אלא בשאלת הנזקים לרכב התובעת, שלא תוקן עד היום.

רכב התובעת ניזוק מאחור על ידי רכב הנתבעים וחברת הביטוח של הנתבעות שילמה כמחצית מהנזקים תוך ביסוס ההפחתה מסכום של 49,091 ₪ ל-24,324 ₪ על בסיס חוות דעת שמאית נגדית של הנתבעים.

התובעת בהיותה אדם פרטי הגישה חוות דעת בגין הנזקים שנערכה בסמוך לאחר התאונה ובה פירט המומחה מר ירון תורתי חוות דעת באשר לרכיבים הנדרשים כתוצאה מהתאונה, מחירם, המחיר של העבודות באופן גלובלי ללא פירוט שעות אך פירוט סוג העבודות הנדרשות (פחחות, חשמל, צבע, אטימה, זיפות וכיו"ב).

התובעת לא תיקנה את הרכב גם לאחר שקיבלה חלק מהסכום מאחר ולטענתה אין לה את הסכום הנדרש על מנת לתקן. מדובר בתיקון בסכום משמעותי והיא מעדיפה להשקיע את הכספים בטיפולים בשים לב לנסיבות אישיות משפחתיות.

הנתבעת הגישה חוות דעת שמאית מטעמה, כאשר השמאי שהינו עובד של הנתבעת לא הכיר בחלקים נרחבים מהתביעה אלא רק בסכום העומד על כחצי מהנזקים וכן הכיר בסכום של ירידת ערך של 3%. מומחה זה לא כלל בחוות דעתו את המקורות מהם הגיע למחירים או לבדיקה לפיה יש לספק חלפים מקוריים לרכב.

בדיון שהתקיים לפניי ניסו הנתבעים לפגום במהימנות התובעת ובן זוגה, כאשר המחלוקת כלל אינה נוגעת לסוגיה זו ומדובר בניסיון שאין בו אלא הכפשה בלבד של שמם. אין מחלוקת כי הרכב לא תוקן, אין מחלוקת כי קיים אשם של נהגת הנתבעת והשאלות שנשאלו יש בהן כדי לפגוע בצורה ממשית ובלתי ראויה בתובעת כאשר המחלוקת הנה שמאית ומשכך השאלות נועדו לצורך הכפשה בלבד וללא כל מטרה עניינית.

עדים אלה העידו בצורה ברורה על הנזקים וכן על הנזקים העקיפים שנגרמו להם כתוצאה מכך שהנתבעת שללה את סכומי הביטוח על אף האשם מטעם המבוטחת. לא מצאתי כל פגם שיורד לשורשו של תיק זה שקשור לעדותם או מהימנותם.

השמאי מטעם התובעת העיד כיצד בחן את הרכב, מה הם החלקים שנדרשו החלפה, כיצד קיבל כסף עבור עריכת חוות הדעת וכן צירף דוח של קאר פארטס על חלקים שניסה לאתרם ללא הצלחה. מעדותו עולה כי מדובר ברכב שלא קיימים לו חלפים חלופיים זמינים. כמו כן, הבדיקה נעשתה ביום 6.12.19 במוסך כפי שרשום על גבי חוות הדעת בעוד התאונה ארעה ב-5.12.2019, כך שהבדיקה נעשתה ממש בסמוך לתאונה. עד זה הינו עד מומחה שאין לו כל קשר למי מהצדדים ובפרט לתובעת שהנה אדם פרטי.

שמאי הנתבעת העיד לראשונה בבית משפט כי הוא מקבל את משכורתו מהנתבעת, על אף שהדבר אינו מצוין בחוות הדעת אלא כל שהיא נושאת היא כותרת של "מגדל חברה לביטוח". חוות הדעת מצטיירת להיות חוות דעת אובייקטיבית, זאת בשים לב גם לפירוט של נותן חוות הדעת כפי שמצוי בסוף הדוח, שאינו כולל דבר באשר לעבודתו כשכיר או כמקבל שכר קבוע על ידי הנתבעת.

גם בעדותו ציין כי בדק את הרכב בחברת מגדל וכלל לא במוסך, לא קיים כל תיעוד מדוע הגיע לנזקים שציין מעבר לטענות כי ניתן לתקן חלפים חלף החלפתם, אולם גם לשיטתו הדבר ישאיר סימנים רבים ברכב. הדבר אינו הולם את סכום ירידת הערך הנמוך שנקבע על ידו בחוות הדעת. עדותו נמצאה מוטית בצורה בלתי סבירה וכן בלתי מקצועית. לא ניתן לבצע שמאות של רכב ללא בדיקתו כראוי במוסך, ולא במשרדי הנתבעת, כפי שנעשה; מבלי לקבל הערכות מחיר ממוסך באשר לשעות העבודה והערכת היקף העבודה הנדרש או לכל הפחות לפרט את הבדיקות שנערכו בנוגע לחלפים שפורטו. כל אלה לא נעשו ולמעשה חוות הדעת אינה נתמכת כנדרש וכן היא מוטה בצורה אינהרנטית. זו הפעם הראשונה שבית המשפט נתקל במצב בו נתבעת מגישה תימוכין בכתב הגנה כמומחה חוות דעת מטעמה, על ידי גורם שכיר מטעמה, ולא מטעם מומחה אובייקטיבי שבודק את הרכב ולא מקבל שכר מחבר הביטוח שבה הוא מועסק. הנתבעת אף לא ראתה לנכון לשלוח את הרכב לבדיקה של מומחה אובייקטיבי חיצוני לצורך בירור הטענות, אף שללה כ- 50% מגובה הנזקים של התובעת. זאת, על אף הודיה של נהגת הנתבעת באחריות לתאונה.

משכך, בעתיד ככל שהנתבעת לא תציין כן בכתב ההגנה, יהיה בכך טעם לפגם שכן עליה להצהיר כי חוות דעת מומחה שמאית שהוגשה מטעמה אינה אובייקטיבית אלא היא משלמת את שכרו באופן קבוע.

כמו כן, לא ניתן הסבר מדוע הופחתו בצורה משמעותית שעות העבודה מדוח המומחה של התובעת, כאשר מומחה הנתבעת הודה כי כלל לא התייעץ עם מוסך ומשכך לא קיבל כל הערכה של זמנים ועלויות לתיקון הנזקים הנתבעים. די היה בכך כדי להצביע על חוסר מהימנותה של חוות הדעת, מאחר ועלות תיקון הרכב חייבת להיבדק באמצעות מוסך ובמוסך על מנת לקבל את מלוא המידע בנוגע לנזק כה משמעותי.

לאור כל האמור, לא ניתן לתת משקל לחוות דעת הנתבעות באופן שיכול להכריע מול חוות דעת השמאי של התובעת, שהינה של מומחה עצמאי ומנותק מהתובעת, ומשכך יש להעדיף את חוות דעת שמאי התובעת באופן מובהק.

הנתבעת עיכבה את התשלום לתובעת על בסיס חוות דעת שאינה אובייקטיבית וללא תימוכין כנדרש ואף ללא בדיקה במוסך לצורך עריכת חוות הדעת. מדובר על עיכוב ללא כל ראיה אובייקטיבית ניטרלית לעיכוב, ומשכך יש לפסוק לטובת התובעת הוצאות ריבית והצמדה כדין מיום מניעת התשלום בפועל ועד לתשלום המלא בפועל של מלוא התביעה. ר' לעניין זה סעיף 28 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981.

התובעת תבעה הוצאות נוספות בסך של 6 חודשי אובדן שימוש, אולם אין לכך ראיות של ממש בתביעה, על אף הצהרת התובעת כי שכרה רכב.

כמו כן, התובעת צירפה חשבון עסקה של שכ"ט השמאי אשר העיד כי אכן קיבל את הכסף בגין שכר עדותו. מאחר והנתבעת לא ביקשה בטרם הדיון הצגת חשבונית מס ומאחר והשמאי העיד כי אכן קיבל את הכספים מהתובעת, הרי שיש לפסוק לתובעת שכר זה על פי חשבון העסקה ששולם.

משכך, ישלמו הנתבעות באמצעות הנתבעת 2 לתובעת סך של 24,698 ₪, בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום מכתב הדחיה ועד לתשלום בפועל, בצירוף שכר העדים והמומחים כפי שנפסק, הוצאות התובעת בגין התייצבותה לדיון בסך של 500 ₪, אגרת בית משפט ראשונה ושניה וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,334 ₪.

הפיקדון שהופקד על ידי התובעת בקופת בית משפט ישוחרר לידי התובעת.

התשלום ישולם בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, ח' ניסן תשפ"א, 21 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.