1. לפניי 2 תביעות המתנהלות במאוחד, של 2 זוגות תובעים שהגישו 2 תביעות זהות כנגד הנתבעת, שעניינן מסכת עובדתית אחת.
2. עניינה של התביעה הינו, הזכאות להחזר כספי מלא בגין ביטול חבילת נופש שרכשו התובעים מהנתבעת.
3. השאלה המשפטית שתידון בפסק דין זה היא: האם זכאים התובעים, שהינם "אזרחים ותיקים" לבטל "עסקת מכר מרחוק" כמשמעותה בסעיף 14 ג (ו) וסעיף 14 ג1 (ג) לחוק להגנת הצרכן, תשמ"א- 1981 (להלן- החוק), תוך תשלום סך מינימאלי של 100 ₪ כ"דמי ביטול" ואת יתרת הסכום אותו שילמו לנתבעת לקבל חזרה, או שמא פעלה הנתבעת כדין, בכך שהשיבה להם 25% מסך העסקה בלבד.
4. אלו העובדות בתיק, עליהן אין מחלוקת.
5. במועד כלשהוא, נחשפו התובעים (מי שביצע את הקשר בין התובעים לנתבעת הוא התובע 1 שפעל בשם כל התובעים) לפרסום של הנתבעת אודות טיול לאיים הקנריים (יעויין בנספח 3 לכתב התביעה).
6. אין טענה של התובעים, כי הם קיבלו מהנתבעת הודעה שנשלחה אליהם על טיול לאיים הקנריים. התובעים חיפשו טיול במרחבי הרשת, וכך נחשפו לטיול לאיים הקנריים (להלן- הטיול), שפורסם באתר הנתבעת (יעויין בעדות התובע 1 בפרוטוקול עמוד 2 ש' 3).
7. באתר הנתבעת פורסם, כי הטיול יתקיים בין התאריכים: 24.2.20-5.3.20.
8. התובעים יצרו קשר טלפוני עם הנתבעת ביום 10.11.19. באותו שיחה, נציגת הנתבעת סיפרה לתובעים על הטיול, ובסופה שלחה למייל שלהם פרטים נוספים על הטיול.
9. בעקבות השיחה, התובעים הזמינו ביום 12.11.19, בדרך האינטרנט את הטיול. הסיבה שהתובעים הזמינו את הטיול באינטרנט ולא באמצעות נציגת הנתבעת טלפונית, הינה כי באמצעות הזמנה באתר, ישנה הנחה שלא מתקבלת בהזמנה טלפונית (סעיף 4 לכתב ההגנה).
10. עלות העסקה הייתה: 19,235 ₪ (או 19,128 ₪ על פי כתב התביעה השני).
11. ביום 13.2.20, היינו כ- 11 יום בטרם היציאה לטיול, העבירו התובעים בקשה לנתבעת לבטל את העסקה, לאחר שהקדימו ויידעו את נציגת הנתבעת בכך, טלפונית.
12. בדיון בפניי טענו התובעים (ע"י התובע 1) כי הביטול נבע ממשבר הקורונה, ומהיות התובעים בקבוצת סיכון עקב גילם (שם, ש' 6-7 ).
13. ביום 16.2.20 הנתבעת הודיעה במייל לתובעים כי ההזמנה בוטלה, אך מכיוון שבקשת הביטול נשלחה פחות מ- 15 יום בטרם יציאת הטיול, הם מחוייבים ב- 75% מעלות הטיול, בהתאם לתקנון (3,699 יורו).
14. סך ה- 25% מעלות הטיול, הוחזרה לתובעים.
15. הטיול יצא בסופו של דבר.
16. אין מחלוקת כי התובעים מעל גיל 65 ולכן הם מוגדרים כ"אזרח ותיק" כמשמעותו בסעיף 14 ג 1 (א) לחוק.

טענות הצדדים

1. התובעים טוענים כי על פי החוק, עד 4 חודשים מעת עריכת "עסקת מכר מרחוק", ניתן לבטל עסקה זו, בהיותם מוגדרים כ"אזרח ותיק"). לטענתם, העסקה נשוא התובענה היא "עסקת מכר מרחוק" על אף שלא הנתבעת היא זו שיצרה איתם את הקשר לביצוע העסקה. עצם העובדה שהטיול פורסם ברשת האינטרנט, המדובר ב"עסקת מכר מרחוק", אותה ניתן לבטל בתוך 4 חודשים. לכל היותר עליהם לשאת בעלות ביטול בסיעור 100 ₪ לכל תובע או 5% מעלות העסקה- הנמוך ביניהם.
2. הנתבעת טוענת, כי לא עסקינן ב"עיסקת מכר מרחוק" מכיוון שלא הנתבעת יזמה את העסקה, אלא התובעים הם אלו שפנו אליה. פרסום כללי באתר של חברה על מרכולת שיווקית, לא נחשב כי בכך ישנה פניה של עוסק לצרכן, בהתאם לדרישת החוק.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בכתבי הטענות ובטענות הצדדים שנשמעו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות, להלן נימוקיי.
2. סעיף 14 ג (ו) לחוק קובע:

"עסקת מכר מרחוק" – התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;

"שיווק מרחוק" – פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים.

1. סעיף 14 ג 1 לחוק קובע:
2. מיום 31.3.1998
3. תיקון מס' 6
4. ס"ח תשנ"ח מס' 1663 מיום 31.3.1998 עמ' 184 (ה"ח 2566)
5. הוספת סעיף 14ג
6. מיום 30.7.1998
7. תיקון מס' 7
8. ס"ח תשנ"ח מס' 1679 מיום 30.7.1998 עמ' 298 (ה"ח 2566, ה"ח 2710)
9. החלפת סעיף 14ג
10. הנוסח הקודם:

החזרת תמורה ונכס עקב ביטול

1. 14ג. בוטל חוזה לפי סעיף 14א, יחזיר העוסק לצרכן, בתום ארבעה - עשר ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את מלוא התמורה שקיבל, ואם קיבל הצרכן נכס כלשהו בעקבות עשיית העיסקה או החוזה - יעמידו הצרכן לרשות העוסק במקום שבו נמסר לו הנכס, ובלבד שאם חלה הרעה משמעותית במצב הנכס, רשאי העוסק לנכות ממה שקיבל את הסכום שבו פחת ערכו של הנכס.
2. מיום 1.1.2005
3. תיקון מס' 14
4. ס"ח תשס"ד מס' 1950 מיום 19.7.2004 עמ' 454 (ה"ח 46)
5. (א) (1) השם השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
6. מיום 15.3.2010
7. תיקון מס' 26
8. ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 306 (ה"ח 288)
9. (ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה –
10. (1) בנכס - מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס, או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
11. (2) בשירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה, ובלבד העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
12. (ד) הוראות סעיף זה סעיף קטן (ג) לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של –
13. (1) טובין פסידים;
14. (2) שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם המועד שנקבע למתן השירות חל בתוך שבעה ימים, שאינם ימי מנוחה, ממועד עשיית העסקה מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
15. (3) מידע כהגדרתו בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995;
16. (4) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
17. (5) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
18. מיום 28.8.2016
19. תיקון מס' 47
20. ס"ח תשע"ו מס' 2569 מיום 28.7.2016 עמ' 1094 (ה"ח 635)
21. (א) בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן פרטים אלה לפחות:
22. (1) השם, מספר הזהות והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;
23. (2) התכונות העיקריות של הנכס או של השירות;
24. (3) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;
25. (4) מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;
26. (5) התקופה שבה ההצעה תהיה בתוקף;
27. (6) פרטים בדבר אחריות לנכס;
28. (7) פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או סעיף 14ג1(ג).
29. (ב) בעסקת מכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה שבה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך הכולל פרטים אלה:
30. (1) הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) ו-(2);
31. (2) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום החלים על העסקה;
32. (3) האופן שבו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) או סעיף 14ג1(ג);
33. (4) שם היצרן וארץ ייצור הנכס;
34. (5) מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות;
35. (6) תנאים נוספים החלים על העסקה.
36. (ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה –
37. (1) בנכס – מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס, או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם;
38. (2) בשירות – בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר, כמפורט להלן: בעסקה מתמשכת – בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו, ובעסקה שאינה עסקה מתמשכת – בתנאי שביטול כאמור ייעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן.
39. (ד) הוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 14ג1(ג) לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של –
40. (1) טובין פסידים;
41. (2) שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, אם מועד ביטול העסקה חל בתוך שבעה ימים שאינם ימי מנוחה, קודם למועד שבו אמור השירות להינתן;
42. (3) מידע כהגדרתו בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995;
43. (4) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן בעקבות העסקה;
44. (5) טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק או לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.
45. מיום 26.11.2017
46. תיקון מס' 52
47. ס"ח תשע"ז מס' 2650 מיום 26.7.2017 עמ' 1044 (ה"ח 697)
48. (ג) בעסקת מכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה –
49. בסעיף זה –

ביטול עסקברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש

(תיקון מס' 47) תשע"ו-2016

"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;

"אזרח ותיק" – מי שמלאו לו 65 שנים;

"עולה חדש" – מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו תעודה עולה או תעודת זכאות כעולה ממשרד העלייה והקליטה;.....

1. בעסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך ארבעה חודשים מיום עשיית העסקה, מיום קבלת הנכס או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף 14ג(ב), לפי העניין, לפי המאוחר, ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית.
2. על פי הגדרת החוק, "עסקת מכר מרחוק", היא עסקה למכר נכס, בה פונה עוסק לצרכן, בין היתר בדרך תקשורת אלקטרונית כלשהיא, ללא נוכחות משותפת של הצדדים.
3. על פי קריאה "פשוטה" של הסעיף, עסקינן במצב בו העוסק "מפתיע" את הצרכן ומציע לו עסקת רכישה מסויימת. הצרכן לא תכנן את הפניה לעוסק, והוא גם לא פנה בפועל לעוסק. העוסק הוא זה שפונה אליו. העוסק הוא זה ששולט על פרטי המידע אודות העסקה, והוא מנסה לשווקה לצרכן. בעייתיות מובנית קיימת בסוג כזה של עסקה, והיא: הצרכן לא יכול לראות ולהיווכח בכל פרטי העסקה, הוא לא ערך השוואה של העסקה המוצעת לו, אל מול עסקאות אחרות של עוסקים אחרים. הצרכן נמצא במצב זה בנחיתות מול העוסק.
4. בפסיקה צויין כי בטכנולוגיה הקיימת כיום, יש בידי העוסק כלים לאסוף מידע על העדפותיו של צרכן ספציפי ולפנות דווקא אליו, עם ההצעה השיווקית. במקרה זה היתרון של העוסק על הצרכן- אף גדל (יעויין בעניין דנ"א 5783/14 עו"ד ליאור צמח נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ [פורסם בנבו], 12.9.17).
5. בסוג כזה של עסקאות יכול ותהא בעיה, עם גמירת הדעת של הצרכן.
6. אם בסוג עסקאות המוגדרות כ"עסקת מכר מרחוק", ישנו יתרון לעוסק על פני הצרכן, יתרון זה מתעצם שבעתיים, כאשר הצרכן שייך לאוכלוסיות מסויימות: כגון: עולים חדשים, אזרחים וותיקים ואנשים עם מוגבלויות, כהגדרתם בחוק. הצד השווה לאוכלוסיות שאוזכרו לעיל הוא, חולשה אפשרית שלהם אל מול העוסק המתוחכם יותר מהם, שכאמור "מפתיע" אותם בהצעה לעסקה, שלא הם יזמו אותה.
7. מטעמים אלו, ביקש המחוקק להגן על אוכלוסיות אלו היכולות להיות פגיעות כתוצאה מסוג כזה של שיווק, ולהתיר להם לחזור בהם מהעסקה, 4 חודשים מיום עשיית העסקה, ולא 14 יום כקבוע בעסקה רגילה.
8. נעיין בדברי ההסבר לסעיפים אלו בחוק (תיקון 47 לחוק. ה"ח הממשלה תשע"ו, מס' 635 עמוד 108):

" בשל טיבן של עסקאות ברוכלות ועסקאות מכר מרחוק, עולה לעיתים החשש כי הצרכן יתקשר בעסקה בהיעדר גמירות דעת מלאה, למשל בנסיבות שבהן הוא לא היה מעוניין במוצר או בשירות, ורכש אותו בשל לחץ שיווקי שהופעל עליו, או אם לא עלה בידו לעמוד על טיבו של המוצר בעת ההתקשרות בעסקה, משום שראה תמונה של המוצר, ולא את המוצר עצמו. יש קבוצות צרכנים, שלגביהן החשש שעסקאות מסוגית אלה, נעשו בהיעדר גמירות דעת מלאה מצידם, אף יותר גדול. בין היתר, אלו הם עולים חדשים, שאינם שולטים בשפה, וייתכן שלא הבינו די הצורך אילו יכולות ומגבלות יש למוצר שרכשו, וכן אנשים עם מוגבלות, ואזרחים ותיקים. לפיכך, מוצע להאריך לארבעה חודשים את התקופה שבה יוכלו צרכנים הנמנים עם אחת מקבוצות אלה, לבטל עסקה ברוכלות או עסקת מכר מרחוק. הארכת התקופה לביטול העיסקה , צפוי שתיטיב עם צרכנים הנמנים עם קבוצות אלה, בין השאר משום שהיא תאפשר להם, להתייעץ עם אחרים, ובכלל זה עם בני משפחתם, בעניין כדאיות העסקה שהתקשרו בה".

1. כוונת המחוקק ברורה: להגן על אוכלוסיות שייתכן כי ייפגעו מעסקת מכר מרחוק, וזאת בהיעדר גמירות דעת מצידם. לא הם יזמו את העסקה המדוברת, העוסק הוא זה שפנה אליהם, "הפתיע" אותם, ייתכן שהוא הפעיל עליהם לחץ לביצוע העסקה, והם בשל חולשתם, התפתו להיקשר בעסקה, שעל טיבה המלא, הם לא עמדו.
2. בנדון שבפנינו כל החששות המדוברים לא מתקיימים.
3. התובעים- הצרכנים, הם אלו שיצרו את הקשר עם הנתבעת- העוסק, וביקשו להתקשר בעסקה. התובעים ידעו היטב את פרטי העסקה שאותה הם יצרו עם הנתבעת. הם חיפשו חבילה לטיסה לאיים הקנריים, וכך הגיעו לנתבעת. אין כל טענה מצד התובעים להטעיה, למסירת פרטים חלקיים/פרטים שאינם נכונים באשר לטיב העסקה וכיו"ב ע"י הנתבעת. רמת המודעות וההבנה של התובעים אודות העסקה הייתה גבוהה. התובעים העידו על עצמם שהם אנשי רפואה.
4. העסקה התבצעה בסופו של דבר באופן מקוון ולא מול נציגת השירות, מכיוון שבדרך זו זכו התובעים להנחה, אותה לא רצו להפסיד.
5. בקשת הביטול, לא נבעה בשל פגם בהבנת העסקה, אלא בשל משבר הקורונה, וחשש התובעים לצאת לטיול בהיותם לאור גילם, נתונים בקבוצת סיכון (עדות התובע 1, עמוד 2 ש' 6-7). כאמור, הטיול יצא במועדו, לפי עדות נציג הנתבעת מר סימן עובדיה "הטיול יצא אנשים חזרו מרוצים הם היחידים שרצו לבטל. אני מבין את הטענות שלהם אבל אנשים נסעו וחזרו מרוצים." (שם, ש' 19-20 ).
6. בנסיבות המקרה שבפנינו, ולאור האינדיקציות הבאות:
7. לא הייתה פניה אקטיבית של הנתבעת (ה"עוסק") לתובעים ("הצרכן"). התובעים הם אלו שיזמו את הפניה.
8. העסקה התבצעה באופן מקוון, ולא מול נציגת השירות, רק בכדי להשיג הנחה.
9. עיון בתכלית החקיקה באשר להגנה על אוכלוסיות מוחלשות, לא מתקיים בענייננו.
10. רמת המודעות של התובעים לעסקה הייתה גבוהה (התובעים אנשי רפואה).
11. הביטול לא נבע מפגם במידע שניתן ע"י הנתבעת לתובעים, אלא עקב משבר הקורונה, כך שהרציונאלים המופיעים בדברי ההסבר, לא מתקיימים בענייננו.

מצאתי לקבוע, כי אין לקבל כפרשנות ראויה בנדון שבפנינו, את טענת התובעים שעצם הפרסום ברשת האינטרנט מהווה פניה של העוסק לצרכן, המעניקה את הגנות החוק. פרשנות זו אינה הולמת את נסיבות תיק זה ואת תכלית החוק, לפיכך יש לקבוע איפה, כי אין המדובר ב"עיסקת מכר מרחוק", ולכן אין להפעיל את הגנות החוק על התובעים (יעויין בעניין ת"ק (ת"ק ראשל"צ) 30434-10-18 קמינסקי נ' קשרי תעופה [פורסם בנבו], 23.9.19).

1. אבקש לציין כי הכרעתי נכונה לנסיבות התיק שבפנינו.
2. מודע אני לפסיקה הקיימת, הרואה בעצם הפרסום באתר אינטרנט של מוצר, כ"שיווק מרחוק", וכ"עסקת מכר מרחוק":

"מכאן שדי בפרסום מודעה מצדו של העוסק כדי לבסס את רכיב השיווק מרחוק, וכל עוד לא נכרתה העסקה בעקבות "נוכחות משותפת" של הצדדים אלא בעקבות שיחות טלפוניות ומשלוח פקסים והודעות – תיחשב העסקה כעסקת "מכר מרחוק" (רת"ק (מחוזי ירושלים) 26539-09-17 ר.ת דיסקברי נ' גדעון אפיק [פורסם בנבו], 29.9.17, אם כי במקרה זה, התובע פנה לנתבעת בעקבות פרסום באתר שלה ודרך האתר (באמצעות "צור קשר"), והנתבעת חזרה אליו באופן יזום מצידה, בשונה מהמקרה שבפנינו, בו התובעים פנו ישירות לנציגת הנתבעת), ואולם, פסיקה זו לא מבדילה בין פניה ספציפית ויזומה של העוסק לצרכן, לבין פניה כללית באמצעות האתר. לטעמי, יש מקום לערוך אבחנה זו.

1. כפי שצויין לעיל, בית המשפט בעניין דנ"א 5783/14, הזכיר את העובדה שההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת לעוסק מתוחכם, לפנות לצרכן ספציפי בהתאם לאיתורו באמצעות מערכות מידע רחבות היקף, המנטרות את העדפותיו של אותו לקוח, כך שיש לאותו עוסק יתרון מובנה על הצרכן, וסביר כי החוק יבוא להגן על כזה צרכן, בייחוד אם הוא מהקבוצות המוחלשות. בנסיבות אלו, מובן שיש מקום להבדיל בין פניה ספציפית של עוסק לצרכן שתצריך את מתן הגנת החוק, לבין פניה כללית באמצעות פרסום באתר, שעליה לא בהכרח ההגנות יחולו (לעיתים הן יכולות לחול).
2. כך שיש מקום לפרשנות הרואה בעצם הפרסום באתר כ"עסקת מכר מרחוק", כטענת התובעים, וייתכנו מצבים שכך יהיה הדבר כגון במצב של "פרסום אגרסיבי" המופץ לתובע בדרכים שונות, בהודעות שיווקיות ה"קופצות" אצלו במחשב או בסמרטפון עם עלייתו לרשת, גם ללא פניה ישירה של העוסק לצרכן, אבל מאידך, חשוב להתאים את פרטי העסקה הספציפית לתכלית החוק ולראציונאל שלו, כפי שנכתב לעיל. כך עשינו בתיק זה ומכאן התוצאה אליה הגעתי (יעויין בעניין ת"ק (ת"ק חיפה ) 24705-03-19 דוד שלמה רביב נ' קשרי תעופה בע"מ [פורסם בנבו], 2.10.19).

1. סוף דבר, לא היה מקום לבטל את כל העסקה. התובעים היו זכאים רק להחזר שהנתבעת השיבה להם. הנתבעת פעלה כשורה.
2. דין התביעה להידחות. בנסיבות המתוארות בתביעה זו, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א בתוך 15 יום.

ניתנה היום, כ"ו אב תש"פ, 16 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.