בפניי בקשה שהוגשה ביום 6 בדצמבר 2020, בה התבקש בית המשפט לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 30 בספטמבר 2020.

עיתוי הגשת הבקשה והאם מתקיימות הנסיבות המצדיקות הארכת מועד

ראשית על בית המשפט להידרש לשאלת עיתוי הגשת הבקשה, והאם מתקיימות הנסיבות המצדיקות הארכת המועד.

בהתאם להוראות תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המועד להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הוא 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי המבקש.

בהתאם, שעה שמדובר במועד הקבוע בחיקוק, על מנת להאריך את המועד, נדרשים טעמים מיוחדים, כאמור בתקנה 176(ב) סיפא לתקנות.

ואולם, סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה גם מסעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ועל כן הפעלת סמכותו של רשם להארכת מועד אינה מותנית בקיומו של טעם מיוחד (וראו בהקשר זה ע"א 1229/01 בוקסנבאום נ' מלכה (28.5.2002).

המבקש לא ציין מתי נודע לו על דבר קיומו של פסק הדין ולא הביא בפניי כל הסבר מדוע הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין רק במועד בו הוגשה. זאת ועוד. מעיון בשאילתת המסירות עולה, ששני באי כוחו של המבקש צפו בפסק הדין ביום בו ניתן וביום שלמחרת, ואחד מהם הוא אף זה שהגיש את הבקשה לביטול פסק הדין שבפניי. התשובה לתגובת המשיב הוגשה אמנם ע"י עו"ד אחר, אולם אין בכך לשמש נימוק כלשהו לאי הגשת הבקשה במועד מלכתחילה.

עם זאת, לפנים משורת הדין, ועל אף שהדברים לא נאמרו במפורש, מוכנה אני להניח שסיבת האיחור נעוצה בצורך להסדיר את שכר הטרחה ולכן איני דוחה את הבקשה מפאת האיחור בהגשתה.

האם יש מקום לביטול מכח שיקול דעתו של בית המשפט

בבוא בית משפט לשקול ביטול פסק דין, עליו לבחון את הסיבה לאי ההגנה של המבקש, וכן את סיכויי ההצלחה של המבקש במקרה בו יבוטל פסק הדין. מדובר בתנאים מצטברים, אולם המשמעותי מבין השניים הוא סיכויי ההגנה.

באשר לסיבת המחדל – המבקש טוען שהחל במשא ומתן עם המשיב לצורך פרעון החוב, אולם ייצוגו הופסק ע"י באי הכח שניהלו את המשא ומתן עם המבקש. לא רק שהמבקש לא מסביר מדוע לא הוגשה ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן במהלך המשא והמתן, אלא שהוא גם לא נותן כל הסבר לכך שבסופו של דבר הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ע"י אחד מבאי הכח שייצגו אותו קודם.

לכן אני מתרשמת, כי אי הגשת כתב הגנה במועד מהווה רשלנות מסוימת, שיתכן שאף עולה כדי התעלמות מדעת של המבקש מההליך ומחובתו כלפי בעל הדין שכנגד.

באשר לסיכויי ההגנה – בבקשה עצמה לא מפורטים סיכויי הגנה כלשהם. רק בתגובה לתשובה, שכאמור הוגשה ע"י ב"כ חדש, טוען המבקש באופן כללי וסתמי שיש לו השגות בדבר שיעור ריבית הפיגורים ומועד היווצרות החוב. טענות אלה, שמתבססות בחלקן הגדול על כך שלא צורף מסמך התנאים הכלליים, הן טענות שלא בא זכרן בבקשה גופה ושלא הייתה למשיב אפשרות נאותה להתייחס אליהן. מכל מקום, וגם לגופו של עניין, סבורה אני שמדובר בטענות חלשות, שאינן נתמכות בדבר והמבקש לא הראה שככל שיצורפו התנאים הכלליים, יהיה בכך כדי לשנות את אופן חישוב החוב וגובהו.

איני סבורה אף שיש ממש בטענות המבקש בעניין העובדה שבפסק דין נרשם שעל המבקש לשלם את קרן החוב בצירוף ריבית פיגורים מיום 1 באפריל 2020 או מיום 26 במאי 2020, לפי העניין, ולא מיום 27 במאי 2020. פסק הדין ניתן על סכומי קרן החוב בהתאם לנתבע בכתב התביעה, וחישוב הריביות והפרשי ההצמדה נעשה בעת ביצוע פסק הדין והמבקש יוכל להעלות טענות אלה בפני הגורם המבצע.

לגופו של עניין, ולאור פערים מינוריים הקיימים באופן חלוקת סכום התביעה כולו בין החשבונות השונים (מבלי שיש בכך כדי להשפיע על הסכום הנתבע בכללותו), למעשה טענות ההגנה מתייחסות לסכום של 925 ₪ ששויכו בכתב התביעה לחוב המבקש עצמו, תוך שהופחתו מחוב הנתבעת 2 (שהמבקש ערב לחובותיה).

מכאן, הרי שבאשר לסיכויי ההגנה, טענות המבקש הן טענות המצריכות בירור ולא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי מדובר בהגנה נעדרת סיכויים, אולם מכיון שהן מתייחסות לסכום של 925 ₪ בלבד, ובשים לב לגובה החוב העומד על כ-313,000 ₪, הרי בכל מקרה אין בכך כדי לשנות באופן מהותי את גובה החוב.

סיכום

לאור כל האמור לעיל, בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות המבקש שהמחלוקת בינו ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינה עניינית ולגופם של דברים ושל טענות הצדדים, אני מוצאת לנכון להורות על ביטול פסק הדין, בכפוף לשניים אלה:

1. לאור העובדה שטענות ההגנה מתייחסות לחלק קטן, שאף לא פורט במפורש, של החוב ולאור העדר טענות הגנה לגופו של החוב עצמו – בהפקדת סכום של 310,000 ₪ בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 15 במרץ 2021.

המבקש רשאי להגיש בקשה לפריסת הסכום האמור לעד 3 תשלומים, ובלבד שהבקשה תוגש לא יאוחר מיום 24 בפברואר 2021 והתשלום הראשון יבוצע בכל מקרה לא יאוחר מהמועד שנקבע.

1. לאור זכות המשיב שלא לסבול ממחדלים דיוניים של המבקש, ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המשיב בסך של 2,000 ₪, ללא תלות בתוצאות ההליך.

בקשת רשות להתגונן תוגש עד ליום 15 במרץ 2021, בצירוף אישור על תשלום ההוצאות כאמור.

כל שההפקדה תבוצע במועד, תנתנה הוראות לגבי המשך ניהול ההליך.

ככל שההפקדה לא תבוצע במועד, יוותר פסק הדין על כנו ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשפ"א, 06 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.