בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 3.5.20 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 90 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(1) לפקודת התעבורה.

עניינו בתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 3.5.20 בצומת כביש 444 וכביש 6 בה נהרג אדם.

ב"כ המבקש ביקש לבטל הפסילה המנהלית.

ב"כ המשיבה הפנה לתיק החקירה וציין כי ישנם פעולות חקירה שטרם הסתיימו, מציין כי החקירה לקראת סיומה ובהמשך יועבר התיק לבחינת הפרקליטות.

מדובר בת.ד בה נהרג אדם ובחוק קיימת חזקת מסוכנות במקרה זה.

בחנתי תיק החקירה אשר הונח לפניי.

מצאתי כי למרות שמיום התרחשות התאונה חלפו כחודשיים, החקירה התקדמה ביעילות, כבר בשלב זה קיימות ראיות לכאורה הקושרות את המבקש לתאונה.

יתירה מזאת אוסיף באופן זהיר ותוך שלנגד עיניי העובדה כי החקירה בעיצומה כי יש להניח שבבוא העת, הפרקליטות תשקול בכובד ראש האם בראיות אלו בסיס לכתב אישום.

עפ"י המצב המשפטי הנהוג היום, שעה שמדובר בתאונה קטלנית, קיימת חזקה מסוכנות ולנאשם הזכות להפריך חזקה זו – ראה בעניין זה סעיף 46 ב (א) לפקודת התעבורה שכותרתו:

פסילה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם (תיקון 78) תשס"ז – 2007.

"הוגש כתב אישום נגד בעל רשיון נהיגה בעבירה שגורמת לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פס"ד בענייננו".

מכאן ואילך יש לבחון הפסילות המנהליות לתקופותיהן, ברוח זו.

בשלב זה בית המשפט איננו אמור להכנס לבחינת טיבן של הראיות ומשקלן.

עפ"י הפסיקה, יכול שמסוכנות תלמד מנסיבות התאונה עצמה ולאו דווקא מעברו התעבורתי של המשיב.

על פניו, נסיבות התאונה מצביעות על מסוכנות המצדיקה פסילה כפי החלטת הקצין.

מדובר בתאונה אשר התרחשה לפני כחודשיים.

ברירת המחדל של המחוקק הינה פסילה ל- 90 יום.

קיימות פעולות חקירה נוספות אשר יש לבצעם לצורך המשך בחינת התיק.

סוף דבר

לאחר שהאזנתי לטעוני הצדדים, עיינתי בתיק החקירה שהוצג בפני, בחנתי את נסיבות המקרה, עדיין החקירה ביצומה. בנסיבות העניין אין מקום לביטול או קיצור הפסילה המנהלית.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' תמוז תש"פ, 25 יוני 2020, בהעדר הצדדים.