תנ"ג 5278-06-20 ליבוביץ נ' עיריית תל אביב יפו ואח'

בפני כב' השופט מגן אלטוביה

העתק החלטת בית משפט מיום 11 ינואר 2021

לאחר ששקלתי את הדברים אני מוצא שיש לקבל את הבקשה מטעמי המבקשת . מבקש האישור לא פעל בחלל ריק. הוא ידע את הקשיים העומדים בפניו מראש, כדי כך שנדרש לחוות דעת מומחית משפטנית לתמוך בעמדתו. למקרא השתלשלות האירועים שבין הצדדים אי אפשר שלא להתרשם כי המבקש נטל סיכון שעה שיזם הליך זה. יהיו המניעים אשר יהיו, אין פסול במניע של קבלת גמול מיוחד או שכר טרחה (בין אם מדובר בבקשה להכרה בתובענה כייצוגית או כנגזרת) אם בצד מניע זה מניעים ראויים נוספים כגון טובת הקבוצה, הסדרת התנהלות ראויה, יצירת תקדים ראוי וכו'. כפי שמבקש בקשת האישור בונה על הצלחה לוקח הוא סיכון כי יכול ובקשתו לא תאושר. אין מקום בשם חשיבותן של בקשות אישור להטות כך שתמיד יתומרצו מבקשי אישור בדרך של גמול מיוחד או שכר ראוי בעוד מבקשי אישור בבקשות סרק או חסרות סיכוי יפטרו בלא כלום בשם חשיבות ההליך. בהליך בקשת אישור יש מרכיב של יזמות כפי שציין בית המשפט העליון . יזמות יכול שתשיא פירות נעים ויכול שתוביל לכשלון חרוץ. על היזם, מבקש האישור לשקול הדברים מראש ולשאת באחריות להחלטתו. במקרה דנן הבהירה מי אביבים למבקש מבעוד מועד את עמדתה וכי תעמוד על הוצאות ראליות. המבקש בחר בכל זאת להמשיך בהליך. משמע בחר לקחת על עצמו את הסיכון. העובדה כי כעת הוא חוזר בו מן הבקשה משליכה על צמצום הוצאות מכאן ולהבא אולם הוצאות המבקשת עד עתה ראוי כי ישא בהן .
באשר לקבלה\חשבונית שקודם למועד הגשת בקשת האישור, אשר מתייחסת ככל הנראה להתכתבות קודמת, אין אני מוצא שיש לכלול אותה בכלל הוצאות הליך זה. שהרי אם לא היתה מוגשת הבקשה לא היתה מי אביבים זכאית לדרוש מהמבקש הוצאות התייעצות אילו.

משכך אני קובע כי המבקש ישא בהוצאות מי אביבים בקשר עם שכר טרחת עורך דין בסך 48,000 ש"ח. לאור חזרתו של המבקש מן הבקשה בשלב הזה, לאחר קבלת עמדת המדינה ומשעה שהמדינה אינה עומדת על הוצאותיה על אף שאין זה ההליך היחיד שפתח המבקש בנושא זה , אינני קובע הוצאות לטובת אוצר המדינה.