1. לפניי תביעה בסדר דין מהיר לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעים בשל רטיבות שמקורה בדירת הנתבע.

טענות הצדדים:

1. לטענת התובעים, במהלך חודש מרס 2020 התגלה בדירתם כתם רטיבות בתקרת חדר השירות אשר נבע מחדירת מים מדירת הנתבע הממוקמת מעל דירתם.

התובעים פנו אל השכורים אשר התגוררו בדירת הנתבע אך הבעיה לא טופלה.

התובעים פנו ישירות אל הנתבע אשר בחן את תלונותיהם באמצעות איש מקצוע מטעמו ושלל כי הרטיבות נובעת מדירתו.

התובעים שכרו שירותי מומחה שערך בדיקות ובסיומן התברר כי מקור הרטיבות הוא בצינור ניקוז של מכונת הכביסה וליקויי איטום מסביב לנקודת הניקוז בחדר שירות בדירת הנתבע. התובעים פנו שוב אל הנתבע וגם הפעם הוא סירב לטפל במקור הרטיבות.

בלית ברירה ומאחר ונזקי הרטיבות התפשטו לחדרים נוספים, לרבות לחדר הבת הסובלת מאלרגיות שונות, נאלצו התובעים לנקוט בהליך משפטי.

1. לטענת הנתבע, התובעים פנו אליו לראשונה בתלונות על רטיבות בתחילת חודש מאי. כבר ביום 7/5/20 הוא בחן את תלונותיהם באמצעות איש מקצוע מטעמו, מר לוגסי. בביקור בדירת התובעים הבחינו הנתבע ומר לוגסי בשני כתמי רטיבות ישנים בתקרת חדר השירות. לטענת הנתבע, התובעת אף ציינה כי לא פנו אליו מיד כי סברו כי הרטיבות נובעת מחדירת מי גשמים מקיר הבית המשותף.

לאחר בדיקה ראשונית, מר לוגסי הודיע כי הוא חושד שהרטיבות נובעת מצינור המים הראשי של הבניין אך עדין יש לבדוק גם את דירת הנתבע. לאחר שערך בדיקות בחדר הרחצה ובחדר השירות בדירת הנתבע, הגיע למסקנה כי מעבר לסברתו הראשונית, יתכן והמקור הנוסף לחדירת מים לדירת התובעים הוא ליקויי איטום באמבטיה ישנה שבדירת הנתבע.

הנתבע עדכן את התובעת בממצאי המומחה מטעמו והתחייב לתקן בהקדם את ליקויי האיטום. בנוסף, הציע הנתבע לתובעת לבדוק את צינור המים הראשי של הבניין. לאחר מספר שיחות בנושא, התובעת הודיעה כי אינה מקבלת את הממצאים ועומדת על בדיקה באמצעות המומחה מטעמה. הבדיקה נערכה ביום 22/5/20 ועוד באותו היום התובעים שלחו לנתבע סרטון אשר צולם על ידי המומחה ובו הוראות לתיקון הליקויים.

בסרטון הפנה המומחה מטעם התובעים לליקוי באיטום קופסת הביקורת ובאיטום צינור הניקוז של מכונת הכביסה בחדר שירות.

בעקבות כך, הנתבע הודיע לתובעים כי הוא תיאם עם המומחה מטעמו לבצע תיקונים בדירתו ביום 4/6/20 וכי לאחר מכן יהיה צורך להמתין להתייבשות הרטיבויות בדירת התובעים ורק אז לבצע תיקוני טיח וצבע.

לטענת הנתבע, ביום 4/6/20 הוא ביצע את התיקונים על פי ההנחיות שבסרטון שנשלח על ידי המומחה מטעם התובעים: בוצע איטום לקופסת הביקורת ברצפת חדר השירות ובוצע איטום צינור ניקוז מי מכונת הכביסה והצינור אף הוחלף בחדש. בנוסף, בוצע איטום במוקדים נוספים בחדר הרחצה בדירת הנתבע, על פי הוראת מומחה מטעמו.

לאחר כל זאת ועל אף שהנתבע היה בקשר רציף עם התובעים ועדכן אותם בנעשה, התברר לו כי התובעים פתחו נגדו בהליך משפטי. ביום 7/6/20 הופתע הנתבע לקבל לידיו את כתב התביעה, שעה שרק 3 ימים קודם לכן ביצע את התיקונים הנדרשים.

דיון והכרעה:

1. התובעים הגישו חוות דעת אשר נערכה על ידי מר גיא סרדינה, מומחה בתחום האינסטלציה ואיתור נזילות אשר ביקר בדירתם ובדירת הנתבע ביום 22/5/20. עיון בחוות הדעת מעלה כי המומחה ערך בדיקות באמצעות מד לחות תקני, ביצע סקירה וצילום באמצעות מצלמה תרמית תקנית, ביצע בדיקת לחצים לצנרת ובדיקת הצפה של מערכת הניקוזים וכן ערך בדיקה ויזואלית של הנכס ואזורי רטיבות.

עוד עולה מחוות הדעת כי לאחר ביצוע הבדיקות, הגיע המומחה למסקנה כי הגורמים לנזקי רטיבות שאותרו בדירת התובעים הינם "כשל בניקוז מכונת הכביסה פלוס כשל באיטום קופסת הביקורת הגורם לחלחול מים אל מתחת לשכבת המדרך ומשם אל חדר הכביסה, חדירת מים זו מעידה גם כי ישנו כשל באיטומים התחתונים של חדר הכביסה של השכן הכוונה לשכבת האיטום הנמצאת מעל הבטון ומתחת לריצוף המקלחון".

בחוות דעתו המומחה המליץ על פירוק רצפת חדר הכביסה בדירת הנתבע, ביצוע איטום מחדש של רצפת הבטון בחדר כביסה, יצירת רולקות עפ"י התקן הישראלי. עוד ציין כי לאחר סגירת הריצוף יש לבצע "איטום מלא של מישקי הריצוף, הפוגות על ידי יישום רובה אקרילית ויישום חומרי איטום מתאימים". כמו כן, המליץ מומחה להתקין ניקוזים תקינים למכונת כביסה וקופסאות ביקורת, לבדוק צנרת מים קרים וחמים לאחר פירוק הרצפה ולאחר ביצוע כלל ההמלצות לבצע בדיקות חוזרות לבחינת טיב ואיכות עבודת התיקון שנעשתה. עוד קבע המומחה כי יש לבצע ייבוש תת רצפתי על ידי יבשים כדי למנוע נזק נוסף לדירת התובעים.

1. מר סרדינה נחקר על חוות דעתו ולא היה בחקירתו הנגדית כדי לסתור את מסקנותיו. המומחה פירט את ניסיונו המקצועי הרב (עמ' 6 ש' 2-6). העיד כי התובעים פנו אליו ביום 19/5/20 (עמ' 6 ש' 13), כי הבדיקות בשתי הדירות נערכו ביום 22/5/20 וחוות הדעת הונפקה ביום 1/6/20. מר סרדינה אישר כי נכון ליום הבדיקה סימני רטיבות נצפו בקיר תקרת חדר הכביסה (ש' 23). כמו כן, מר סרדינה העריך על סמך ניסיונו המקצועי, כי מדובר ברטיבות פעילה אשר נמשכת שבועות או חודשים (עמ' 6 ש' 32-34).

מר סרדינה נתן תשובות מקצועיות וענייניות לשאלות ותמיהות שהועלו בחקירה הנגדית כך שהצליח ליישבן, הסביר מדוע בוצעו הבדיקות כמפורט בחוות הדעת ולא היה צורך בביצוע הבדיקה עליה נשאל (עמ' 7 ש' 5-7).

עוד הסביר מר סרדינה כי בהוראותיו הצביע על הליקויים מהם יש להתחיל את התיקון ולפעול כמקובל, בשיטת השלילה: לטפל בכשלים הברורים יותר ואם הבעיה לא תיפתר, לעבור לתיקונים יסודיים. עוד העיד, שמסר שככל שהתיקון עליו הצביע - של ניקוז מכונת הכביסה וקופסת הביקורת - לא יפתור את הבעיה, יגיע שוב ו"נמשיך עוד" (עמ' 8 ש' 27-28) וכי לא זומן לביקור נוסף.

מר סרדינה חזר מספר פעמים על כך ש"הרטיבות בתקרת הדירה למעלה, זה 100%" (עמ' 7 ש' 8), "הבעיה היא 100% מהדירה של השכן" (הנתבע – א' ר') (עמ' 8 ש' 25).

בחקירתו עומת עם טענת הנתבע כי בחודש אוגוסט בוצעו בדירתו שיפוצים נרחבים שכללו החלפת צנרת בשני חדרי רחצה, במהלכם נותק זרם המים בדירתו בין התאריכים 2-9/8/20 כך שלשיטת הנתבע, אין זה יתכן שביום 5/8 נזלו מים מתקרת חדר השירות בדירת התובעים, כעולה מהסרטון אשר הועבר אליו במועד זה על ידי התובעת. מר סרדינה הדגיש כי לפי ניסיונו המקצועי המצב בו הנזילה נמשכת גם לאחר ניתוק זרם מים הוא נפוץ ונובע מהצטברות מים מתחת למרצפות כך ש"גם אם תסגור את המים יכול להיות במשך שבועיים עדין לטפטף אצלם כי הכל רטוב למטה" (עמ' 9 ש' 5-6, 8-9).

מר סרדינה אישר כי לא בחן את הצנרת הראשית של הבניין (עמ' 9 ש' 12) אך הסביר כי הטענה כי היא מהווה מקור הנזילה בדירת התובעים אינה סבירה מאחר ובמקרה כזה "היינו רואים את הנזילה לאורך הצינור והצינור היה יבש" (עמ' 9 ש' 24-27). עוד אישר כי לא בחן את איטום מעטפת הבניין מאחר ולא דובר בתקופת הגשמים (עמ' 9 ש' 19) ומאחר וכאמור, דובר ברטיבות פעילה, גם אפשרות זו לא הייתה מבחינתו סבירה.

1. לאחר עיון בחוות הדעת ולאחר שהמומחה נחקר לפניי, הנני מוצאת לאמץ את מסקנותיו. המומחה ערך חוות דעת מקצועית ומפורטת אשר נערכה לאחר ביצוע שלל בדיקות, לרבות באמצעות מכשור מתאים. חוות הדעת לא נסתרה בחקירתו הנגדית במהלכה סיפק תשובות ענייניות וברורות לכל שאלות שנשאל, יישב את כל התמיהות שהועלו ואישר בנחרצות כי מקור הנזילות מצוי באופן חד משמעי בדירת הנתבע.
2. הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדית אלא הסתפק בעדות שני עדים מטעמו: אותו מר לוגסי שבחן את טענות התובעים ובהמשך - לטענת הנתבע - אף ביצוע התיקונים עליהם הצביע מר סרדינה ומר קובי ועקנין, הבעלים של החברה באמצעותה בוצע שיפוץ בדירת הנתבע בחודש אוגוסט.
3. מר לוגסי אשר העיד בחקירתו הנגדית כי ברשותו מכשור מתקדם בתחום איתור נזילות העיד כי כלל לא התבקש לערוך חוות דעת אלא רק הוזמן להעיד (עמ' 22 ש' 22). בחקירתו טען לראשונה כי לאחר ביצוע התיקון לפי הוראות מומחה התובעים, נעשה שימוש באותו המכשור המתקדם שברשותו – טענה שלא הועלתה לא בתצהירו ואף לא בתצהיר או בעדות הנתבע.

יתירה מזו, בניגוד לסעיף 7 לתצהירו כי הרטיבות בדירת התובעים נובעת מצינור המים הראשי של הבניין, העיד מר לוגסי בחקירתו הנגדית כי הכתמים הישנים בהם הבחין ביום הבדיקה בתקרת חדר השירות בדירת התובעים הינם תוצאה של החלפת הצנרת המשותפת של המערכת הסולארית שלא נאטמה עם בטון ואף עשויה מפלסטיק במקום ברזל (עמ' 22 ש' 29-31) – טענה שלא מצאה ביטוי בתצהירו. לא זו אף זו, לשאלה האם נצפתה רטיבות בצינור הבית המשותף, השיב מר לוגסי: "לא ראיתי רטיבות היו סימנים של כתם באזור המערכת הסולרית".

1. לא זו אף זו, מר לוגסי העיד באופן נחרץ כי לא נמצא כל לקוי בדירת הנתבע שיכול לגרום לנזקי רטיבות בדירת התובעים למעט אותה מערכת סולרית: לפי מה שראיתי בדירה לא היתה נזילה לא של מערכת הדלוחין, מערכת הביוב, ולא במערכת המים". משנשאל בחקירתו הנגדית מדוע, אם כן, נטען בתצהירו (סעיף 10) כי כבר במועד זה תואם המועד לביצוע תיקונים, השיב "לא תיקנו, עשיתי את מה שהבודק שלה ביקש" – תשובה שאינה מתיישבת עם המועדים, שכן מר סרדינה ערך את בדיקותיו כשבועיים מאוחר יותר, ביום 22/5, כך שביום 7/5/20, מועד בו בוצעה הבדיקה של מר לוגסי, הסרטון עם ההוראות לתיקון עדין לא היה קיים.
2. תמיהות נוספות עולות נוכח עדות מר לוגסי בהקשר של התיקון שעל פי גרסת הנתבע בוצע ביום 4/6 בהתאם להוראות מומחה התובעים בסרטון - הן באשר למועד ביצוע התיקון והן באשר למהותו והתאמתו להוראות מר סרדינה.

מר לוגסי חזר מספר פעמים על כך שמספר ימים לאחר ביצוע התיקון הוצג בפניו סרטון המתעד נזילה מתקרת חדר שירות בדירת התובעים: "עשיתי תיקון אחרי 4 ימים שלמה מרים אלי טלפון ואומר הלקוחה, השכנה, אומרת שיש לה עוד נזילה, אני מבקש לראות סרטון שרק עבריין שרוצה לתבוע עושה את זה. תראה סרטון וידאו שהיא שלחה..." ובהמשך: "עשיתי את מה שהבודק שלה ביקש , בדקתי עם הציוד, אחרי יומיים שלשה קיבלתי סרטון מזעזע". אלא שהסרטון אליו הפנה מר לוגסי הוא סרטון שהועבר לנתבע ביום 5/8 - ולא יומיים שלשה או אפילו ארבעה לאחר ביצוע התיקון שכנטען בוצע ביום 4/6.

אם לא די בכך, הרי שלשיטת הנתבע וכעולה מעדות מר לוגסי, ביום 4/6 בוצעו תיקונים על פי הוראות מומחה התובעת, קרי החלפת צינור מכונת כביסה ואיטום קופסת ביקורת (עמ' 20 ש' 30-32) בעוד שעיון בחשבונית הנושאת תאריך 4/6 מעלה כי זו הופקה בגין "בדיקת נזילה ואיטום רובה באמבטיה". למר לוגסי לא היה כל הסבר מניח את הדעת למעט "לא כתבתי" (עמ' 21 ש' 3) מדוע לא צוינו בחשבונית התיקונים שבוצעו בחדר הכביסה לרבות איטום קופסת ביקורת והחלפת צינור מכונת כביסה.

1. לאור האמור, הנני מתקשה לקבל את גרסת הנתבע שלפיה ביום 4/6 בוצעו התיקונים בהתאם להוראות מומחה התובעים. ויודגש, אין מחלוקת שהתובעים המשיכו להתלונן על הנזילות גם לאחר שלשיטת הנתבע בוצעו התיקונים והדבר עולה גם מעדות מר לוגסי והן מעדות הנתבע אליה אתייחס בהמשך.
2. באשר להשגות של מר לוגסי מהסרטון, המתייחסות להימצאות הג'ריקן היוצר, לטענתו, קולות של טפטוף, הרי שלא התרשמתי מהצפייה בסרטון כי הג'ריקן הוא אכן מקור קול הטפטוף וגם אם כך היה הדבר, הרי שלא היה בו כדי לסותר את סימני הרטיבות על תקרת חדר השירות אותם בוודאי שלא ניתן לייחס לג'ריקן.
3. העולה מן מקובץ הוא, כי לא רק שלא היה בעדותו מלאת התמיהות של מר לוגסי כדי לתמוך בגרסת הנתבע, אף לא היה בה כדי לסתור את חוות דעתו המקצועית והמפורטת של מומחה התובעים שכאמור, עמדה במבחן החקירה הנגדית.
4. אשר לעדות מר ועקנין כי אין זה ייתכן כי הרטיבות בדירת התובעים נובעת מחדרי רחצה שבדירת הנתבע מאחר וכפי שהתברר במהלך ביצוע השיפוץ, החול מתחת למרצפות היה יבש וסימני הרטיבות בדירת התובעים אף לא הופיעו "בקו ישר" אלא בצד השני של חדר השירות, בקרבת אזור הצנרת הסולרית "שהפינה היא מקור לגשם, כתוצאה ממים חיצוניים" (עמ' 27 משורה 24), הרי שלא די בתמיהה הכללית והסתמית המבוססת על ההנחה שמים יורדים בהכרח "בקו ישר" כדי לסתור את חוות הדעת של מר סרדינה שבחקירתו אף התייחס לאי סבירות האפשרות כי מדובר בחדירת מי גשמים. יש לציין כי אפשרות זו אף לא מצאה ביטוי בתצהיר מר לוגסי.
5. לאור האמור, הנני מקבלת את טענת התובעים כי מקור נזקי הרטבות בדירתם מצוי בדירת הנתבע.
6. כאמור, על פי גרסת הנתבע, לא נפל כל פגם בהתנהלותו מאחר ומעולם לא סירב לבצע תיקונים בדירתו גם אחרי הביקור של מר לוגסי ביום 7/5 וגם עם קבלת הסרטון של מר סרדינה ביום 22/5 וכי אכן ביצע התיקונים ביום 4/6. מנגד, טוענים, כאמור, התובעים כי הנתבע הכחיש לאורך כל הדרך שהרטיבות בדירת התובעים נובעת מדירתו, סירב לבצע התיקונים אותם התבקש לבצע והציע לתובעים להמתין לשיפוץ המתוכן ממליא לאחר עזיבת השוכרים בחודש אוגוסט.
7. מבין שתי הגרסאות עדיפה עליי בבירור גרסת התובעים.
8. התובעת העידה שסימני רטיבות הראשונים התגלו בדירת התובעים בחודש מרס, אז פנו בתלונה לשכורים וסברו שהעניין בטיפול (עמ' 10 ש' 19, 22). עוד העידה כי שמשראו שהרטיבות נמשכת, פנו אל הנתבע ישירות ביום 5/5/20 ושביום 7/5/20 הוא אכן הגיע בליווי איש מקצוע מטעמו (עמ' 11 ש' 11 ,16). במהלך הביקור הנתבע ומר לוגסי ביקשו לשכנע את התובעים כי מדובר בנזילה מצינור מים ראשי של הבניין והכחישו שמדובר בליקוי בדירת הנתבע: "הגיע טכנאי יחד עם שלמה ואמר חצי שעה למה מים לא יכולים לטפטף מברזים כששעון לא מסתובב" (עמ' 12 ש' 4-5) "כדי להוכיח שאין מצב שהנזילה מלמעלה" (ש' 19).

עוד העידה כי נוכח התנהלות זו של הנתבע והמומחה מטעמו, נאלצו התובעים לשכור את שירותיו של מר סרדינה על מנת שיבחן את העניין. ממצאי הבדיקה שהתקבלו, הועברו לנתבע אשר "צחק על מה שאני שלחתי" (ש' 8) ולכן נאלצו התובעים לפנות לבית המשפט.

התובעת הכחישה בנחרצות שהנתבע אי פעם מסר לה שימתין עם התיקונים עד לקבלת ממצאי הבדיקה של מר סרדינה על מנת לתקן לפי הוראותיו (ש' 17) והכחישה כי בשיחה ביום 26/5 הנתבע מסר לה שתיאם עם בעל מקצוע לבצע התיקונים בדירתו: "זה לא נכון, זה לא נכון, אם הייתי שומעת את זה זה היה משהו אחר". התובעת העיד כי בשיחה זו הודיע לה הנתבע שבחודש אוגוסט, עם עזיבת השוכרים, הוא מתכנן שיפוץ במהלכו ייתכן ותיפתר גם בעיית רטיבות בדירת התובעים. לגבי שיחה זו שכעולה מתדפיס פירוט שיחות שהוגש על ידי הנתבע הייתה השיחה האחרונה לפני הגשת התביעה העידה: "אני בשיחה האחרונה הרגשתי שזה השפלה והתעללות, אז לא היתה לי ברירה" (עמ' 15 ש' 21-22)

התובעת העידה שכתמי רטיבות התפשטו גם לחדרה של הבת הסובלת מאלרגיות (עמ' 13 ש' 22-24), כי הנתבע עמד בסירובו לבצע התיקונים הנדרשים וכי רק לאחר שקיבל לידיו ביום 7/6 את כתב התביעה, פנה אליה והתנצל (26-27). התובעת הדגישה כי הנתבע "התחיל לרדוף אחרי כאשר קיבל מכתב תביעה" (עמ' 12 ש' 1-2) וחזרה על כך שהתביעה הוגשה בלית ברירה ונוכח סירובו העיקש לתקן את הטעון תיקון: "אם הייתי שומעת בשיחה טלפונית שבן אדם אומר שאין בעיה בעוד כמה ימים נעשה תיקון אז זה משהו אחר, התגובה היתה תגובה שלא יכולתי, הבנתי שאי אפשר לעשות משהו אחר, פנינו לביהמ"ש" (עמ' 13 ש' 31-32).

התובעת אישרה בחקירתה הנגדית שהנתבע מסר לה שביצע התיקונים לפי הוראות המומחה התובעים אך ציינה כי בעיית הנזילות לא באה על פתרונה: "לא הרימו בלטות. עשו שם תיקון קוסמטי" (עמ' 14 ש' 14-15) וכי הבעיה נפתרה רק ביום 10/8, מספר ימים לאחר שהנתבע החל בביצוע שיפוץ מסיבי בחודש אוגוסט ולאחר שביום 5/8 התובעים העבירו לו סרטון בו תועדה נזילה מתקרת חדר השירות (עמ' 15 ש' 27-28).

1. עדות התובעת הייתה ברורה, אמינה ועקבית ולא נסתרה בחקירה הנגדית.
2. עדות התובע שלא נכח באולם ביהמ"ש במהלך עדות רעייתו, תאמה אותה עד לפרטים הקטנים. התובע אישר שהפנייה הראשונה אל הנתבע בוצעה בחודש מאי (עמ' 16 ש' 25) ושעם בדיקתו של מר לוגסי ביום 7/5 הנתבע הכחיש שהרטיבות מגיעה מדירתו וסירב לבצע תיקונים (עמ' 17 ש' 1-3). עוד העיד שהפנייה לקבלת ייעוץ משפטי נעשתה בשל סירוב הנתבע לתקן את הטעות תיקון בדירתו (עמ' 18 ש' 21-22) וכן אישר שהנתבע מסר לאחר הגשת התביעה שהתיקון בוצע אך העיד כי הנזילה לא פסקה ולכן התובעים לא נתנו אמון בכך שאכן בוצעו התיקונים הנדרשים (עמ' 18 ש' 25). התובע הוסיף שהנתבע אף נתן הוראה לשוכרים שלא לשתף פעולה עם התובעים (ש' 26) ואישר כי היה בכוונתו לבצע תיקוני טיח וצבע בדירתו בעצמו על מנת לוודא שהעבודה תבוצע כנדרש (עמ' 18 ש' 33).

1. בניגוד לגרסת התובעים, התגלו סתירות ותמיהות בגרסת הנתבע שאינן מאפשרות את קבלתה.

כך, בניגוד לטענתו בסעיף 20 לכתב התביעה אשר נתמך בתצהירו, במסגרתו נטען כי עדכן את התובעת בממצאי בדיקתו של מר לוגסי ו"התחייב בפניה לתקן את הליקוי שבדירתו בהקדם" העיד הנתבע לפניי: "הייתי אצלם עם לוגסי, ירדנו לאוטו. לא היה לו הרבה זמן, התקשרתי אליה, אמרתי תקשיבי אני בכל מקרה עושה שיפוץ בחדרי רחצה במקלחת, בשניהם, אז הדיירים, אני לא יכול להפריע להם ...". עדות זו לא רק סותרת את גרסת הנתבע כי הביע מיד נכונות לתקן את הטעון תיקון אלא מאמתת, למעשה, את גרסת התובעים שהנתבע סירב לאחר הבדיקה של מר לוגסי לבצע כל תיקון בדירתו והציע להם להמתין לשיפוץ המתוכנן לחודש אוגוסט, לאחר עזיבת השוכרים.

סתירה משמעותית נוספת שהתגלתה בעדות הנתבע מתייחסת לממצאי הבדיקה של מר לוגסי את הצנרת המשותפת בה התגלתה לשיטת הנתבע רטיבות: "באתי עם בעל מקצוע שיראה את זה. הכניס את היד לתוך הצינור של הבנין, יש כמה צינורות הוציא את היד רטובה, הסביר שזה מים חמים, הזעה של צינורות..." (עמ' 29 ש' 4-6). זאת, בניגוד מוחלט לעדות מר לוגסי, במהלכה לא נכח הנתבע באולם ביהמ"ש, אשר לא רק שלא הזכיר הכנסת יד והזעה של הצנרת אלא העיד בצורה חד משמעית לגבי בדיקת הצנרת המשותפת: "לא ראיתי רטיבות..." (עמ' 22 ש' 27).

1. עוד יש לציין כי בעדות הנתבע נמצא חיזוק חלקי לגרסת התובעים כי הרטיבות החלה לפני חודש מאי וכי פנו באמצעות השוכרים אך דבר לא נעשה. הנתבע אישר בעדותו כי אכן בוצעה פניה לשוכרים אם כי, הכחיש כי הפנייה בוצעה בחודש מרס, וטען כי נמסר לו על ידי השוכרים כי התובעים לאחר הבדיקה סברו שהנזילה לא קשורה לדירתו: "אני לא זוכר תאריך, לא במרץ, אמרו שהם אמרו שיש משהו, הם באו וראו והחליטו שזה לא מזה, התובעים החליטו שזה לא מזה. זה מה שהדייר אמר לי, שנכנסו למקלחת, הסתכלו, החליטו שזה לא מזה במקלחת" (עמ' 28 ש' 9-11, ש' 27-28).

על אף שטענות התובעים בעניין העלאת התלונה בפני השוכרים הועלו מפורשות בכתב התביעה, הנתבע לא מצא לנכון להביא לעדות את השוכרים על מנת לתמוך בגרסתו שהתובעים, למעשה, חזרו בהם מטענותיהם בנוכחות השוכרים.

"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימיה שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה, היתה פועלת נגדו" (ע"א 548/78 שרון נגד לוי פד"י לה(1) 736, 760, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ פד"י מ"ד(4) 595, 602).

על כן, אי הבאת השוכרים עומדת לנתבע לרועץ ומקימה חזקה שלו היו מובאים, הייתה עדותם תומכת בעדות התובעים.

באשר לפירוט שיחות אליו הפנה הנתבע כתמיכה בגרסתו כי התובעים פנו לבית המשפט תוך כדי שהוא מעדכן אותם בזמן אמת אודות נכונותו לבצע התיקונים הנדרשים וביצוע התיקונים בפועל, הרי שבניגוד לטענתו, לא התנהלו בין הצדדים 7 שיחות בחודש מאי. התובעת הסבירה תוך שהיא מפנה לכך שמרבית השיחות נמשכו עשרות שניות בלבד כי לא היתה לה אפשרות לנהל שיחות במהלך יום עבודה. עיון בתדפיס מעלה כי התנהלו בין הצדדים כשתי שיחות של ממש: ביום 18/5 וביום 26/5 וקיימת ביניהם, כאמור, מחלוקת לגבי תוכן השיחות כאשר לשיטת התובעים במהלך השיחות הכחיש הנתבע כל אחריות לנזקי רטיבות בדירתם ולשיטת הנתבע הוא מביע נכונות לתקן ואף מעדכן אודות ביצוע התיקונים.

כאמור, לאור הממצאים שלעיל, אין בידי לקבל את גרסת התובע כי מעולם לא סירב לבצע תיקונים בדירתו.

נוכח סימני שאלה ותמיהות שהתגלו בעדות מר לוגסי בכל הנוגע לתיקונים אשר בוצעו, לשיטת הנתבע, ביום 4/6, כפי שפורט בהרחבה לעיל, הן בנוגע למועד ביצועם והן בנוגע למהותם והתאמתן להוראות המומחה מטעם התובעים, אין בידי לקבל את טענת הנתבע כי פעל ללא דיחוי לביצוע התיקונים בהתאם להוראות מר סרדינה. יוער, כי הנתבע נמנע בחקירתו הנגדית לאשר כי התיקונים שלטענתו בוצעו, בוצעו לפני שנודע לו על הגשת התביעה: "אני לא זוכר אם זה היה לפני או אחרי", תשובה שאינה מתיישבת עם טענתו הנחרצת כי התובעים רצו "ריצת אמוק", כהגדרתו, לבית המשפט תוך כדי שהוא מבצע תיקונים ומעדכן אותם על ביצועם.

1. העולה מן המקובץ הוא כי הנני מקבלת את גרסת התובעים שהנתבע סירב במשך מספר חודשים לטפל במקור הרטיבות שהתגלה בדירתו.
2. באשר לשאלת הנזק, הרי שלא הובא מטעם התובעים ולו בדל ראיה לדרישתם לפיצוי בסך של 15,000 ₪ בגין עלות התיקונים. התובעים לא הגישו חוו"ד שמאי ואף לא הצעות מחיר לתיקון. כאמור, התובע אישר כי בכוונתו לבצע התיקונים בעצמו אך לא הציג כל ראיה להערכת משך ביצוע התיקונים, עלות החומרים, שווי יום עבודתו וגו'.
3. בנסיבות אלו, הרי שבהיעדר הוכחת שיעור הנזק, אין אלא לדחות את דרישת התובעים לפיצוי בגין ראש נזק זה.
4. באשר לדרישה בסך של 30,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה, הרי שמעיון בראיות שהוצגו עולה כי סימני רטיבות נמצאו בחדר השירות ולא הובאה כל ראיה להתפשטות הרטיבות לחדרים נוספים בבית ואף לא צורפה כל אסמכתא רפואית להוכחת מצבה הרפואי של הבת שנטען (כאמור, ללא כל ראיה) שהרטיבות הגיעה גם לחדרה.
5. כמו כן, עולה מעדות התובעת כי קודם לפנייה לנתבע באופן ישיר, בתחילת חודש מאי, לא דובר בנזקי רטיבות משמעותיים בחדר השירות בדירתם.
6. לאור האמור, בהתחשב בהיקף נזקי רטיבות בדירת התובעים ובתקופה במהלכה נמשכו, הנני מחייבת את הנתבע לפצות את התובעים בסך של 3,000 ₪ בגין עגמת הנפש והנזק הלא ממוני שנגרמו בשל התנהלותו.
7. כמו כן, יישא הנתבע בהוצאות התובעים בגין ניהול הליך זה בסך כולל של 1,800 ₪. בפסיקה סכום ההוצאות הובא בחשבון, בין היתר, ההפרש בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק בסיום ההליך.
8. הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי הנתבעים שאם לא כן, יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד למועד תשלומם המלא בפועל.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ז' תשרי תשפ"ב, 13 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.