בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בקובלנה פלילית פרטית.

תקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת:

14. ...

(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד; ואולם לעניין בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד בקשה בכתב בהליך אזרחי בית המשפט לא יידרש לשאלה האם הבקשה בכתב מגלה עילה.

על פי תקנה 14(ג), בית המשפט צריך להשתכנע בשני דברים על מנת לפטור מתשלום האגרה

1. שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה
2. שההליך מגלה עילה

בית המשפט העליון עמד על תכליתו של מוסד הקובלנה הפלילית הפרטית ברע"פ 10857/08 אבו סוכון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 20/8/09), שם נקבע, בין היתר:

"היכולת להגיש קובלנה מעניקה בידי הפרט אפשרות לעמוד על זכויותיו ולהביא לאכיפת החוק, בכל אותם מקרים שבהם התביעה הכללית נמנעת, מטעמים שונים, מהעמדתם של מבצעי העבירות לדין. דבר זה מבטא הכרה באינטרס האישי של נפגע העבירה בהעמדתו של העבריין לדין, וגם הכרה באינטרס ציבורי רחב יותר, להביא למיצוי הדין בחלק מהמקרים שבהם אין רשויות התביעה עושות כן, על ידי שיתופו של הציבור במלאכה זו. משכך, יש הרואים בקובלנה ערובה חשובה לחירות ואכיפת החוק..."

חרף חשיבותו של ההליך, יש לזכור כי הליך הקובלנה הפלילית הפרטית הוא חריג לכלל הבסיסי לפיו המדינה היא האחראית לניהולו של ההליך הפלילי ולאכיפת הנורמות הפליליות, בהיותה אמונה על האינטרס הציבורי. בית המשפט העליון התייחס לקשיים הטמונים בהליך הקובלנה הפלילית הפרטית גם בפרשת אבו סוכון הנ"ל, שם נקבע, בין היתר:

"אולם, לצד יתרונות אלה של מוסד הקובלנה, כרוכים בו גם קשיים לא מבוטלים, שעל חלקם עמד בית משפט זה בעבר: "הקובלנה הפרטית מכבידה עם הנאשם. היא מוגשת מבלי שהקובל חייב להגיש תחילה תלונה בגינה ומבלי שהיא חייבת לעבור תחילת חקירה משטרתית מסודרת ובדיקת מצב הראיות בידי התביעה... קיים חשש לקובלנה חסרת יסוד מספיק בעובדות. קיים חשש שהקובל מונע מרגשי נקם או מעוניין להציק לנאשם או להטרידו. יש בקובלנות גם בזבוז זמן יקר של ביהמ"ש, בייחוד באותם מקרים שהקובל אינו מיוצג על ידי עורך דין ואינו יודע איך לנהל את הדיון". [ראו בעניין זה גם את רע"פ 482/14 הלפרין נ' סטאר ואחרים (ביום 3/3/14)].

1. תנאי: חוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה

לעניין יכולתו של הקובל לשלם את האגרה, צורף תצהיר כנדרש. לתצהיר צורף צו כינוס נגד הקובל מיום 11.6.2019.

צו הכינוס מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של קובל לתשלום האגרה והמבקש עמד בתנאי זה.

1. תנאי: ההליך מגלה עילה

הקובלנה הפלילית מייחסת לנאשם, עו"ד במקצועו, לשון הרע מפאת דברים שכתב הנאשם במכתב התראה ששלח לקובל.

על פי הקובלנה, מכתב ההתראה הגיע לשותפו העסקי של הקובל. אולם גם כתוב בקובלנה ששמו של שותופו העסקי לא נכתב במען המכתב. למותר לציין, שעצם הבאה לידיעת השותף שנשלח מכתב עו"ד לקובל, אינו מהווה לשון הרע, כשתוכן המכתב ונושא המכתב אינו ידוע למקבל המכתב. אם שמו של השותף לא צוין על גבי המכתב, כעולה מהקובלנה, לא היה צפוי שהוא יפתח ויקרא את המכתב ואף לא כתוב בקובלנה, שהשותף עיין בתוכן המכתב. לכן, יש ספק לגבי הפרסום, מעבר לשאלה אם התוכן יכול להוות לשון הרע. המכתב היה מיועד לקובל ולהבנתי הקובל היה הנמען.

אולם מעבר לאמור וזה העיקר, לכאורה הדברים במכתב ההתראה אינן מהוות לשון הרע ואינן חורגות מהמקובל במכתב ההתראה. מהקובלנה עולה שהנאשם מייצג אדם שהגיש תביעה אזרחית נגד הקובל בעילה של לשון הרע. למיטב הבנתי מעיון בקובלנה, עולה שדוגמאות "לשון הרע" בקובלנה (ולכאורה בתביעה האזרחית נגד הקובל) הינן טענות מרשו של הנאשם נגד הקובל ללשון הרע. הקובל, שאינו מסכים עם הטענות נגדו ללשון הרע, לא במכתב ההתראה ולא בתביעת לשון הרע נגדו, הגיש קובלנה פלילית נגד עורך הדין ששלח את מכתב ההתראה בשם מרשו, בטענה שעצם הטענות נגדו ללשון הרע, מהווה לשון הרע נגדו.

לכאורה הדברים המיוחסים לנאשם, אינם "לשון הרע". אדרבא, על פי גישתו של הקובל, ניתן היה לטעון נגד הקובל שהדברים שהוא כתב בקובלנה הפרטית נגד הנאשם, מהווים לשון הרע.

יצויין שהקובל הגיש תלונה נגד הנאשם ללשכה. סביר להניח שאילו הלשכה סברה שיש כל יסוד לתלונה, דהיינו, שהנאשם חרג בדרך כלשהי מהמקובל או השתמש בלשון או בסגנון לא ראוי, הקובל היה מציין הדבר בקובלנה.

סיכומו של דבר, לא שוכנעתי שההליך מגלה עילה.

הנני מודע לחשיבות שלא לנעול את שערי בית המשפט בשל נסיבות אישיות של אדם. שקלתי לאפשר לקובל לשלם את אגרה בתשלומים. אולם, במקרה דנן, הואיל ולכאורה אין לקובל עילה, החלטתי שלא להשתמש בסמכותי בעניין זה.

הבקשה לפטור מהאגרה נדחית.

ניתנה היום, ה' אב תש"פ, 26 יולי 2020, בהעדר הצדדים.