רקע וטענות הצדדים:

1. לפניי בקשת הנתבע (להלן – המבקש) לחייב את התובעת (להלן – המשיבה) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו בתביעה בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות תשנ"ט–1999.
2. המשיבה היא חברה בע"מ אשר הגישה תביעה שטרית על סך 82,097.29 ₪ כנגד המבקש.
3. לטענת המבקש מדובר בתביעה הקשורה לשיקים מזוייפים אשר סיכויה קלושים. המבקש הפנה לתדפיס רשם החברות לפיו אין כל אזכור לנכסים או שיעבודים של המשיבה. עוד ציין כי אישור המסירה של התביעה ותצהיר המוסר כוזבים.
4. לטענת המשיבה, המבקש לא הוכיח את יכולתה הכלכלית של המשיבה ולא הצביע על טעם כלשהו כי סיכוי התביעה קלושים.

אשר ליכולותיה הפיננסיות, טענה כי מדובר בחברה יציבה בעלת מוניטין העוסקת במתן הלוואות וניכיון שקים ובעלת יכולות כלכליות עם מחזור כספי גבוה. כך שאין חשש שלא יהיה ממי להיפרגע ככל שייפסקו כנגדה הוצאות למבקש.

בנוסף טענה כי היא מנהלת מספר רב של תביעות נגד חייבים בהוצאה לפועל המתחמקים בתשלום בסך של למעלה משבעה מיליון ₪; וכן תביעות חוב על סך של כשמונה מיליון ₪ נגד חייבים המצויים בהליכי חדלות פרעון – והיא גובה מתיקים אלו כספים באופן קבוע כחלק מפעילותה העסקית. עוד טענה כי אין תביעות כנגדה.

לעניין סיכוי התביעה טענה כי הם טובים נוכח העובדה שמדובר בתביעה שטרית. נטען כי המבקש מעלה טענות זיוף אך מעולם לא הוגשה תלונה במשטרה וכי אין בעצם הטענה כדי להעביר את הנטל למשיבה כי לא מדובר בזיוף. לגרסתה, מדובר בהגנת בדים שכן מצטיירת תמונה שהמבקש עם שותף ניסה לבצע עוקץ עת הזמין שקים רבים לפני שיצא מהארץ לקבל תמורה בגינם ולעזוב את הארץ מבלי לשלם לנושים.

1. בתשובת למשיבה טען המבקש כי היא לא הציגה מסמכים המעידים על חוסנה הכלכלי כגון חשבונות בנק, נכסים פיננסיים או נכסים אחרים בחזקתה אלא להיפך. המשיבה הראתה סיבה לדאגה בדבר מצבה הפיננסי לאחר שהראתה כי קיימים תביעות חוב על סך כ-8 מיליון ₪ מחייבים המצויים בהליכי חדלות פרעון.

דיון והכרעה :

1. הוראת סעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן - סעיף 353א) קובעת כדלקמן:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

1. נוכח העובדה כי המשיבה היא חברה בע"מ הרי שבהתאם להוראת סעיף 353א בית המשפט, הכלל הוא כי יש לחייב חברה בע"מ שהגישה תביעה לתת ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין והחריג הוא מתן הפטור מהפקדתה. המבחן לשם כך הוא דו שלבי. בשלב הראשון בוחן בית המשפט האם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. אם לא הרימה הנטל המוטל עליה, בוחן בית המשפט בשלב השני, את נסיבות התביעה וסיכוייה, כאשר אין המדובר בבדיקה מעמיקה אלא רק בחינת סיכויים (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר, תק על 2008(3) 1201; רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק על 2009(1) 1963; רע"א 6176/09 התחלת ים אילת בע"מ נ' הרפסודה הלבנה אילת בע"מ, פורסם בנבו (27.7.2009); רע"א 10671/08  CME Devices LLC‎ נ‎' ‎קיסריה אלקטורניקה רפואית בע"מ נבו 2.3.2009; רע"א 857/11 מועצה איזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ נבו 23.5.2011; רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' טלי עד שינוע בע"מ נבו 29.12.2011).
2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידי המשיבה - אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.
3. בראשית אציין כי נוכח הפסיקה המפורטת לעיל נדחית טענת המשיבה לפיה הנטל להוכיח את מצבה הכלכלי מוטל על המבקש בהקשר לבקשה זו, ההיפך הוא הנכון הנטל מוטל עת המשיבה.

המשיבה לא עמדה בנטל להוכיח את איתנותה הכלכלית.

המשיבה אומנם צירפה לתשובתה אישור רואה חשבון המלמד על סך הגבייה של המשיבה מלקוחות לשנת 2019 על סך 100,000 ₪ בהסתמך על דוחות מבוקרים של המשיבה, אולם אני סבורה כי לא די בנתון כדי ללמד על איתנותה הכלכלית וראוי היה לצרף דוחות רווח והפסד, דפי חשבון של המשיבה או למצער לצרף לאישור זה נתונים נוספים בדבר הכנסותיה או סך הגבייה לאורך שנים ולא רק לשנת 2019.

בנוסף, צירפה המשיבה לתשובתה גם רשימת תיקי חייבים בהוצאה לפעול החבים לה כספים על סך של למעלה משבעה מיליון ₪, וכן תביעת חוב נגד חייב בהליכי חדלות פירעון על סך של למעלה משישה מיליון ₪. אולם גם באלה אין כדי ללמד על איתנותה הכלכלית אלא להיפך כפי שטען המבקש. הדבר יכול להצביע על קשיים בהתנהלות המשיבה ובגביית החובות כלפיה.

מכאן אני סבורה כי לא עלה בידיי המשיבה להוכיח איתנותה הכלכלית.

אשר לסיכויי התביעה - בשים לב לטענת הזיוף שהועלתה על ידי המבקש, הנטל להוכחת אמיתות החתימה מוטלת על המשיבה. בנסיבות העובדה שמדובר בתביעה שטרית אינה מעניקה למשיבה את היתרון העברת נטל אל כתבי המבקש. לפיכך איני סבורה כי קיימת הצדקה בשלב זה לסטייה מהכלל הקובע כי על חברה בע"מ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות.

1. בקביעת עירבון להבטחת הוצאות הנתבע, ביהמ"ש שוקל את סיכויי התביעה, מורכבותה, זהותו של התובע והאם אכן לא ניתן יהיה להפרע ממנו את הוצאות ההליך ככל שיפסקו כנגדו. מנגד, בית המשפט לוקח בחשבון את זכות הפניה לערכאות על מנת שלא יהיה בערובה כדי לחסום את דרכו של בעל הדין לבית המשפט.

ברע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 2009(1) 1963 מבהיר בית המשפט בהתייחס לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 כי עיקר תכלית התקנה הוא למנוע תביעות סרק ולהבטיח את הוצאות הנתבע במיוחד כאשר בית המשפט סבור שסיכויי התביעה קלושים. יחד עם זאת אין הכוונה להגביל את הגישה לבית המשפט לבעלי אמצעים בלבד ולכן בית המשפט יפעיל שיקול דעת זהיר לגבי אופן הבטחת הוצאות המשפט.

1. נוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי קיים חשש שהמבקש לא יכול לגבות מהמשיבה את הוצאות ההליך היה והתביעה נגדו תדחה. לפיכך, ובהתחשב בסכום התביעה אני מתנה את המשך ההליך בהפקדת ערבון כספי בסך של 8,500 ₪ כערובה להבטחת הוצאות המבקש בתוך 45 ימים מהיום. לא ייעשה כן תמחק התביעה. המבקש יעקוב ויעתור בהתאם ובמידת הצורך.

54678313המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשפ"ב, 29 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.