1. לפניי בקשה לסילוק על הסף מטעם הנתבעות 3-2 משני טעמים – חוסר סמכות עניינית, והעובדה שהתביעה הוגשה על ידי בתו של התובע כאפוטרופא, על אף שהיא לא הוסמכה לכך ולא קיבלה את אישור בית המשפט. הנתבע 1 לא הגיש בקשה לסילוק על הסף, אולם בכתב ההגנה העלה גם כן את הטענה כי בתו של התובע אינה מוסמכת להגיש את התביעה מטעמו.

2. אשר לסמכות העניינית – בכל הנוגע לנתבעות 3-2 מדובר במקרה מובהק בו הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט למשפחה. כידוע, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מותנית בשני תנאים מצטברים: כי מדובר יהיה בסכסוך בין "בני משפחה", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, וכי מדובר יהיה בהליך שעילתו סכסוך בתוך המשפחה, כאשר לעניין זה יש לבדוק האם מערכת היחסים המשפחתית תרמה תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 (2000); ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295 (2002)). אין חולק בענייננו שהנתבעות 3-2 הן "בני משפחה" של התובע, בהתאם להגדרה בחוק. עילתו של הסכסוך היא טענה כי נתבעות אלו נטלו כספים מהתובע במהלך תקופת הזוגיות הארוכה בינו לבין הנתבעת 2, כאשר אין חולק שהם גרו יחד ונחשבו לידועים בציבור. טענות ההגנה המסתמנות מהבקשה הן כי מדובר היה בחלק מההסדר הכספי הזוגי בין התובעת לנתבעת 2. מדובר במקרה ברור ומובהק של סכסוך שעילתו יחסים בתוך המשפחה, ואשר הסמכות העניינית לדון בו היא של בית המשפט לענייני משפחה.

לעומת זאת, בכל הנוגע לנתבע 1 הרי שאין מדובר בבן משפחה, ועילת התביעה הנטענת שונה מזו שמיוחסת לנתבעות 3-2. ממילא, ברי כי הסמכות העניינית לדון בה היא של בית משפט שלום. בנסיבות המקרה, נראה כי אין מנוס מפיצול הדיון בין הנתבעים לשני הליכים שונים.

3. אילו בכך היו מסתיימים הדברים, ניתן היה לשקול אם יש מקום להעביר את ההליך הנוכחי או חלק ממנו לבית המשפט לענייני משפחה. אלא שבנוסף לאמור, יש ממש גם בטענה כי התביעה הוגשה בחוסר סמכות על ידי בתו של התובע, שעה שלא התקבל אישור בית המשפט למשפחה, שמינה את הבת לאפוטרופא, להגשת התביעה. התובע העלה טענות שונות לעניין השאלה אם אפוטרופוס זקוק לאישור של בית משפט לצורך הגשת התביעה, אלא שבענייננו הצו מסייג את המינוי באופן ברור לתשלום ההוצאות השוטפות וקובע כי לכל פעולה אחרת נדרש אישור של בית המשפט. בהתחשב בכך, ברור שלא הייתה אפשרות להגיש את התביעה ללא אישור בית המשפט.

4. לאור כל האמור, אני סבור שאין מנוס ממחיקת התביעה. לתובע שמורה הזכות לשוב ולהגיש את התביעה לערכאה המוסמכת (נגד הנתבע 1 לבית משפט שלום ונגד הנתבעות 3-2 לבית המשפט לענייני משפחה). ככל שהתביעה תוגש באמצעות בתו של התובע, כאפוטרוטפא שלו, יהא עליה לקבל לכך אישור כדין של בית המשפט לענייני משפחה במסגרת תיק האפוטרופסות.

התביעה נמחקת אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתנה היום, כ"א אב תש"פ, 11 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.